בית נחום שמיר (בית אברהם עופר)
מאת דני רכט


בתאריך 3 בינואר 1977 
יצא שר השיכון אברהם עופר מביתו שבשכונת אפקהנכנס אל מכונית הוולבו הממשלתית ונסע אל חוף תל ברוך, שם ירה בעצמו. ליד גופתו נמצא מכתבו האחרון: "זה שבועות וחודשים שמענים אותי, שופכים את דמי, מעלילים עלי עלילות ומתעללים בי. הפעם לא חסו גם על בני ועל בני משפחתי. אין לי ספק, שהאמת תצא לאור, שלא מעלתי ולא גנבתי ושהכל הן השמצות ועלילות שווא, אך אין לי כוח לשאת יותר. אינני רואה גם טעם להמשך, גם כאשר צדקתי תצא לאור, הכל נקרע בקרבי. חידה אחת בעיניי: בימי חיי רק עזרתי ככל שיכולתי ולא עשיתי עוול לאדם, מדוע כה רדפו אותי כל הזמן? עשיתי משהו בחיי, עמלתי, יצרתי, חיי לא היו לגמרי לריק". באמצע שנות השישים כיהן עופר כסגן ראש העיריה. שמו הונצח בשכונת נווה עופר שנקראה קודם תל כביר ונבנתה בשטח פרדסי הכפר אבו כביר

אברהם עופר שנולד בפולין בשנת 1922 היה ממייסדי קיבוץ חמדיה. שירת כסגן אלוף בחיל הים והיה מפקדו הראשון של בסיס חיל הים באילת. עופר היה אחד מקבוצת הצעירים שטיפח פנחס ספיר (1906-1975). היה ממייסדי התנועה המאוחדת וממייסדי המשמרת הצעירה של מפא"י וכיהן בשנים 1952-1953 כמזכיר מחוז תל אביב של מפא"י. לצד פעילותו המפלגתית התבלט עופר בשורה של תפקידים במשק: מנהלה הראשון של מועצת הלול (1958-1960), מנכ"ל חברת אשדוד (1964), ומנכ"ל חברת שיכון עובדים (משנת 1967). כשנכנס עופר לתפקידו כבר היתה שיכון עובדים החברה הגדולה בארץ בענף הבנייה. ראשיתה בחברת שיכון שהוקמה בשנת 1933 על ידי חברת העובדים. שיכון יזמה את בניית שכונות הפועלים ומעונות העובדים בעיר, כמו גם שכונות וקריות עבודה במקומות אחרים בארץ. מהמשרד הראשי של שיכון עובדים ברחוב לאונרדו דה-וניצ'י 21, חלש עופר על היקף פעילות ענק - בנייה בהיקף של ארבעת אלפים דירות בשנה.

בשנת 1969 נבחר אברהם עופר לכנסת ברשימת המערך. במקביל לעבודתו כח"כ הוא המשיך לנהל את חברת שיכון עובדים. בקדנציה זו יזם עופר עם ח
יוחנן בדר את החוק לשינוי שיטת חלוקת עודפי הקולות בבחירות לכנסת הנקרא על שמם. ב-3 ביוני 1974 נתמנה עופר לתפקיד שר השיכון בממשלת רבין הראשונה. התאבדותו של עופר (1922-1977) בעקבות חשדות לשחיתות שהועלו נגדו, הרשעתו של אשר ידלין חודש אחר כך, ופרשת חשבון הדולרים של לאה רבין, היו בין הגורמים שהביאו להפסד המערך בבחירות שהתקיימו ב-17 במאי 1977 ועליית הימין לשלטון לראשונה בתולדות המדינה.

ראשוני המתיישבים בשכונת
אפקה נכנסו לבתיהם בשנת 1955, אך ראשיתה של השכונה בקורס מפקדי ההגנה שהתקיים 12 שנה קודם, כשההגנה היתה ארגון לא ליגאלי. לכן, חברי האגודה שהתאגדו למטרת שיכון הסוו את השתייכותם. אחד מהמתיישבים בשכונה היה נחום שמיר (יליד 1913) בעל בית דפוס כנרת בדרך יפו תל-אביב. הוא בנה את ביתו על מגרש 59 בשכונה. רחוב המשמר האזרחי 9 פינת רחוב ללא מוצא (שהמשכו בשביל להולכי רגל) שיקרא לימים על שמו של השחקן והפנטומימאי שייקה אופיר (1928-1987). את הבית תכנן שמואל שוורץ בשיתוף המהנדס פובזנר. הוא נבנה על ידי הקבלנים משה ויהושע ברמן שבנו באופן מרוכז 107 בתים בשכונה החדשה.

אל ביתם בשכונת אפקה נכנסו נחום, רעייתו נחמה והילדים גיורא ועמי בתחילת שנת 1956. בהמשך נמכר הבית לבני הזוג אברהם ושושנה עופר, שהרחיבו אותו בשנת 1964. במסגרת השיפוץ הורחבה קומת הקרקע ולבית נוסף חדר בקומה השנייה. בשנת 2001 מכרו אלמנתו ובניו של עופר את הנכס. הקונה החדש בחר להרוס ולבנות במקום בית חדש שאוכלס בשנת 2004. אברהם ושושנה עופר קבורים בבית הקברות קריית שאול.










אברהם ושושנה עופר עם נכדתם בביתם בשכונת אפקה. צילום יעקב אגור, 1973.  

תכנית (1964) להרחבת בית משפחת עופר.

הבית החדש (שנבנה במקום הבית המקורי) לקראת השלמתו. צילום (2004) מתוך גנזך מנהל ההנדסה. 

האגודה השיתופית אפקה מעדכנת את העיריה בשינוי הבעלות על הבית.