שיכון אליאס ליד קריית שאול
מאת דני רכט


עד שנות החמישים, השטח הנמצא בסביבת בית העלמין קריית שאול לא היה משוייך מוניציפלית ונוהל באמצעות ועדה גלילית. בשטח זה הוקמה כבר בתחילת שנות העשרים המושבה החקלאית הקטנה קריית שאול. צפונית-מזרחית ממנה הוקמה לאחר קום המדינה מעברה. עם שירטוט הגבולות המוניציפלים סופחו שטחי המושבה והמעברה לרמת השרון, בעוד שטח בית העלמין קריית שאול סופח לעיר תל אביב.


את הרצועה הצרה שבין השביל התוחם את בית הקברות הצבאי (לימים רחוב מאיר בינט) ודרך הרצליה (לימים רחוב משה סנה) רכש היזם ויקטור אליאס. ולאחר חלוקת השטח לכעשרים חלקות, נמכרו המגרשים. בניית בתים על חלקם החלה מבלי שהוצאו היתרי בנייה. עם שירטוט הגבול המוניציפלי נכלל שיכון אליאס בשטח תל אביב (חוץ מבית אחד ששטחו נחלק בין רמת השרון ותל אביב). השיכון הוא למעשה המתחם הראשון שנבנה (כבר בשנת 1949) בסביבה זאת (בתיה הראשונים של צהלה אוכלסו רק בסוף שנת 1951, ושיכון נווה משכן אוכלס רק בשנת 1953). 

בספרו 40 על 40 (בהוצאת עם עובד, 2007) כתב ישראל גודוביץ' מהנדס העיר לשעבר, על הבית הקיצוני בשכונה הקטנה: "בית מספר 79 ברחוב משה סנה הוא בעצם סמל לכל החלמאות של השלטון המקומי במדינה. הוא יושב על אחד העורקים הראשיים בגוש דן מצד אחד, ומצדו השני גובל בגדר של בית הקברות הצבאי ובית העלמין של קריית שאול. אבל מה שלא ידוע הוא, שהגבול המוניציפלי בין שתי הרשויות - תל אביב ורמת השרון - עובר דרכו בערך באמצע. כך שהמטבח והסלון הם ברמת השרון, והשירותים וחדרי השינה שייכים לתל אביב. כמו בחלם, יכול הבעלים לעשות את צרכיו ברמת השרון ולהשתמש בביוב של עיריית תל אביב, רחמנא ליצלן".







מצב הבנייה בשיכון שנבנה על ידי אליאס ויקטור לאורך הדרך להרצליה, נכון לתאריך 28 באפריל 1950.

שיכון אליאס ליד קריית שאול  (מסומן) והסביבה בתצ"א עדכנית (מתוך מפת GIS באתר העיריה).

בית כנסת בית יצחק של חב"ד. רחוב משה סנה 63א'. צילום: GSV 2011.