בית משה פרץ
מאת פרופ' רם גופנא


ביתו של משה פרץ ברחוב הירקון 102 פינת רחוב מנדלי מוכר ספרים 1, הוא בין הבתים הנאים והבולטים שנבנו בשכונת תל-נורדוי במהלך שנות העשרים במאה הקודמת ושרדו עד היום. משה פרץ (1958-1872) נולד בירושלים, למד בבית הספר של חברת כל ישראל חברים והחל לעסוק בנגרות. פרץ ששלט בעברית, ערבית וצרפתית, התיישב בשנת 1898 במושבה באר-טוביה, עשה חיל כחקלאי ובנה  בית בגדרה.

בזמן מלחמת העולם הראשונה נתמנה למוכתר באר-טוביה וגדרה גם יחד. בימי פרשת ניל"י הוגלה לדמשק, הושם בכלא ולאחר כיבוש ארץ-ישראל בידי הבריטים חזר לארץ ב- 1918.

שנה לאחר מכן מכר את נחלתו בבאר טוביה ואת ביתו בגדרה, עבר לתל-אביב והקים בית דפוס ופתח חנות ספרים שפעלו עד שנת 1921. לאחר מכן החל לעבוד במועצה של תל אביב (לימים עירית תל-אביב). הוא טיפל בעיקר בגביית מסים וניהל שנים רבות את מחלקת הרישוי של העיריה. בשנת 1946, יצא לגמלאות . פרץ היה אדם אמיד, נשוי  לזהבה לבית ברוך שילדה שש בנות ושני בנים.  

יחד עם שניים מידידיו שעשו עמו תקופת מה בבאר-טוביה  בימי מלחמת העולם  -  המורה והסופר משה סטבסקי (לימים סתוי) והמורה אליעזר זלדס, רכש משה פרץ מגרש ששטחו 638 מ"ר בתל נורדוי, שהחלה להבנות בשנת 1923. המגרשים היו סמוכים זה לזה ושלושת המכרים בנו עליהם את בתיהם במחצית השנייה שנות העשרים. הבית של פרץ נבנה ברחוב מנדלי 1 פינת רחוב הירקון 102. זה של זלדס במנדלי 3 ושל סתוי במנדלי 5.

חזית הבית של משה פרץ פונה מערבה לרחוב הירקון. לראשונה היה הבית בן קומה אחת, עם גדר מפוארת ומרפסת, בנויות מבלוסטרדות טרומיות מבטון. חזית הבית נראית על גלויה של "האחים אליהו" מאותם ימים. אין  לדעת מי היה האדריכל שבנה את הבית. מכל מקום, הבתים הסמוכים לבית פרץ ובתים חד-קומתיים  דומים שהוקמו באותם ימים  בשכונת תל-נורדוי נבנו  בידי האדריכל יוסף טישלר. יש  לציין שבשנים הראשונות היה לסביבה זו של תל-נורדוי אופי כמעט פסטורלי שכן ליד חדר המגורים הבודד של  הסופר משה סתוי, לא הרחק מבית ידידו פרץ, הייתה רפת קטנה שאותה טיפח סתוי. הפרות נהגו לרעות בשכונה ופעמים הרחיקו נדוד מזרחה, עד שכונת נורדיה. סתוי עזב את שכונת תל-נורדוי בשנת 1930 וקודם לכן נטש גם זלדס. משלושת "יוצאי באר-טוביה" רק משה פרץ נותר עד סוף ימיו בביתו הגדול שברחוב הירקון.


כבר בתחילת שנת 1926 הגיש האדריכל יוסף ברלין בשמו של משה פרץ בקשה להוספת קומה שנייה וכן חדר נוסף בקומה שלישית. על פי תיאורו של האדריכל ברוך רביד (בספרו על יוסף ברלין): "ברלין תכנן בית סימטרי ומאוזן עם חזית מאופקת בעלת מרכז מודגש על ידי מסדר ענקי של ארבעה עמודים מרובעים וחלקים היוצרים פורטיקו ומעליו שתי לוג'יות לכל גובה החזית. הגג הבארוקי של החדר בקומת הגג אינו אופייני לעבודתו של ברלין". יש לציין שמספר בתים מפוארים שלהם גגות בסגנון זה עם מגדלון נבנו במרכז תל-אביב בשנות העשרים. בזכות המגדלון בלט  הבית של פרץ שנים רבות מעל קו הרקיע של צפון תל-אביב. רביד מוסיף לתאר את הבית המקורי: "בעת הביצוע (של הבנייה) או בשלב מאוחר יותר נוספו לחלונות קישוטים בארוקיים והבלוסטרות הישרות האופייניות לברלין הוחלפו בקומת הקרקע ובקומה השנייה בבלוסטרדות טרומיות וקישוטיות… הבית נותר ללא שינויים מהותיים". מסתבר שבבית של פרץ נעשו בכל זאת  שינויים במהלך השנים. לראשונה היו בבית שלוש דירות מגורים ומרתף. שתי דירות בקומה הראשונה, דירה גדולה בקומה השנייה וחדר אחד בקומה השלישית. לאחר מספר שנים הוסר הגג הבארוקי והוחלף בגג שטוח. כמו כן נוספה דירה בקומה השלישית, צמודה ממזרח לחדר המקורי. בית משה פרץ נכלל היום ברשימת הבתים לשימור של עירית תל-אביב.


בשנת 1928 רכש משה פרץ בית בן קומה שנבנה בשנת 1923 בידי משה חיים אנטין בקרן הרחובות פרישמן 4 והירקון 108, לא הרחק מביתו. הבית הוענק  כנדוניה לבתו רחל שנישאה  לישראל פרידמן, סוחר קמח.  לבית נוספה בשנת 1929 קומה שנייה ובפינת מעקה הגג נכתב בתבליט בית רחל פרידמן. הבית עומד עד היום ועובר תהליך שימור. בשנת 1931 בנתה קטה דן פנסיון על מגרש שעליו עמד קודם לכן צריף משפחת פאגלין ברחוב הירקון 97 מול בית פרץ. הבניין  הדו-קומתי הנאה של  פנסיון קטה דן  שנבנה כבר בסגנון הבין-לאומי, הסתיר מעתה  בפני משפחת פרץ חלק נכבד מן המבט אל הים. החל משנות 1953  התרחב פנסיון קטה דן, שנרכש בינתיים על ידי יקותיאל פדרמן והפך למלון ענק - מלון דן תל-אביב. בשנת  1939 נבנה על המגרש הסמוך שמצפון לבית פרץ (הירקון 104) בניין כיתות חד-קומתי עבור הגימנסיה הפרטית "עתיד". לאחר שנים ספורות נסגרה הגימנסיה ומאז שימש הבניין שנים רבות את בית הספר תיכון חדש.  בקומה הראשונה של בית דירות גבוה שהוקם על מגרש זה, לאחר שבית הספר השתכן בביתו הקבוע, שוכן היום  סניף של בנק הפועלים.


הבניה החדשה המתוכננת לעטוף את בית משה פרץ. תכנון: יניב פרדו אדריכלים.





משה פרץ (1872-1958). צילום מתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

רחוב הירקון פינת מנדלי (מתוך אוסף האחים אליהו)

"הגג הבארוקי של החדר בקומת הגג אינו אופייני לעבודתו של ברלין"

צילום: הניה מליכסון, 2013.