מכון המים נורדיה / בית ציפורן ברח' המלך ג'ורג'
מאת דני רכט



שמריהו ציפורן (1909-1978) נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1932. ציפורן שהיה לקבלן בניין יחד עם אחיו, התגורר בנחלת יצחק ובהמשך עקר לרמת-גן. הוא קבור בבית העלמין קריית שאול לצד רעייתו לאה ובני משפחה נוספים. בשנות השמונים רכשו הקבלנים יעקב ופסח ציפורן מחברת הביטוח הסנה את בית נושא-חן (בפינת הרחובות נחמני 27 ואחד העם 45) בשכונת לב תל-אביב ולאחר שיפוץ מקיף, קראו לו בית ציפורן לזכרו של האח שמריהו.

בשנות השישים רכש שמריהו ציפורן את חלקות 47-48 בשכונת נורדיה, בסמוך לגבולה המזרחי של השכונה. על מגרש זה (כיום, רחוב המלך ג'ורג' 47) הוא בנה בשנים 1970-1971 בניין ובו חנויות בקומת קרקע, ומעליהן שלוש קומות מגורים. בכל אחת מהן דירה בת שלושה וחצי חדרים, דירה בת שניים וחצי חדרים ושתי דירות בנות שני חדרים כל אחת. המרתף הוקצא למקלט ולמחסנים. ועל מלאכת התכנון הופקד האדריכל אהרון דורון (מתכנן שיכון חמד, הסינרמה, בית ברושא, שכונת נווה אביבים, בנייני נווה שלמה המלך ועוד). 

שכונת תל-נורדאו העדיפה להתחבר לצנרת מערכת המים העירונית. ואילו נורדיה הענייה יותר, שהוקמה על ידי אגודת מחוסרי הדירות של פליטי יפו, העדיפה לחפור באר באופן עצמאי בשטח נמוך בו מי תהום גבוהים. רחוב המלך ג'ורג' (רחוב הכרמל עד שנת 1935) נסלל בין שני רכסי כורכר. הראשון חוצה את שכונת נורדיה מצפון לדרום בסביבת בית הכנסת נורדיה והגינה השכונתית (לימים, כיכר השוטר). ואילו על רכס הכורכר השני נסללו חלקים מרחוב אחד העם ושדרות רוטשילד. בשטח הנמוך בינהם, לצד רחוב המלך ג'ורג', נחפרה באר שכונת נורדיה ומכון מים קטן נבנה מעליה. שכונות רמת השרון ונווה שאנן שהוקמו באותה התקופה, המשיכו להשתמש במכוני מים עצמאיים גם בשנות השלושים (מכון המים של הראשונה היה בבעלות אגודת רמת השרון. מכון המים של השניה היה בבעלות פרטית ופעל בגבול שכונת גבעת ראשון לציון). לעומת זאת, מכון המים נורדיה עבר לבעלות העיריה עוד בשנות העשרים, ונקרא במסמכי אגף המים העירוני: "באר מספר שש". עוד קודם, באין אמצעים למימון מגדל מים בנורדיה, נבנתה מאחורי המכון (מסומן 1 במפת 1936)) בריכה לאגירת מים (מסומנת 2). בינה לבין מבנה המכון הקימה העיריה מחסן עץ קטן שהיה בשימוש המחלקה הטכנית (מסומן 3). 

בשנת 1931 החליטה העיריה לנטוע באדמת אבו-קאוד ובמגרשים סביבה גן שיוקדש לראש העיריה דיזנגוף (לימים גן מאיר) ביצוע ההחלטה נדחה עד ראשית שנות הארבעים (הגן נחנך בסופו של דבר רק בחודש מרץ 1944), אך כבר בשנת 1936 הסירה חברת החשמל את תחנת הטרנספורמציה (השנאה) שהיתה בשטח גן מאיר לעתיד, ובנתה במקומה מבנה שנאי חדש (מסומן 4) במגרש מכון המים נורדיה. השנאי עודנו ניצב במקומו לצד רחוב המלך ג'ורג' בין בתים 45 ו-47. מאחורי  מבנה השנאי נבנה מחסן עץ נוסף, גדול יותר ובן שתי קומות, וגם הוא הועמד לשימוש המחלקה הטכנית. בשנת 1950 נוסף למתחם צריף עץ נוסף (מסומן 5) ששימש מחסן למחלקת הביוב העירונית. 

עם התפתחותה של העיר ובניית מכוני מים חדשים על ידי העיריה, הפכה תפוקת המים של מכון המים נורדיה ללא משמעותית. המכון הפסיק לפעול בשנות הארבעים אך המתחם שימש את מחסני העיריה עד שנות השישים. במכתב מתאריך 26.12.1948 הממוען אל המהנדס העירוני, כתב ד"ר יערי, מנהל מחלקת מיסי עקיפין בעיריה: "בקשר להצעת כבודו בדבר הקמת גדר חדשה על הריסות מפעל המים ברחוב המלך ג'ורג' אשר תשמש גם למטרות פרסום עירוני, אודה לכבודו אם יוכל להמציא לנו את תכניות הגדר…".  בתמונה משנות השישים (צילום: פיני בן-שחר) אפשר לראות את שלט הפרסום המדובר, את חומת מכון המים נורדיה, את הקומה השניה של המכון, ואת צריף המחלקה הטכנית. בשולי התמונה בצד שמאל נראה חלק ממבנה השנאי. במגרש הסמוך (המלך ג'ורג' 49 פינת בוגרשוב 106-108) פעל מתחילת שנת 1940 ועד אמצע שנות השישים קן מרכז של תנועת השומר הצעיר.


תודה לפרופ' רם גופנא








מכון המים נורדיה (באר מס' 6 ומחסני העיריה) ברחוב המלך ג'ורג'. צילום של פיני בן-שחר. 

חזית מכון המים נורדיה באיור מתוך גנזך מנהל ההנדסה.

מגרש מכון המים נורדיה מסומן ע"ג מפה משנת 1936. 

בית ציפורן ברח' המלך ג'ורג' 47 ניצב במקום בו פעל מכון המים נורדיה. לצד הבית אפשר לראות את מבנה שנאי חברת החשמל שנבנה בשנות השלושים בגבול מגרש המכון. צילום: GSV 2012.