מועדון מלוא
מאת דני רכט


ישראל כהן היה חוקר ספרות, יו"ר אגודת הסופרים העבריים והתגורר במעונות עובדים ז' שברחוב ריינס. בפעילותו במסגרת הפוליטית של מפא"י ריכז כהן את הסופרים והאמנים המקורבים לתנועה. בשנת 1952 יזם את הקמת מועדון מלוא כבית לאלה המזוהים עם מפא"י. באותן השנים, ראתה מפלגת השלטון את עצמה כבית לאנשי רוח וטיפחה את מעמדם, אל מול אנשי הרוח שהיו מזוהים עם מפ"ם ועם אחדות העבודה.  המועדון פעל בקומת הקרקע של הבית ברחוב זמנהוף 16 פינת שלמה המלך 17 והתקיימו בו ערבי ספרות, הרצאות ומפגשים עם ראשי התנועה. מועדון מלוא אף העניק מדי שנה פרסים ליוצרים מצטיינים.

ב-18 במרץ 1954 הגיע למועדון ראש הממשלה משה שרת, למסיבת פורים שתוכננה מראש. היה זה למחרת  ליל הטבח במעלה עקרבים. כתשובה למצב הרוח השפוף ביקש שרת מהמשורר יעקב אורלנד והמלחין מרדכי זעירא  שהיו במועדון לכתוב שיר ואחרי שעה קלה נולד שיר שמח הנפתח במילים "אם גם ראשנו שח, ועצב סובבנו, הבה ונתלקח מן השמחה שבנו". 

אחרי שלוש שנות פעילות נדד מועדון מלוא לאולם חדש ברחוב בילינסון בקרבת אולם תיאטרון אהל. וקומת הקרקע ברחוב זמנהוף משמשת מאז כסניף של מפא"י ומאוחר יותר (גם כיום. 2011) כסניף של מפלגת העבודה הישראלית. 

ארוע במועדון מלוא. צילום: בוריס כרמי, 1953.

איור בעתון דבר, 16-08-1957.