בית ויניק (גימנסיה בן  יהודה)
מאת דני רכט


בית מגוריו של ד"ר מאיר ויניק, נבנה בשנת 1925 על ידי האדריכל יוסף ברלין  בשכונת תל נורדאו.  העליה החמישית הביאה לגידול משמעותי בישוב ובשנים 1933-34 הגיעו לארץ יותר משבעים אלף עולים. חלקם התמקם סביב הציר שזכה לכינוי בן יהודה שטראסה. גידולה המהיר של  האוכלוסיה בחלק זה של העיר ואופייה, הביאו את דר' יוליוס לוינזון, בעצמו עולה מגרמניה, לפתוח גימנסיה שהתנהלה בפיקוח הועד הלאומי בביתו של ד"ר ויניק.  במהרה הפכה גימנסיה בן  יהודה למקום הלימודים המועדף לעולים מגרמניה בראשית דרכם בארץ. גם משום אסכולת החינוך הייקית. וגם מאחר שדר' יוליוס לוינזון  לא נהג להשאיר כיתה כפי שנהגו בבתי ספר אחרים בעיר. המורה למוסיקה היה המוסיקאי דניאל סמבורסקי (שיר העמק). והמורה לגיאוגרפיה היה ד"ר שאול (סלי) לוין, לימים ממייסדי אוניברסיטת תל אביב ומנהל מחלקת החינוך בעיריה.

הגימנסיה פעלה ברחוב הגליל 7 (רחוב מאפו כיום). תקופה מסויימת גם פעל סניף ברחוב הירקון 104. בשנות השלושים החלה לפעול בבית הגימנסיה אגודת מכבי הצפון. ובהמשך, גם אגודת הספורט ברית מכבים עתיד בראשה עמד פריץ לוינזון במשך עשרות שנים. בימות הקיץ הפעילה הגימנסיה קייטנה על חוף הים בהנהלתה ובהשגחתה של דר' שושנה מאיר. הקייטנה יועדה לגילאי 5-14 שנים והתמקדה בלימוד השפה העברית לילדי עולים.

בשנת 1938 הורחב הבית ואף נוספה לו קומה שלישית. במסגרת מדיניות העיריה באותן שנים הוסרו כל הקישוטים והחזית החדשה שנבנתה, עוצבה על ידי ריכרד קאופמן  ברוח הסגנון הבינלאומי. בשעות הערב שימשו כיתות הגימנסיה לפעילויות חינוך ותרבות שונות. בין היתר התקיימו במקום קורסים של התאחדות עולי גרמניה ואוסטריה. גימנסיה שלווה היתה קשורה בתחילת דרכה לגימנסיה בן  יהודה ושימשה בית ספר תיכוני לחלק מבוגריה . 

לאחר קום המדינה שימש המבנה את אכסניית מאפו הצהל"ית. לצד פתרון מגורים ארעי לחיילים, פעל במקום גם מועדון. אחר כך שימש  הבית את בית הספר התיכון עירוני ו'. בשנת 1966 הועבר תיכון ו' אל בית גימנסיה בלפור ברחוב מזא"ה. והבניין שימש כבית זמני לתיכון עירוני י"א עד מעברו של זה למשכנו הקבוע על אדמת בית העולים / בית חולים ירקון לשעבר. מאוחר יותר נהרס בית גימנסיה בן  יהודהבמקומו ובמקום הבית שעמד שלצידופועל כבר שנים מגרש חנייה.


תודה לגב' שולה וידריך ולפרופ' רם גופנא. 



עד סוף החופש מתקיימות כיתות הכנה לילדי העולים ולמפגרים. 
הקייטנה על שפת הים פתוחה גם לילדים שאינם מחניכי המוסד. 
מודעה בעיתון דבר, 10-08-1936.






בית ויניק, נבנה באמצע שנות העשרים על ידי האדריכל יוסף ברלין כחלק משכונת תל נורדאו. איור הבית באדיבות חוקר הארכיטקטורה ברוך רביד.

תמונה מתוך מודעה של הגימנסיה שפורסמה ב-1935 בידיעות עירית תל אביב.

בשנת 1938 הורחב הבית ברחוב הגליל 7 (רחוב מאפו כיום) ואף נוספה לו קומה שלישית. במסגרת מדיניות העיריה באותן השנים הוסרו כל הקישוטים והחזית החדשה שנבנתה, עוצבה על ידי ריכרד קאופמן  ברוח הסגנון הבינלאומי. צילום: רודי ויסנשטיין, 1938.