גן רינה / בית ישרוטל (מגדלות)
מאת: פרופ' רם גופנא  



בשנת 1928 חכר ד"ר סורקיס (זמר באופרה העברית של גולינקין) מסוחר הקרקעות המהנדס ישעיהו ירחע (ממייסדי המושבה רעננה) חלקת קרקע גדולה (6127 מ"ר) בשכונת תל נורדוי, כדי להקים מול בית העם גן אירועים ובית ראינוע (לימים קולנוע) של קיץ. התכנון נמסר לידי האדריכל יעקב אורנשטיין. למתחם ניתן השם "גן-רינה", על שם בתו של ירחע, בעל המגרש.

גן רינה השתרע לאורך רחוב שלום עליכם, בין רחוב בן יהודה לרחוב הירקון. הכניסה אל המתחם הייתה בתחילה ברחוב בן-יהודה וגם ברחוב הירקון  ולאחר זמן נותרה ברחוב בן-יהודה בלבד. לאורך המתחם היה גן נטוע עצים וביניהם בלטו דקלי וושינגטוניה שהתנשאו אל-על. בגן נערכו קונצרטים. בצפון-מערב היה השטח מרוצף ובו אולם קולנוע ענק, בלתי מקורה, ויציע דקורטיבי צר על עמודים, שמתחתיו היו מזנון ובית קפה. במערב השטח הוקמה במה ומאחוריה הוצב מסך הקולנוע. במזרח נבנה חדר מכונות להקרנת הסרטים. בגבולו המזרחי, הדרומי והמערבי הוקף שטח המתחם בחומה בנויה. מספר מקומות הישיבה בגן רינה היה 1500 עד 1600 . בחודש מאי 1929 נפתח גן רינה לקהל בהצגת "נשפי פורים" של התיאטרון הסטירי המטאטא. הקהל העצום שנדחק אל המתחם הביא לקריסת החומה החיצונית! לאחר שנה פשט סורקיס את הרגל והמקום נשאר בידי ירחע, בעל המגרש. יחד עם אחד מעובדי הקולנוע, יעקב דוידון שחבר אליו, הם המשיכו להפעיל את הקולנוע. לאחר מכן חכר דוידון גם את קולנוע בית העם השכן. כמו אצל שכנו קולנוע בית העם, כך גם בגן רינה הוקרנו במהלך השנים  סרטים ישנים בעיקר. מבחר  הסרטים היה דומה לזה שהוצג בבית העם. לדברי מר יעקב דוידון, הבעלים של הקולנוע (בראיון שנתן לצבי אלגת, כתב מעריב, טרם סגירת הקולנוע), הוקרנו בקולנוע גן רינה במשך 32 שנות קיומו כ-800 סרטים.

בליל סתיו, מוצ"ש 14 בנובמבר 1960, התקיימה בגן רינה "הצגת הקולנוע האחרונה" שבה הוקרן הסרט "הפרש הסוער", בכיכובו של סקוט בריידי.  גורל גן רינה  נחרץ כמו זה של שכנו בית העם שנה קודם לכן. מאז זוכרים וותיקי תל-אביב בנוסטלגיה את בית העם ואת גן  רינה בנשימה אחת, כמו שכתב למשל המשורר נתן אלתרמן: ל"שני הנפילים-הנאהבים והבודדים, לשני מחנות אויבים, עקומי קירות, חסומי תיל דוקרני, מבוצרי מבואות כבעת מצור... ואל תאמרו כי בפרוור נולדו הבריונים הללו, לא-הם הולידו את הפרוור בלבה של העיר".

קולנוע הקיץ גן רינה נתייחד בין היתר בכך שניתן היה לצפות בסרטים שהוקרנו על מסך הענק שלו מן הבניינים הסמוכים אליו, ממזרח ומצפון. רבים מן הילדים שלא הצליחו להתפלח אל תוך המתחם עצמו נאלצו להסתפק בטיפוס על ענפי העצים הגבוהים שליד הבתים ולצפות  מהם לעבר המסך. שומר הגן ומקרין הסרטים בשנים הראשונות של גן רינה הטיל את אימתו על הילדים שניסו לקפוץ אל המתחם וללקט לרגלי חדר ההקרנות שיירי פילמים של סרטי קולנוע, שהושלכו על ידו. לימים התנדב האיש לבריגדה הבינלאומית שלחמה לצדה של הממשלה הרפובליקנית במלחמת האזרחים בספרד בשנות השלושים, ומאז נעלמו עקבותיו.

גם באולם הקיצי הפתוח והענק שבגן רינה כמו בבית העם הסגור, נערכו במשך כל שנות קיומו אספות, כינוסים ועצרות עם המוניות. מבין  האירועים המיוחדים שנתקיימו בו בשנות השלושים זכורה למשל האספה החגיגית שנערכה לרגל יובל השבעים של ראש העיריה הראשון של תל-אביב, מאיר דיזנגוף. מבין האירועים המאוחרים  יש לציין עצרת המונים גדולה שהתקיימה בגן רינה במסגרת הכינוס הארצי השלישי של הפלמ"ח (כנס המחאה על פירוק הפלמ"ח), ביום 15 באוקטובר 1949.

עורך האתר דני רכט מוסיף: בשנת 1959 קנה את המגרש הקבלן אריה פילץ. בכוונתו היתה להקים במקום קומפלקס נוסף למסחר ומשרדים. לצורך כך הוא גם קיבל את אישור העיריה לחפור מנהרה מרחוב הירקון ומתחת לרחוב שלום עליכם אשר תחובר ישירות אל החניון התת קרקעי שתוכנן אז מתחת לשטח גן רינה לשעבר ולחניון בית אל על. התכנית לא יצאה אל הפועל. המגרש התגלגל בין בעלים שונים. התכנית שאושרה כללה בניית "מגרד שחקים" בן עשרים קומות. אך בסופו של דבר בנתה עליו משפחת סהר (ילדיו של יצחק מרדכי סחרוב, מייסד שכונת ברזילי) מבנה מסחר בעל שלוש קומות מסד מעל קומת קרקע ובה חנויות ופסאז' המשמשים בעיקר סוכני נסיעות וחברות תעופה. המתחם עבר שוב בעלים ומתכננים נוספים, עד שבשנת 1991 התקבל מהעיריה היתר בנייה למגדל בתכנון משרד א. גבירצמן מתכננים) בן 28 קומות המתנשא לגובה של 104 מטר וגבוה באופן ניכר מבית אל על הסמוך. הקומפלקס נקרא כיום בית ישרוטל, בעוד המגדל שמעליו נקרא מגדלות ישרוטל טאואר. בניית המגדל הסתיימה בשנת 1997 בעלות של שלושים מליון דולר. המגדל כולל שישים דירות יוקרה בקומות הגבוהות הנמצאות בבעלות פרטית וכן תשעים סוויטות מלון המנוהל על ידי רשת ישרוטל. בתחילת 2012 החליטו חברת אשדר ושותפתה הקנדית בבעלות על מגדלות, למכור את יחידות המלון תוך הפיכתו למגדל מגורים לכל דבר ועניין.

בחודש מרץ 2013 נמסר כי מלון הסוויטות נמכר לקבוצת ג'ורדש של האחים נקש. החל מסוף שנת 2015 יופעל המלון בניהול רשת מלונות אורכידאה.



הרי לידטקה וליה מרה ביצירת הנעורים והגיל. ראי-נע גן רינה.

תיאטרון המטאטא, 1929. כרטיס כניסה לנשף באולם בגן רינה.

הפרוטה והפרוטקציה. נשפי צנע בגן רינה בהשתתפות טובי האמנים בארץ. חג השבועות, 1949.

פרסום חוצות על גבי משאית לסרט שלושת הגדולים ביאלטה (הכוונה למנהיגי ארצות הבריתהממלכה המאוחדת וברית המועצותרוזוולטצ'רצ'יל וסטלין) המוצג בקולנוע גן רינהצילום: פאול גולדמן, 1945.

פוסטר הועידה השלישית

'אוֹליִ' גבעון, הדגלן של הפלמ"ח, ורבקה'לה מן הצ'יזבאטרון, בראש הפגנת המחאה על פירוק הפלמ"ח (1949), שיצאה בשעתה מקולנוע גן רינה. מקור: אוצר תמונות הפלמ"ח. תודה ליהודה זיו.





גן רינה. צילום: דר' הנס לוירר 1934.

"תנו להתגנב בשקט, לגן רינה ואולי לבית העם" מתוך השיר תנו לנו יד ונלך (מילים: צביקה זליקוביץ לחן: יעקב הולנדר).  

רקדניות על במת גן רינה מלהקת מרגלית אורנשטיין, אחת משתי בנותיו הרקדניות של האדריכל יעקב אורנשטין, מתכנן גן רינה. צילום מתוך אוסף שמעון קורבמן, אוסף מוזיאון ארץ-ישראל, תל אביב. בהרשאתו של האפוטרופוס הכללי, כמנהל הנכסים העזובים בעזבונו של המנוח שמעון קורבמן ז"ל.

גן רינה ערוך לקראת קבלת פני צוות האניה שרה א'.

שני הצילומים (1937) מתוך ארכיון ז'בוטינסקי.

דקל הוושינגטוניה הגבוה והבודד מסמל את סופו של קולנוע גן רינה. ברקע נראה בית אל על במהלך הבנייה. צילום: Willem van de Poll ,1962

מגדלות ישרוטל טאואר. צילום: רחל רמרז 2012.

מגדלות ישרוטל טאואר. צילום: יהודית גרעין-כל, 2008.

בריכת השחייה ברום מגדלות ישרוטל טאואר.
צילום ממסוק משטרת ישראל, יוני 2012.

רחוב בן יהודה פינת שלום עליכם. הקופות ושער הכניסה למתחם קולנוע גן רינה. צילום: פאול גולדמן, 1945.