שיכוני יצחק
מאת דני רכט


יצחק ליפוביץ' נולד בסיביר ועלה לארץ כילד בשנת 1910. הוא היה מראשוני השמאים בארץ ואף כיהן במהלך שנות העשרים כמודד הרשמי של עיריית יפו הערבית. עם סיפוח שטח הרשות המקומית אבו כביר לעיר יפו בשנת 1934, עברו לשטח השיפוט של יפו גם שכונות יהודיות שנכללו בשטח זה כמו שכונת שפיראשכונת העובדגבעת הרצל ועוד. שכונות אלה היוו בסיס להתארגנות ועד השכונות העבריות בשטח יפו. ובשנת 1940, התמנה ליפוביץ' ליושב ראש ועד השכונות.

בשנת 1947 הפך ליפוביץ' לקבלן ויזם. אחד הפרוייקטים הראשונים שיזם נבנה בקרן הרחובות קיבוץ גלויות והר ציון (רחוב ירושלים בעבר) במהלך מלחמת העצמאות על אדמת אבו כביר לשעבר. במקום המתקרא שיכוני יצחק, נמצאים שלושה מבני שיכון מאורכים. בשנת 1947 עמד המקום על קו החזית. מספרים כי כדי לאפשר את המשך הבנייה תחת אש, בנו פועליו של ליפוביץ' קיר מגן גבוה אשר מאחוריו נבנו בתי השיכון. הקיר פורק עם כיבוש אבו כביר ונדידת קו האש מזרחה. שנתיים אחר כך נבנה מעט מזרחה משיכוני יצחק שיכון ותיקי ההסתדרות פרדס גדול. בסמוך לבתי השיכון מתוכננת להיבנות תחנת הרכבת הקלה בציר הקו הירוק.

במשך עשרות שנים היו מבנים אלה מוזנחים ביותר. בקומת הקרקע של אחד מבתי השיכון (קיבוץ גלויות 79) מיקמו בסוף שנות התשעים האמנים אורי קצנשטיין ופיליפ רנצר את הסטודיות שלהם וכאן הם פועלים ויוצרים. בשנים האחרונות שופצו שיכוני יצחק. הבניינים נצבעו בגווני כתום ואפור ועוטרו (?) בשלל צבעים וצורות גיאומטריות.





משרדי האגודה השיתופית "שילוב" בשיכוני יצחק, אבו כביר. מודעה בעתון דבר, 27 אפריל 1956. 







צילומים: איסר טננבאום, 2011.