8 צילום מוצר בסטודיו

צילום מוצר

כתב אביב קפלן

 

                         צילום: אביב קפלן

פרסום הוא אמצעי ליצירת קשר עם קהל יעד באמצעות תקשורת המונים. הפרסום כתהליך הוא פעולת תקשורת מתוכננת, המיועדת להעביר מסר אחד או מספר מסרים מצומצמים לקהלי מטרה רחבים באמצעות ערוצי התקשורת המסחריים.                                               

מטרותיו העיקריות של הפרסום הן: יידוע, שכנוע, חיזוק עמדות והנעה לפעולה.  הפרסום, בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, מניח את קידום נושא הפרסום בתכליתו, ומכפיף את שאר הגורמים (השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') כמשניים לו. 

האמצעים המשמשים לפרסום, נבחרים בהתאם לנושא המפורסם ולאופיו של קהל היעד, תוך התחשבות במגבלות התקציב. את האמצעים הנפוצים ניתן לחלק לשניים - אמצעים מסורתיים המשמשים לפרסום המגיע להמונים ואמצעים אלטרנטיביים שהשימוש בחלקם שנוי במחלוקת וחלקם מאפשר הגעה לקהל יעד מצומצם ביותר ולכן נחשבים כפחות אפקטיביים.

בין אמצעי הפרסום המסורתיים ההמוניים אפשר למצוא את העיתונות, תחבורה ציבורית, שילוט חוצות, ואינטרנט. נהוג להשתמש ולהמחיש את הרעיונות הפרסומיים בעזרת צילום.

צילום הפרסום מציג צילומי מוצר, צילומי מוצר ודוגמנית, צילומי תדמית – סגנון ואווירה. 

הצילום המסחרי 

צילום מסחרי הוא צילום שעבורו מקבל הצלם תשלום. עולם הצילום המסחרי יכול לכלול את :

צילום הפרסום: תצלומים שנעשו כדי להמחיש מוצר, בדרך כלל כדי לפרסם ולמכור שירות או מוצר. תמונות אלה, כגון      pack shots  (צילום אריזה), צילום מוצר וכול צילום אחר הנעשה בשולחן הצילום בסטודיו. צילומים אלו נעשים בדרך כלל דרך סוכנות פרסום אשר פונה לצלם. 

אופנה וצילום זוהר: סוג זה של צילום בדרך כלל המשלב דוגמנים המאפשרים להציג את הפריט הנמכר.

הצילום המסחרי יכול להיעשות במצלמת וידאו או במצלמת סטילס .צילום סטילס בדרך כלל מתארים את הנושאים הדוממים. בדרך כלל עצמים שבשגרה שיכולים להיות טבעיים או מעשה ידי האדם. 


בין הנושאים של הצילום המסחרי ניתן למצוא צלמים המתמחים בתחומים הבאים:

צילום מזון: ניתן להשתמש באריזות המזון לפרסום המוצר, צילום מזון דומה לצילום רגיל, אך דורש כישורים מיוחדים. 

צילום פרסום – צילום הממחיש מוצר לשם שילובו בתוך מודעת פרסומת.

צילום תעשייתי – צילום מוצרי תעשייה לתיעוד, לקטלוגים ולפרסום.

  

משרד פרסום 

משרד פרסום הוא עסק העוסק במתן שירותי פרסום ללקוחותיו. שירותי משרד פרסום כוללים מחקר שיווקי, בחירת המסר הפרסומי וניסוחו באופן קריאטיבי, מילולית וגרפית, הפקת הקמפיין הפרסומי (תשדירים, מודעות או פרסומות מסוג אחר) והפצתו. 

   בעלי תפקידים במשרד פרסום 

מחלקת לקוחות 

·          תקציבאי - אחראי על הקשר עם הלקוח ועל התיאום בין המחלקות השונות.

·          סופרוייזר - אחראי על מספר תקציבאים.


מחלקת קריאטייב 

·          מנהל קריאייטיב - אחראי על צוות הקריאייטיב. בדרך כלל מעצב או רעיונאי ותיק.

·          רעיונאי  (קופירייטר) - אחראי על ניסוח המסר הפרסומי בדרך יצירתית.

·          מעצב (ארט דירקטור) - אחראי על הצד העיצובי בפרסום.


מחלקת אסטרטגיה 

·          פלנר - אחראי על המחקר השיווקי ועל תהליך בחירת המסר הפרסומי.

·          מידען - אחראי על איסוף מידע.

מחלקת הפקה 

·          ממונה על בניית זהות מותגית ללקוח.

סטודיו 

·          מנהל סטודיו

·          גריפקאים וביצועיסטים

מחלקת הפקה 

·          מפיק פרסומות

 מחלקת מדיה 

·          מדיה פלנר - אחראי על תכנון רכש המדיה על פי פילוחי שוק.

·          קניין (מדיה בייר) - אחראי על רכש המדיה אל מול ערוצי התקשורת השונים בהתאם לקהל היעד של הלקוח.

נוספים: 

·          טראפיק - אחראי על העברת המסמכים והתוצרים בין המחלקות השונות.

·          חשבונאות, פקידות ומנהלה.

                     

תהליכי העבודה במשרד פרסום 

 

·          התחלת העבודה על קמפיין פרסומי מתחילה בדרך כלל מתוך דרישת הלקוח (זאת יכולה להיות עקב השקת מוצר חדש, צורך בקמפיין עונתי, פעילות פרסומית נקודתית, או מכרז בו הלקוח בוחר את משרד הפרסום שלו). הלקוח מעביר למחלקת הלקוחות בריף לקוח הכולל את עיקרי הנתונים אודות הצרכים והתוצאות אותן הוא מבקש.

·          בשלב השני מחלקת הפלנינג מבצעת מחקר שוק, חוקרת את קהלי היעד ומחליטה באמצעות איזה מסר יש לפנות אל אותם קהלים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. במילים אחרות מה צריך להגיד. התוצר של שלב זה הוא בריף אסטרטגיה.

·          בשלב השלישי מחלקת האסטרטגיה מסבירה את בריף האסטרטגיה לצוות הקריאטיב (בפגישת "בריפינג") אשר מנסח את המסר הפרסומי בצורה קריאטיבית (במילים אחרות איך להגיד את המסר).

·          לאחר אישורים פנימיים מתבצעת פרזנטציה ללקוח לשם קבלת אישורו לתוצרים הקריאטיביים.

·          עם אישור הקמפיין מופקים בריף מדיה המורה למחלקת המדיה להחליט איזו מדיה לרכוש, ובריף ביצוע המועבר לסטודיו או למחלקת ההפקה בהתאם לתוצר הביצועי של הקמפיין.

·          לאחר עליית הקמפיין לאוויר, מבצעת מחלקת הפלנינג מחקר אודות אפקטיביות הפרסום על מנת להפיק לקחים ולאשר אפקטיביות.

הצלם הוא בדרך כלל עצמאי שאליו פונה מחלקת הקריאייטיב או המנהל האומנותי. הצלם מציע הצעת מחיר ובתוך מכרז נבחר הצלם לקמפיין.

                   

 משרדי הפרסום בישראל 

משרדי פרסום ראשונים החלו לקום בארץ בסוף שנות השלושים. מראשוני הפרסומאים בארץ ניתן למנות את אולי קאופמן, אליהו טל, אליעזר ז'ורבין, בוב ארויו, ואמנון אריאלי.


במהלך שנות ה-60, ה-70 וה-80 תחום הפרסום בארץ היה מצומצם ובארץ פעלו משרדי פרסום גדולים בודדים. מן המוכרים בהם: דחף, גיתם, טל אריאלי, ארויו בראל ובינג ליניאל.


בסוף שנות ה-80 ועוד יותר בתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בארץ) תחום הפרסום הלך והתרחב ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הוותיקים. פרסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הוותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לארץ - הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים.


כיום חלק הארי של משרדי הפרסום הפעילים בארץ, מקושרים בדרך זו או אחרת לאחד משלושת תאגידי הפרסום הבינלאומיים:
IPG, WPP Group   או Cordiant Commuinication Group  .רוב משרדי הפרסום בישראל מאוגדים תחת איגוד הפרסומאים הישראלי.


צילום ופרסום

הצילום מהווה חלק מהמערך הפרסומי. רב הכרזות והמודעות הפרסומיות מלוות בתמונות. גם הקטלוגים וחוברות הדרכה מלווים בצילומים. לרוב משרדי הפרסום פונים אל הצלם ומבקשים שיבצע תמונות לפי הרעיון של משרד הפרסום.

הצלם פונה לסוכנויות הדוגמניות במקרה הצורך, מקבל תמונות של דוגמניות ובוחר את הדוגמנית המתאימה לצילום. צוות הצילום מתכנס בסטודיו לביצוע הצילום. הצוות כולל את אנשי משרד הפרסום (הרעיונאי), סטייליסט, עוזר הצלם. במידה ומדובר בצילום עם דוגמנים הצוות כולל גם מאפר,מלביש וספר

               

הציוד הנדרש לצילום מוצר בסטודיו

  

שולחן – כאשר מצלמים נושא על שולחן יש להימנע מקו אופק בקצה השולחן, לכן בצילום משתמשים בשולחנות מיוחדים מעוגלים וחסרי זווית המפרידה בין המשטח לרקע. שולחנות אלו עשויים לרוב מפרספקס חלבי. ניתן להחליף את המשטחים בהתאם לצורך הצילום

רקע – רקעים בעלי צבעים מתחלפים, עשויים מחומרים שונים אשר מותאמים לצילום על שולחן וצילום דוגמניות. מתקן שמחובר לקיר או מתקן שניתלה על עמודים הנתמכים בתקרה משמש בסיס לתמיכה בגלילי הרקע

מבזק ואביזרי תאורה - המבזק בסטודיו ניצב על חצובה ומאפשר את הארת הנושא מכל זווית רצויה. אל המבזק נוספים אבזרי עזר כגון: מטריות, מפזרי אור, קופסאות אור, מחזרי אור ואוהלים. למבזק מצורפים גם מערכת כבלים המתאמת בין המבזק למצלמה ובין פעולת המבזקים השונה. המבזק הוא בעל טמפרטורה קלווין של 5500 ולכן מאפשר איזון ללבן. בנוסף, עוצמת המבזק חזקה ומאפשרת צילום בצמצמים סגורים לשם קבלת עומק שדה גדול. המבזק מקפיא תנועה והדבר חשוב כאשר מצלמים מוצר עם דוגמנית

מפזרי אור – מטריות, מחזרי אור, וארגזי אור מורכבים על המבזק וגורמים לאור להגיע בצורה מפוזרת לנושא.

 

     

ארגז האור – ארגז האור עשוי מבד חצי שקוף ועוטף את הנושא וכך גורם לתאורה להגיע אליו בצורה מפוזרת.

אוהל – כאשר מצלמים חפץ מבריק- מתכת או זכוכית ניתן להשתמש באוהל אשר מקיף את הנושא ויוצר תאורה מפוזרת ללא השתקפויות

כבל מתאם - לתיאום בין המבזק למצלמה.

חצובה - קיבוע מקום המצלמה. כאשר מצלמים נושא על שולחן מקרוב יש להימנע מכל תזוזה קטנה. התאורה וכל הפרטים מכוונים למסגרת התמונה לכן נהוג להשתמש בחצובה שקובעת את מקום המצלמה ללא תזוזה

כבל משחרר - לחיצה ללא תזוזת המצלמה – כאשר רוצים להשיג עומק שדה גדול וזמן החשיפה ארוך ניתן למנוע את תזוזת המצלמה באמצעות כבל משחרר.


מצלמה דיגיטאלית

צילום דיגיטלי הינו צורת צילום המשתמשת בטכנולוגיה דיגיטלית כדי ליצור תמונות של עצמים. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש באמצעות חיישן אלקטרוני כדי לעבד ולהקליט את התמונה כמידע דיגיטלי (קובץ תמונה), ולא כשינויים כימיים בסרט צילום כבמצלמה פילם אנלוגית. מעבד אינטגרלי DSP  , ממיר את התמונה הנקלטת בחיישן המצלמה לקובץ מחשב באחד הפורמטים המקובלים, ושומר אותה בזיכרון פנימי או על כרטיס זיכרון מוליך למחצה, המשמש לאחסון התמונות. באמצעות טכנולוגיה זו תמונות ניתנות להצגה, הדפסה, אחסון, העברה ושידור, עיבוד ועשיית מניפולציות, ואירכוב מבלי לעשות שימוש בתהליכים כימיים.

 

צילום על שולחן בסטודיו

לאחר שהוחלט על ידי צוות הצילום על הראיון ועל הדרך שבה יפורסם המוצר (כולל אביזרים ורקע) מגיע שלב הצילום. הצלם מציב על פני רקע את האביזרים ומצלם. עליו להפעיל שיקולים אסתטיים ומקצועיים כדי לקבל את התמונה הטובה ביותר.

 

  קומפוזיציה

 קוֹ‏מְפוֹ‏זִיצְיָ‏ה באמנות היא תוצר היחסים בין אובייקט לבין מסגרת היצירה האמנותית, וכן בין האובייקטים השונים בתוך היצירה. הקומפוזיציה היא אמצעי מבע דומיננטי בכל תחומי האמנות החזותיים, במוזיקה, בקולנוע ובאמנויות הבמה. בבחירת הקומפוזיציה ממקם היוצר את האובייקטים ביצירה על מנת לכוון את האדם שנחשף ליצירה לנושאים מרכזיים ביצירה. למשל, אובייקטים היוצרים קווים ישרים, אלכסוניים או גליים יכולים לשמש על מנת להוביל את העין למוקדים מרכזיים בציור ובצילום. פירוש המילה קומפוזיציה הוא מיקום-יחד (com-position  ). 

 

שיטות ליצירת קומפוזיציה: 

·          קביעת נקודת המבט ממנה מציירים או מצלמים את האובייקט.

·          קביעת המרחק מהאובייקט.

·          בחירת צורת המסגרת והיחס בין אורכה ורוחבה.

·          מיקום האובייקט ביחס למסגרת ולאובייקטים האחרים - כאשר האוריינטציה של האובייקט היא כלפי המרכז יוצרת חוויה של כניסה אל הקומפוזיציה, בהשאלה ניתן לומר שהוא אינו לוקח חלק במתרחש, בין אם הוא צופה מהצד או שהוא במהלך תנועה למרכז. במידה והאוריינטציה שלו היא לכיוון ההפוך מהמרכז, ניתן לומר שהוא מתרחק מההתרחשות ומנוכר כלפיה או סיים את הפעילות בה או נכנס לעבר סיטואציה חדשה.                                                                  במידה והאובייקט פונה לעבר המתבונן, בין אם הוא צד או במרכז, הוא לא נותן אינדיקציה לכניסה או יציאה, והוא חלק אלמנטארי מן הסצנה בה הוא משולב.

·          כיווניות האובייקט - אובייקט מקביל אל מישור המסגרת, או אל מחוץ למרחב התלת ממדי יכול ליצור קשר עם הצופה או להראות כאילו הוא מתקרב אליו. אוריינטציה לכיוון ההפוך תיצור תחושה הפוכה. במידה והאובייקט פונה לכיוון מסוים המוכל בתוך המסגרת הצופה יקבל תחושה כי האובייקט אדיש אליו. אובייקט המופיע בכיוון אלכסוני יוצר תחושה של תנועה.

סוגי קומפוזיציה 

ארגון האובייקטים במסגרת יוצרת סוגים שונים של קומפוזיציה. אופן השפעתם על הקומפוזיציה נמדד באמצעות מוקד התמונה, האיזון בין חלקי התמונה, התנועה וההתייחסות לנושא או המסר של היצירה.

 קומפוזיציה סימטרית -כאשר שני חלקי היצירה זהים. כמו בצילום זה בו שני הפלאפונים מוצגים בצורה סימטרית על רקע לבן.

קומפוזיציה מאוזנת - כאשר יש איזון בין שני חלקי התמונה. האיזון יכול להיות צבעוני וצורני. בצילום זה נוצר איזון בין הבושם לשעון

                           



קומפוזיציה מתמשכת – האובייקטים חוזרים על עצמם ואף חורגים, או נקטעים באמצעות המסגרת כך שנוצרת התחושה שיש המשך מעבר לתמונה. בצילום זה של עוגיות האלפחורס ניראה שהעוגיות נקטעות על ידי מסגרת התמונה והדבר יוצר תחושה של המשך מחוץ למסגרת.

קומפוזיציה סגורה – האובייקטים פונים כלפי המרכז והם אינם קטועים. בצילום זה כל חלקי התמונה מכוונים אל המרכז ומדגישים את הבושם.

                        

קומפוזיציה דינמית - נוצרת באמצעות קווים אלכסונים או שבורים אשר מוסיפים תנועה לצילום הדומם

קומפוזיציה מרכזית - קומפוזיציה בה המיקוד נמצא במרכז הצילום. זוהי הקומפוזיציה המקובלת בצילום המסחרי מאחר שהוא שם נושא מרכזי אחד אותו הוא רוצה לשווק. קומפוזיציה מדויקת זו יוצרת תחושה לא טבעית והיא באה לשימוש בעיקר לצרכים פורמאליים

  

   

 תאורה

אחד הקשיים הגדולים של הצלמים בסטודיו הוא התאמת התאורה לנושא. להתאמה זו יש השפעות שנובעות מהאווירה אותה שואף הצלם להשיג ומההתמודדות הטכנית עם החומרים השונים. הקושי העיקרי הוא בצילום זכוכית ובצילום מתכת.

 

טכניקה לצילום מתכת:  

 1.מתכת כהויה - המתכת הכהויה אינה מהווה בעיה עבור הצלם. היא מחזירה אור כמו כל סוג של חומר מחוספס וההתייחסות אליה בהתאם לנושא וצורתו בין אם מדובר בגוף תלת ממדי או משטח שטוח.

2. מתכת מבריקה - המתכת המבריקה מהווה בעיה עבור הצלם משום ש:

 א. היא מחזירה אור עד כדי סנוור.

ב. היא משמשת כראי וכל דבר מהסביבה משתקף בה.

מערך ההשתקפויות במתכת מהווה בעיה בעצמים תלת ממדיים ובעיקר בעצמים כדוריים מאחר שחסימת ההשתקפויות והברקה על ההברקות מורכבות.

 

את בעיית הסנוור ניתן לפתור על ידי שינוי זווית התאורה. יש להאיר את העצם  כך שקרני האור לא יוחזרו ישירות לכיוון המצלמה. במקרה של משטחים ישרים לחלוטין, ניתן לפתור את בעיית הסנוור על ידי שימוש במסנן מקטב-פולורייזר, אשר חוסם את קרני האור המקוטב. כשהמשטח אינו ישר ומסנן מקטב אינו פותר את בעיית הסנוור, אפשר לפתור את הבעיה בתאורה מלאכותית על ידי שימוש במפזריי אור כמו ניר פרגמנט, ארגז אור בעל בד כפול

     

כלל זה נכון גם במקרה של כלי זכוכית "חצי שקוף " כמו בקבוק צבעוני במקרה זה יש להגביר את עצמת האור המוחזר מהרקע כך שיצליח לחדור את השקיפות החלקית.       

 יצירת השתקפות בהירה על גבי פני אובייקט זכוכית מדגישה את מיבנה הכלי ומוסיפה במקרים רבים הוד הדר ויוקרה לכלי המצולם, מקובל במיוחד במקרה של צילום בקבוקי יין, או אגרטלי זכוכית. קימות מספר שיטות – שימוש ב"ארגזי אור" צרים וארוכים המשתקפים בבקבוק או בדרך המועדפת עלי, הארת לוח פרספקס חלבי חצי שקוף המוצב אנכית בין מקור האור לבקבוק והצללה חלקית של הלוח כך שניתן לשלוט במעבר האור המגיע לבקבוק תוך בקרה על בהירות הפס המתקבל על גבי הבקבוק

בצילומים אלו ניתן לראות את השימוש במפזרי אור שונים בזמן צילום מתכת כך שלא יווצרו הברקות. האור מכוון אל מחזיר אור שנימצא מעל הרכב והתכשיט מצולם בתוך ארגז אור המפזר את התאורה ומונע השתקפויות.

 

צילום זכוכית: 

לזכוכית תכונות ייחודיות המבדילות אותה משאר   החומרים בעיניי הצלם  .
תכונות כמו שקיפות והשתקפות , הברקה, החזרי אור, שבירת   קרני האור, צבעוניות ועוד, יכולים להופיע בהרבה חומרים אחרים, אך כולם או רובם   מהווים נושאים להתמודדות הצלם בבואו לצלם מוצרים העשויים זכוכית  .ישנם   מספר כללים אשר יישומם פותר בעיות צילומיות רבות הנובעות כולן מתכונותיה הייחודיות   של הזכוכית:


יש ליחס חשיבות רבה לשליטה מלאה בתאורת האולפן, חשוב להחשיך   לחלוטין את אזור הצילום, מכיוון שכל מקור אור ,ישיר או מוחזר שאינו בשליטתנו המלאה עשוי להשתקף ולהופיע על פני אובייקט הזכוכית המצולם.

כאשר מצלמים זכוכית יש לבחור האם רוצים לצלם אותה על רקע כהה או על רקע בהיר. הזכוכית היא כלי שקוף וצריך להיזהר שלא תיבלע ברקע ולכן יש להדגיש את קווי המתאר שלה. כאשר מצלמים זכוכית על רקע לבן צריך ליצור קווי מתאר כהים וכאשר מצלמים על זכוכית על רקע כהה יש ליצור קווי מתאר בהירים.

בנוסף לכך הזכוכית המצולמת איננה שטוחה אלה מעוגלת ולכן יכולות להיווצר השתקפויות. כדי למנוע השתקפויות יש לצלם בתאורה מפוזרת ורכה. ניתן להשתמש בפזרי תאורה על מקורות האור כמו מטרייה, וניתן לצלם את הזכוכית בתוך אוהל.

אין להאיר זכוכית באופן ישיר, לדוגמה, כוס יין שקופה (ללא משקה בתוכה), מאירים רק את הרקע הלבן שמציבים מאחור, באור ישיר לא מרוכך, כך שמקור האור מוסתר לחלוטין מהכוס המצולמת. ניתן להסיט את מרכז האור ימינה ושמאלה כך שמתקבל מעבר אפורים יפה על פני הכוס.

יש להבחין בתאורה בין צילום על רקע לבן לבין צילום על רקע שחור. כאשר מצלמים זכוכית על רקע לבן יש ליצור קווי מתאר שחורים כדי להפריד את הזכוכית מהרקע.

  

בתמונה זו ניתן לראות זכוכית על רקע לבן שקווי מתאר כהים מגדירים את הגבולות. אפקט זה ניתן להשיג בעזרת תאורה אחורית מפוזרת.

 

כאשר מצלמים זכוכית על רקע שחור יש ליצור קווי מתאר לבנים כדי להפרידם מהרקע

תאורת קומפוזיציה

 

כאשר מצלמים קומפוזיציה בסטודיו יש ליצור מערך תאורה אשר מקיף את הנושא ויוצר אשליית תלת-מימד. כדי להגיע לתאורה שכזו האור העיקרי ניצב בזווית לנושא ומאיר חלק אחד יותר מהאחר. את הצללים ממלאים בעזרת אור מילוי או מחזיר אור. ניתן להוסיף מקור אור נוסף על הרקע. מיקום מקורות האור משתנה בהתאם למבנה החפץ, צבעוניות הרקע והחזרות האור של החומר. בסטודיו משתמשים לרוב במפזרי אור אשר מקיפים את הנושא בתאורה רכה ומפוזרת

 מקורות מידע:

  http://www.alonporat.com/commerical.php

.   http://www.gillavi.com/page.asp?PageID=18

http://www.krsstudio.com/articles5.php

 

 

 

Comments