Recent site activity

  • Media
    edited by Cesar Harada
  • People
    edited by Cesar Harada
    attachment from Cesar Harada
  • Home
    edited by Cesar Harada
  • People
    edited by Cesar Harada
    attachment from Cesar Harada
  • Home
    edited by Cesar Harada
  • View All
News‎ > ‎

Protei in Israel !

posted May 25, 2011, 1:42 AM by Cesar Harada
http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1228903.html

Special thanks to Oded Yaron.

עדכון אחרון - 13:51 24/05/11
גם בים, הקוד הוא פתוח
מאת עודד ירון
פיתוח חדש שמטרתו לנקות את מימי האוקיינוס מדליפות נפט, מדגים כיצד רוח הקוד הפתוח עשויה לסייע גם מחוץ לעולם הווירטואלי
תגיות: קוד פתוח
הפיצוץ שזיעזע את אסדת הקידוח "דיפווטר הורייזון" ב-20 באפריל 2010, סימן את תחילתה של דליפת הנפט הגדולה בהיסטוריה. המים של מפרץ מקסיקו כוסו בכמויות אדירות של הנוזל השחור והמזהם למרות אינספור נסיונות לבלום את הדליפה. על פי האתר הממשלתי שמוקדש לנושא, כמות הדליפה עומדת על כ-4.9 מיליון חביות, כלומר קרוב ל-800 מיליון ליטרים של נפט שכיסו את המפרץ.

המלחמה בדליפות נפט וניקויין הוא עניין מסובך, שכרוך גם בלא מעט סיכונים בריאותיים לעוסקים בכך. Protei הוא פרויקט חדשני, המנסה לשפר את המצב ברוח הקוד הפתוח המוכרת היטב מעולם התוכנה. המיזם נמצא אמנם בשלבי פיתוח, אבל המטרה כבר מסומנת: לשלוח נחיל של סירות רובוטיות קטנות שיוכלו לאסוף את הנפט הצף על פני הים, וכך להגן על חיי האנשים שעושים זאת כיום.


דליפת הנפט באסדת הקידוח "דיפווטר הורייזון". תצלום: ניו יורק טיימס


סזאר מינואורו הראדה, המתאם והמוביל את הפרויקט, מספר בראיון עמו, שנמשך עמוק לתוך הלילה של ניו אורלינס שאליה הגיע בעקבות אסון דיפווטר, מה בדיוק מנסה לפתור פרוטיי. הראדה, בן לפסל יפאני שהגיע לפאריס ואם מביון שעל גבול ספרד, הגיע לניו אורלינס בנתיב מפותל שכלל בין היתר לימודי עיצוב בבריטניה, עבודה ב-MIT ועכשיו את פרוטיי.

"תוחלת החיים של כל מי שעבד בניקיון של אסון אקסון ולדז (המיכלית שטבעה באלסקה) צנחה ביותר מ-20 שנה", אומר הראדה. "הסיבה היא שהנפט עצמו מאוד רעיל. מה שעוד יותר רעיל הם חומרי הניקוי המשמשים לניקוי הנפט (Dispersants). אלה חומרים שנחשבים גם למאוד מסרטנים".

למה משתמשים בחומרים שגרועים מהנפט עצמו?

"לדעתי, משום שזה גרוע מאוד ליחסי הציבור אם הנפט מגיע לחוף, ולכן משתדלים להוריד אותו במהירות מפני הים. הבעיה היא שהחומרים האלה יוצרים מעין בועות של נפט ששוקע לאט לאט בים עד שהוא מגיע לקרקעית, שם איש לא יכול לאסוף את זה. ושם זה גם הורג את הדגים ואת האלמוגים".


Protei. תצלום: cesarharada.com

הראדה מציין ששיטת האיסוף הנוכחית זולה יותר משיטות אחרות ושהחברות המייצרות את חומרי הניקוי קשורות לחברות הנפט. באירוע דיפווטר השתמשו למשל ב-Corexit, שכמעט שבעה מיליון ליטרים ממנו שימשו במבצע הניקוי של המפרץ, לפי האתר הממשלתי שמדווח על המקרה. החומר מיוצר בידי Nalco Holding Company, חברה בעלת קשרים עסקיים עם חברות נפט כמו בי-פי.

הראדה מסביר כי פרוטיי הוא בהחלט לא קו ההגנה הראשון. למעשה, כמו ה-Corexit, הוא נכנס לפעולה אחרי שכשלו הרבה שיטות אחרות, החל בניסיון לשאוב את הנפט היישר מהדליפה ועד ניסיון לעצור את הדליפה באמצעות מבנה ענק שמוצב על אתר הקידוח, כמו זה ששימש במפרץ מקסיקו - פיתרון המכונה "טופ קיל". לאחר מכן, אפשר לנסות למנוע את התפשטות הדליפה באמצעות מצופים גדולים שסוגרים את הנפט. פרוטיי אמור התחיל לעבוד במקרה שכל האפשרויות הקודמות כושלות.

בשיתוף עם הדייגים

כיום האיסוף של הנפט נעשה בידי ספינות מאוישות, וכאמור, מדובר במלאכה מסוכנת ומסובכת. הפיתרון של פרוטיי משלב תוכנה וחומרה ייחודית למדי. הראדה וחבריו לפיתוח מקווים שעיצוב המכשיר שלהם, שכולל הנעה קדמית וחרטום גמיש שנע ימינה ושמאלה, יאפשר להם להתמודד טוב יותר, ובצורה בטוחה יותר, עם האתגר. "כתמי נפט נעים בכיוון הרוח, אבל בזכות העיצוב, פרוטיי יכול לשוט נגד כיוון הרוח במסלול שיאפשר איסוף יעיל של הנפט", מסביר הראדה.



הסירה המתנפחת, שצפויה להיות באורך של שמונה מטרים, אמורה לסחוב מאחוריה מעין שק ארוך לאיסוף הנפט. הראדה מקווה שבמקרה של סערות, הסירה תפעל כמעין נחום תקום, וגם אם תתהפך, היא תוכל להתהפך בחזרה ולהמשיך במלאכה. "וגם אם אחת מהסירות טבעה", הוא מוסיף, "זה לא נורא, איש לא נפגע כך".

בסופו של דבר, מסביר הראדה, פרוטיי אמור לעבוד באופן אוטונומי למחצה, אבל לא לגמרי. מדוע למחצה? הראדה מסביר שבמקרים רבים של דליפות נפט מסיביות דייגים ויורדי ים מקומיים אחרים מוצאים את עצמם מובטלים, ואז אין להם ברירה אלא להצטרף לעבודה בכוח הניקוי של הדליפה. הרעיון הוא לאפשר להם להשתתף בניהול נחיל הניקוי. "אני לא רוצה לקחת לדייג את העבודה, אז אני רוצה שהוא יוכל לטפל בפרוטיי. הרעיון הוא לטפל בצרכים של הסביבה מהתחלה ועד הסוף", אומר הראדה. "טבע ראשון, אנשים במקום השני וטכנולוגיה בסוף".

לשחרר את הטכנולוגיה

הראדה וצוותו אינם הראשונים שחשבו על הרעיון של נחיל רובוטים שמבצעים משימה מסוימת באופן מתואם. למעשה, נושא הנחילים הוא תחום שחווה התפתחות גדולה בענף הרובוטיקה, והוא זוכה לעניין משלל גופים. ה"אקול פליטכניק פדרל דה לוזן" שבשווייץ למשל פיתח דרך לספק תקשורת Wifi לאזורים מוכי אסון באמצעות Smavnet, נחיל של כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) זעירים, שמעופפים מעל אזור מסוים ומשמשים מעין תחנות ממסר. אבל זו רק דוגמה אחת מני רבות ליישומים האפשריים, בין אם צבאיים ובין אם אזרחיים לרעיון הנחיל.



סזאר מינואורו הראדה. תצלום: cesarharada.com

כשהראדה נשאל על הסיכויים של פרוטיי להתמודד מול טכנולוגיות קיימות, הוא מסביר שכאן נכנס הנושא של העבודה בקוד פתוח. "אנחנו חלק מתנועת החומרה הפתוחה שקוראת לשחרר את הטכנולוגיה", הוא אומר. "אנחנו נותנים את הדברים בחינם, אבל בתנאי אחד - מי שיבנה על בסיס הטכנולוגיה הזאת, חייב לשתף אותנו בפיתוח החדש", בדומה למה שקורה בתוכנות בקוד פתוח, כמו לינוקס.

"יש לנו קהילה קטנה כרגע, ואנחנו רוצים לשמור את זה כך לעת עתה. אני מכיר את כל מי שעובד על הפרויקט. אנחנו יודעים שכל אחד מעוניין באספקט אחר, כל אחד מניע את הפרויקט לכיוונים משלו, וכל אחד שמח לייצר את הידע כי זה משרת את נושאי העניין שלו. יותר מחצי מהצוות מגיע מהאקדמיה, ואנחנו מתכננים לפרסם מאמרים על פרוטיי", אומר הראדה וקורא לכל מי שמעוניין לתרום ליצור עמו קשר באתר הפרויקט.

"זה מטורף קצת, כי בטווח הקצר אין הכנסה", הוא מודה. אבל, לדבריו, ככל שיצטבר הידע בפרויקט, יוכלו המעורבים בו לשמש כסמכות בנוגע לשימושים שניתן לעשות בפרוטיי ולהציע את שרותיהם במחיר התחרותי ביותר, למשל לחברות שמייצרות כלים דומים.

הגישה הפתוחה של פרוטיי אכן כבר זימנה התעניינות שחורגת מהמטרה הראשונית. באי פלאו למשל, התעיינו בפוטנציאל של הפיתוח ככלי לפיקוח על דיג בלתי חוקי. בנוסף, הפרויקט זכה להתעניינות מצד ארגון הפועל לנקות את פסולת הפלסטיק מצפון האוקינוס השקט. גופים כמו נמל רוטרדם בהולנד, התורמים לפרויקט, מעידים כי רוח הקוד הפתוח עשויה להועיל גם מחוץ לעולם הווירטואלי.


Comments