בית ספר-תשעז

לוח הודעות בית ספרי

תלמידי בית ספר נתיב בהושעיה זכו במקום החמישי והמכובד
 בתחרות הסייבר הארצית.
בשלב הראשון שכלל משימות מגוונות מרחוק השתתפו בתחרות  יותר מ- 1,300 בתי ספר.
לתחרות הגמר הגיעו 270 נבחרות במקצים שונים.
במיקצה שבו אנחנו השתתפנו היו 70 נבחרות!!
לקראת הגמר וכהכנה, הילדים השתתפו במחנה אימונים שבו עסקו
בקידוד ורשימה מקושרת- נושאים שבאו לידי ביטוי באתגרים של הגמר.
אירוע הגמר התקיים ביום שלישי ה21/3 בתל אביב במעמד שר החינוך.
הנבחרת שלנו כללה 4 תלמידים מכיתות ה-ו.
המשימות שלהם כללו משימות יחיד ובעיקר משימות בקבוצה.
הנבחרת נכנסה לחדר שבו הם ישבו ועבדו בשיתוף פעולה ופיצחו את המשימות, ללא אף עזרה וזכו במקום החמישי.
https://skillz2017.skillz-edu.org/public/
קישור לאתר אליפות הסייבר

https://sites.google.com/a/nativ.tzafonet.org.il/nativ/home1/t-lt-thrwt-ktybh

 שומרים על אלונים
https://sites.google.com/a/nativ.tzafonet.org.il/alonim/

כניסה לאתר בית ספר

שיר השבוע

שירי משוררים ויוצרים בזמר העברי- תשע"ז

אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

מילים ולחן: נעמי שמר

 אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר:

אוֹתָהּ קוֹמָה - אוֹתָה בְּלוֹרִית שֵׂעָר

אוֹתוֹ חִתּוּךְ דִבּוּר - מַה יֵשׁ לוֹמַר

הֵן אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר.

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר

שְׂדֶה יָרֹק חָצִינוֹּ עַד צַוָּאר

בָּעֶרֶב שַבְנוּ יַחַד לַכִּכָּר

כִּי אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר.

 

וּבְלֵילוֹת שִׁשִׁי

כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי

בְּצַמָּרוֹת שְׁחֹרוֹת עוֹבֵר

אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר.

 

תָּמִיד בַּפֵּרְדֵּסִים וּבַשְׂדֵרוֹת

אָהַבְנוּ אָת אוֹתָן הַנָּעָרוֹת

אֲבָל בֵּסּוֹף אָמַרְנוּ - אֵין דָּבָר

זֶה הַכֹּל נִשְׁאַר בְּתוֹךְ הַכְֹּפָר.

בָּרַחְנוּ אֶל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת

הָלַכְנוּ אֶל אוֹתָן הַמִּלְחָמוֹת

זָחַלְנוּ עַל קוֹצִים וְעַל דַּרְדַּר

אֲבָל שַׁבְנוּ יַחַד אֶל הַכְּפָר.

 

אֲנִי זוֹכֵר בַּקְּרָב שֶׁלֹּא נִגְמַר

פִּתְאוֹם רָאִיתִי אֵיךְ אַתָּה נִשְׁבָּר

וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר מִן הָהָר

אָז אוֹתְךָ הֵבֵאתִי אֶל הֵכְּפָר.

אַתָּה רוֹאֶה - אֲנַחְנוּ כָּאן בַּכְּפָר

כִּמְעַט הַכֹּל נִשְׁאַר אוֹתוֹ דָּבָר

בְּתוֹךְ שָׂדֶה יָרֹק אֲנִי עוֹבֵר

וְאַתָּה מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.

 יצאנו אט

מילים: חיים חפר

לחן: דוד זהבי

 

יָצָאנוּ אַט, חִוֵּר הָיָה הַלַּיִל

בַּמֶּרְחַקִּים הִבְלִיחוּ הָאוֹרוֹת

וְאַתְּ הָיִית יָפָה כִּשְׁתֵּי עֵינַיִךְ

עֵת הַדְּמָעוֹת הָיוּ בָּן עֲצוּרוֹת.

 

יִלֵּל הַתַּן, וְאַתְּ הָלַכְתְּ לַכֶּרֶם

וְדִמְעָתֵךְ נָשְׁרָה כְּמוֹ שָׂרָף

וְאַתְּ זָכַרְתְּ אֶת הַשָּׁעוֹת בְּטֶרֶם

יָצָאנוּ בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר לַקְּרָב.

 

וְאַתְּ זָכַרְתְּ צְחוֹקֵנוּ כְּמוֹ נַחַל

וְאַתְּ זָכַרְתְּ רִקּוּד וּמַפּוּחִית

וְאַתְּ זָכַרְתְּ אֶת עֲרֵמַת הַשַּׁחַת

וְאֶת מַגַּע יָדוֹ שֶׁל הַיָּחִיד...

 

וְאִם נוֹתַרְתְּ וְהַבְּדִידוּת חוֹבֶקֶת

וְאַתְּ פּוֹסַעַת בַּכְּרָמִים לְאַט

אַתְּ תְּחַכִּי עַל כֵּן כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט –

נִפְרַדְנוּ וְחִיַּכְנוּ בְּמַבָּט.