בית

בתקופת השואה התערערו המסגרות החברתיות של היהודים. ערעור זה התבטא בחיי היום-יום - העבודה, המגורים, הבריחה ממקום למקום, מסתור ומוות. המסגרת שנפגעה יותר מכול היא מסגרת המשפחה: לעתים קרובות נבצר מההורים לגונן על ילדיהם ולהנחיל להם את הערכים שהאמינו בהם. ערעור יסודי זה גרם לזעזוע חברתי, שכן להורים תפקיד מכריע בעיצוב זהותם וגורלם של ילדיהם. פעמים רבות, במקום המשפחה המסורתית נוצרו מסגרות חלופיות לתא המשפחתי – אחים גדולים, חברויות, ומדריכים. הם אלה שתפסו מקום נכבד בעיצוב דרכם של הילדים בתקופה זו. מסגרות אלו סיפקו לילדים כוח ותקווה בימים קשים אלו.
יד ושם
רציונל

להעמיק ולהרחיב את ידיעות הלומד בנושא השואה, באמצעות למידת חקר בסביבה מתוקשבת היחידות 

כוללות סוגיות נבחרות ממגוון נושאים הקשורים בנוער בתקופת השואה. נושאים אלה אינם נלמדים 

בהרחבה בתכנית הלימודים הרגילה המחייבת את כלל התלמידים, על כן הוחלט להעמיק בנושא הנוער 

בתקופת השואה בהתאמה לנושאים הנדרשים ע"י המפ"ר להיסטוריה. יחידה זו מהווה 30% מציון הבגרות.

מטרות
  1. הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם 

  2. טיפוח ערכים מוסריים כלל-אנושיים הומניסטיים וטיפוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים על פי הערכים האלה

  3. פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימוד ההיסטוריה.

  4. טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית