מנחם זהרוני ז"ל

מנחם זהרוני נולד בעיירה קרינקי בפולין ב- 1912. בצל האנטישמיות והפוגרומים, שעבר 
מגיל צעיר, התעצבה תפיסתו הציונית. במכתב ששלח לסופר הגרמני הנריך בל הוא מציין "חווית 
האדמה השומטת אותי והבוערת מתחת לרגלי וחווית הערכה למולדת רחוקה ומסתורית ... את 
השם ירושלים למדתי לבטא מיד לאחר שלמדתי לבטא את שמם של אבי ואימי" )זהרוני בתוך 
זהרוני י', 1980, ע' 8(. בגיל חמש עשרה יצא לגרודנה ללמוד הוראה בסמינר העברי של 'תרבות'. בן 
תשע עשרה סיים את לימודיו ועבר לשמש כמורה בעיירה קוסוב בפולין. בשנת1934, בהיותו בן 
עשרים ואחת, עלה ארצה עם אשתו יפה. בשנתו הראשונה בארץ, החל בעבודה בפרדסים ושימש 
כמורה מחליף בביה"ס בנשר. עם תחילת שנת הלימודים עבר לפתח תקווה, שם הקים ביה"ס 
לילדי עובדים ע"ש משה הס. בשנת 1936 עבר לעבוד בביה"ס בכפר יהושע, כשהוא משלב את 
ההוראה בלימודים במכון הביולוגי של יהושע מרגולין, בתל-אביב ובלימוד עצמי. במהלך עבודתו, 
הקים בית טבע ובעזרת הילדים, מלא אותו באוספים, פלקטים ומכשירי עזר. את אהבתו לעמק 
הוא מתאר במכתב ליפה אשתו "משיצאנו מג'נין, האיר לנו העמק את פניו. כולי קרנתי, כאילו 
חזרתי למקום הולדתי ... קמתי עם בוקר, על יופי איני רוצה לדבר. את מראה ההרים והעמק עם 
הזריחה תראי בעיניך בהיותך כאן אך מיד הרגשתי9 זהו מקומנו. כאן הוא" )שם, ע' 20(. מנחם 
עסק בטבוע ציפורים, הקים פינת חי והרבה לשוטט ברחבי הארץ. בקיץ 1947, לאחר שידעו כי 
הוריהם ורוב משפחתם נספו בשואה, יצא מנחם לשליחות להקמת בתי ספר במחנות הפזורים 
ברחבי אוסטריה וכחבר 'ההגנה' עסק גם במשימת גיוס אנשים וכספים. בקיץ 1948 חזר ארצה. 

שנתיים אחר כך החל בהקמת 'בית חנקין - מכון אזורי לטבע וידיעת הארץ'. 
הכפר תמך בבניה, אך לא היה בידו לתת לציוד. מנחם הקדיש את זמנו, את נשמתו ואף את ממונו 
לפיתוח המקום. גרעין לאוסף המוזיאון היה האוסף הפרטי שלו. מנחם אסף במו ידיו את 
המוצגים מהסביבה, מן החי והצומח, מוצגים גיאולוגיים וארכיאולוגיים. הגדרת המוצגים נכתבה 
על ידו בכתב מסוגנן ואופייני לו. 
לשם פיתוח המקום ואחזקתו הוא עבד סביב השעון, מעידים חברי הכפר ומתארת יפה אשתו 
"במשך שנים החזיק את הבית. ביחד שמשנו פועלי ניקיון שמשים ולבורנטים, אוספי ומסדרי 
האוספים והוא גם כמורה מנהל ואפילו מממן"  
פתוח המקום היה מלווה בבעיות ממון קשות וכך, מצא עצמו מנחם, עובד עבודות נוספות "פתרון 
חלקי לבעיות הכספיות נמצא על-ידי עבודה נוספת של מנהל הבית, שעבד לפרנסתו בבית-הספר 
בכפר יהושע, ולפרנסת בית חנקין – בבית-המדרש למורים ע"ש א.ד. גורדון בחיפה ובמדרשה 
למורי כפר בנהלל, וכן בכמה עבודות הוראה והדרכה אחרות" )זהרוני, 1966-1967, ע' 223-4) מנחם ארגן קורסים רבים והשתלמויות למורים אחר הצהריים ובחופשים. בני המקום זוכרים את הקהל 
הזר הרב שהגיע. בנוסף, מנחם יסד חוג לידיעת הארץ של העמק המערבי, שכלל את כל הישובים 
מכל הזרמים וקשר את החברים בקשר של אהבת הארץ (זהרוני, 2870, ע' 21). 
מנחם זהרוני היה דמות משמעותית בחיי בית הספר ועבור התלמידים ובדמותו, הפכו לימודי 
הטבע והמולדת לחלק טבעי ושתול בדמותם. דוד ברש מציג את מנחם זהרוני, כאחד המורים, 
אשר הטביעו חותמם על בית הספר וכמי, שהפך את לימודי הטבע לנושא המרכזי בבית הספר 
באותן שנים (ברש, 1982, ע' 120) מנחם ראה בלימודי הטבע חשיבות עליונה לאותם זמנים – עיתים 
של ציונות והגשמה. "מה הן 3 שעות ללימודי הטבע, שאנו מקדישים בכיתות הגבוהות, לעומת 
הצורך והרצון להשריש את ילדינו בנוף המקיפם ולהעיר את עיניהם גם בתופעות הפיסיות 
והחקלאיות המתרחשות לעיניהם!" (זהרוני, 1982, ע' 126). מגמה חינוכית זו עברה לתלמידיו באופן חד משמעי. כך לדוגמא, מעיד חנן שילה "קלטנו ממנו בצורה עקיפה לאהוב צמחים. הוא העביר את הקשר של העם היהודי החוזר לארצו. שהיינו פה. השמות העבריים, המקומות, כל דבר הוא  קישר לחזרה לארץ".
 מעבר לשעות הלימודים עזרו לו בטיפול בפינת החי, בארגון בית חנקין, 
בתחזוקה ובאיסוף המוצגים. היו הולכים אתו בשבתות לטיולים בסביבה, לומדים כל צמח על 
איכויותיו השונות, מריפוי ועד מאכל, היו קוראים אתו שירה ואת לימודי התנ"ך העביר להם עד 
 כדי תחושה "כאילו הנביא עומד לפניך"
 .
בשנת 1960 עזב מנחם את כפר יהושע. תושבי הכפר מעידים, כי לאחר שנים של עבודה קשה, 
שבהם לא זכה להערכה הראויה ובעקבות סכסוך כספי הוא עזב בכעס ובתחושת אכזבה קשה. 
המרואיינים מצביעים על פער גדול בין השאיפות שהיו לו לגבי 'בית חנקין' לבין תפישתם של 
החקלאים את המקום. דמותו ופועלו של מנחם, משקפים את מהותו של 'בית חנקין' בשנות 
החמישים והיו חלק אינטגראלי מן הנרטיב של המוזיאון והמקום. 
מנחם עבר לחיפה עם משפחתו, שם המשיך בתפקיד ההוראה ב'סימנר המורים ע"ש א"ד גורדון' 
והקים בו את המגמה הביולוגית. מנחם היה ממקימי ומפעילי ה'חברה להגנת הטבע'. עסק 
בפרסום ספרים ומדריכים בנושאי ידיעת הארץ. 
ב – 1979 בחצותו כביש סואן נהרג. 

אשתו של מנחם, יפה זהרוני, מתארת את קורות חיו בחוברת אשר יצאה בשנת 1980 – מתוך עבודה 
מוזיאון 'בית חנקין' - סיפור מקום  כפר יהושע, שנות החמישים  שנכתבה בידי נטע הבר)
Comments