ניתוח התנהגות

ניתוח התנהגות מהו?\ אילה יוכטמן

השורשים ההיסטוריים של ניתוח יישומי של ההתנהגות נעוצים בפילוסופיה של הביהביוריזם, שהחלה מתפתחת בשנות ה 20 של המאה ה 20.  ג'ון ב. ווטסון (1878-1958) היה הראשון אשר הציג את התפיסה הביהביוריסטית הקיצונית, בכך שטען כי על הפסיכולוגיה לעסוק במה שנראה לעין ולא בתהליכים מנטאליים כמו מחשבות ומצבי רוח. ווטסון טבע את המונח 'ביהביוריזם' בשנת 1912 והגדיר את הפסיכולוגיה הביהביוריסטית כענף ניסויי אובייקטיבי של מדעי הטבע.  ב. פ. סקינר (1904-1990)  אשר נתפס כאבי הביהביוריזם המודרני, כמו ווטסון שקדם לו, טען כי ההתנהגות היא הנושא העיקרי בפסיכולוגיה ועיקר עיסוקו היה בניסוח עקרונות והליכים המסבירים התנהגות. (Baum, M, W. 2000)                

  הרקע להתפתחות גישה זו היה החיפוש אחר הסברים מדעיים להתנהגותם של בעלי חיים ובראשם האדם. הביהביוריסטים עמדו על הצורך המדעי במדידה ובכימות הנתונים , בדומה לנהוג במדעי הטבע ועל כן  הם לא חקרו את התהליכים הפסיכולוגיים שאינם ניתנים לתצפית ולמדידה ישירה ומדויקת  כמו חשיבה, רגש, תפיסה, תחושה. היות ומושגים אלה אינם ניתנים לצפייה ולמדידה אובייקטיבית הגישה הביהביוריסטית נמנעה מלחקור אותם. מתוך כך, הביהביוריסטים הגיעו למסקנה שהתנהגות האדם מונעת על ידי גורמים חיצוניים הנמצאים בסביבתו ולכן ניתן להביא את האדם לבצע כל התנהגות, ובלבד שנתגמל אותה בחיזוק כלשהו. על פי גישה זו , האדם הוא נהנתן, והוא פועל כדי להשיג הנאה ולהימנע מכאב. ( בר-אל, צ. נוימאיר, מ. 1999).

עיצוב התנהגות (Behavior Modification) או כפי שמוגדר היום ניתוח התנהגות יישומי (Applied Behavior Analysis) , הינו מדע צעיר יחסית אשר נובע  מעקרונות הפילוסופיה הביהביוריסטית ומתבסס בעיקר על עבודתו של סקינר. זהו מדע העוסק בהתנהגויות בעלות משמעות חברתית, הניתנות לצפייה ולהגדרה אובייקטיבית. התפתחות ההתנהגות הינה בעלת קשר ישיר לסביבה בה התרחשה ומוגדרת כך: "התנהגות היא חלק האינטראקציה של האורגניזם עם סביבתו, המאופיין על ידי שינויים מובחנים במרחב, לאורך זמן, של חלק מסוים  של האורגניזם והמלווה בשינוי בר מדידה, באספקט אחד לפחות של הסביבה". (ג'והנסטון ופניפקר בתוך אלדר, א. 2002)

 לתחום ניתוח התנהגות יישומי  שבעה מאפיינים:

·       יישומי – התנהגויות היעד נובעות מחשיבותן החברתית כמו: יחסים בינאישיים, מיומנויות הוראה ולמידה , התנהגויות מסכנות.

·       התנהגותי – תחום זה עוסק בשיפור מעשיהם של בני האדם.

·       ניתוחי – המטרה להצביע על קשר בין אירועים מסוימים להתרחשותה או אי התרחשותה של התנהגות היעד.

·       טכנולוגי – זיהוי ותיאור מדוקדק של כל ההליכים המעורבים ביישום תוכנית התנהגותית.

·       עקרונות שיטתיים – יישום שיטתי ועקבי בהליכים ובאסטרטגיות לשינוי התנהגות.

·       יעיל – תוכנית התנהגותית תחשב יעילה אם הביאה לשינוי בעל חשיבות חברתית בהתנהגות היעד.

·       יכולת הכללה – שינוי התנהגותי יאפשר הכללה אם יעמוד במבחן הזמן, יופיע בסביבות נוספות ואם ישפיע גם על התנהגויות דומות אחרות .  (אלדר, א. 2002)

מתוך כך, עולה השאלה האם ניתן לראות בגישת טיפול זו – ניתוח התנהגות יישומי – כלי התערבות יעיל ולגיטימי בהתמודדות בבעיות התנהגות של ילדים, הן בבית והן בכיתה.   בעבודה זו, אנסה להביא את העמדה התומכת בגישה זו ועמדה המבקרת גישה זו ולסיכום אביע את דעתי בתחום זה.

ניתוח התנהגות יישומי – גישה טיפולית 

ניתוח התנהגות יישומי בוחן כיצד ילדים רוכשים מיומנויות חדשות, כיצד בוגרים מסתגלים לעבודה ולסביבה משתנה, כיצד אנשים מפתחים הרגלים חדשים ועוד. ייחודו הוא בשילוב בין תפיסה מדעית המבוססת על איסוף נתונים ואימות תקיפותם ומהימנותם, לבין תפיסה חברתית המדגישה התנהגויות בעלות חשיבות מעשית. ניתוח התנהגות יישומי של ההתנהגות מסייע לאנשים רבים לשפר את איכות חייהם. הוא אינו ייחודי לגיל, למין או לדפוס התנהגות מסוים, אלא בוחן ומסביר התנהגות באשר היא, ומציע דרכים לשיפור ולשינוי. ( אלדר, א. 2000)

  גישה זו רואה בסביבה גורם משפיע משמעותי ביותר, בנוסף לגנטיקה, אשר לו השפעה רבה על היות האדם כפי שהוא. הגישה ההתנהגותית מתארת את פעולות האדם במונחי תפקוד ומסבירה את ההתנהגות על פי ההקשרים, הנסיבות. למעשה היא  תוחמת את ההתנהגות במשולש בלתי נמנע ובלתי נפרד של נסיבות (גירוי), התנהגות, תוצאה (תגובה). אין בגישה זו שום פרט הסמוי מן העין, אין היא מסבירה התנהגות באמצעות מבנים (Construct) כגון  דחפים, חשקים, ציפיות, מבנה אישיות. נהפוך הוא, גישה זו מתפארת בקונקרטיות שהיא מביאה, באובייקטיביות אשר היא מציעה וביכולתה למדוד ולעקוב אחר הצלחה או אי הצלחה בהבאת התנהגות מסוימת של הפרט לשינוי. (Axelrod, S. Rolider, A. Van Houten, R. 1998 ; Lamal, P. A. 1998

מה מניע את האדם להתנהג?

מה מניע את האדם? מה גורם לו לצאת  לקראת מטרה מסוימת? התשובה לכך אינה נמצאת במגירה סודית בגוף האדם או בנפש האדם אשר לכשעצמו לא זכה להגדרה מדעית ברורה והגיונית.  ככל שנבין יותר את היחס בין התנהגותו של הפרט לבין השורשים הגנטים והסיבות הסביבתיות, כך נבין יותר את טבעו או מהותו של המין האנוש. היות והאדם והנפש אחד הם והיות והאדם הינו רפרטואר של התנהגויות, במידה ונצפה בהתנהגות ובנסיבות לכך נוכל להבין את טבעו הבסיסי של האדם. כותב סקינר ( 1974) "...הנפשנות הרחיקה את תשומת הלב מאירועים קדמוניים חיצוניים שעשויים היו להסביר התנהגות, ועשתה זאת בכך, שסיפקה לכאורה הסבר חלופי. הביהביוריזם המתודולוגי עשה בדיוק ההפך: בכך שהתרכז אך ורק באירועים קדמוניים חיצונים, הרחיק הוא את תשומת הלב מן הסתכלות עצמית ומן ידיעת עצמו. בא הביהביוריזם הרדיקאלי, ומחזיר מידה של איזון: ... מה שמורגש, או נצפה באורח אינטרוספקטיבי, אינו איזה עולם לא פיזי של תודעה, נפש או חיי נפש, אלא הוא גופו של הצופה עצמו. ... אורגניזם מתנהג כשם שהוא מתנהג, עקב מבנהו הקיים, הנוכחי. .. כרגע חייבים אנו להסתפק בהיסטוריות הגנטית והסביבתית של אדם." (עמ' 16)

הגישה ההתנהגותית משייכת את ביצוע ההתנהגות ואת התרחשותה המחודשת לקשרי הגומלין בין הפרט לסביבתו. התנהגויות המשפרות קשרי גומלין אלו וזוכות לחיזוק חיובי יתרחשו בתדירות גבוהה יותר והתנהגויות אשר אינן זוכות לתגובה חיובית ומתגמלת מן הסביבה יש להניח שיפחתו ואולי אף ייעלמו. המצב נהיה מורכב כאשר התנהגויות שאינן נאותות זוכות לחיזוק חיובי ובכך משרשות את ההתנהגות המדוברת. לדוגמא- גניבה של אוכל על אף היותה התנהגות לא נאותה היא מעניקה חיזוק ראשוני בכך שמספקת את תחושת הרעב. להיות המוקיון של הכיתה ולהפריע בעת השיעור הינה התנהגות אינה נאותה אך זוכה לחיזוק חברתי משמעותי מאוד. (Bosch, S. Foqua, R. W. 2001)

אפיזודה התנהגותית הינה יחידת התנהגות המתחילה בגירוי מסוים ומסתיימת בתוצאה. הנחת היסוד היא שלפני כל התנהגות קיים גירוי מקדים ובסיום ההתנהגות יש תוצאה. אפיזודות התנהגותיות רודפות זו את זו ועל כן יש לערוך תצפית אשר מבודדת אפיזודה אחת מן השנייה – זהו המפתח לניתוח יישומי יעיל של התנהגות.

 

ייחודה של הגישה

גישה זו עוסקת בהבנה, תיאור וניבוי התנהגות של בני אדם ובעלי חיים. היא עוסקת בהתנהגות עצמה כיחידה בסיסית לניתוח ומחקר.  לעומת גישה זו, קיימות  גישות אחרות המנסות להסביר את התנהגות האדם באמצעות  'נפש', 'מבנה קוגניטיבי', או 'אישיות'  ורואות בהם ישויות בסיסיות הגורמות להתנהגויות. 'ישויות' אלה אינן ניתנות לכימות ואינן מוכרות במדעי הטבע האחרים. בגישות פסיכולוגיות אלה מתארים את האדם במונחים היפותטיים אשר האדם יצר למציאת מכנה משותף לשוני בעת תאור רגשות אך אין הן תיאורים אובייקטיבים. אדם מסוים תלותי בגלל שיש לו אישיות תלותית ,הילד אלים כי יש לו נטייה לאגרסיביות, הוא מתנהג כך כי הוא מתוסכל.  

בניתוח התנהגות יישומי המושג המנחה את ההסבר להתנהגות הוא 'ברירתיות' – selectevisim – הילד בוכה מכיוון שבעבר הסביבה סיפקה להתנהגות תוצאות אשר הגבירו את הסבירות שהבכי יתרחש בעתיד בנסיבות דומות. למעשה ההווה מושפע מהעבר ולא מהעתיד.

עיקר עיסוקם של מנתחי ההתנהגות הוא בחקר ההתנהגות האופרנטית[1] אשר עתידה תלוי בתנאים הסביבתיים בה היא מתרחשת. הנחת עבודה בסיסית של מנתח התנהגות בעבודתו היא שקשיי התנהגות מתפתחים לעיתים על רקע תורשתי, פיזיולוגי, סביבתי קודם אך המשך התרחשותם או אי התרחשותם מושפע בעיקר מטיב יחסי הגומלין של הילד עם הסביבה המשמעותית בהווה- משפחה, חברים. (רולידר, ע. 2007)

ניתוח התנהגות יישומי – כמדע

ניתוח התנהגות יישומי הוא מדע העוסק בהתנהגויות בעלות משמעות חברתית, הניתנות לצפייה ולהגדרה אובייקטיבית אשר מורכב משלושה תחומים עיקריים, הניזונים זה מזה באמצעות קשרי גומלין:

·       ביהביוריזם – התחום המטפל ביסודות הפילוסופיים והתיאורטיים של חקר ההתנהגות על היבטיו השונים.

·       ניתוח ניסויי של ההתנהגות – מוקדש למחקרים מעבדתיים אשר נערכים בתנאים מבוקרים ומיושמים ברובם על חיות.

·       ניתוח יישומי של ההתנהגות – עוסק ביישום עקרונות התנהגותיים לשיפור התנהגויות בעלות חשיבות חברתית.

במחצית השנייה של המאה ה – 20, התמקד ניתוח יישומי של ההתנהגות בעיקר בהבנת התנהגות האדם ובשיפורה. ייעודו של ניתוח התנהגות הוא בשיפור התנהגויות יעד, תוך הפגנת קשר מהימן בין ההליכים הננקטים לשיפור ההתנהגויות, לבין השיפור ההתנהגותי. המחקר שהינו יישומי, עוסק בהתנהגויות בעלות חשיבות חברתית ובמשתנים העשויים להיות יעילים בשיפור התנהגויות אלה. החשיבות החברתית נובעת מצרכיהם של צרכני השינוי כמו תלמידים, מורים, הורים ומאפיוני התרבות והחברה אליה הם משתייכים. לדוגמא, הפרעות של תלמיד במהלך השיעור אשר פוגע בתפקוד שלו עצמו, בתפקוד הכיתה ובתפקוד המורה , הינו בעל חשיבות חברתית. הפרעה זו אשר ניתנת לשינוי וניתן להפחיתה אינה נבדקת בתנאי מעבדה, אלא דווקא 'בשטח' מחוץ למעבדה מבוקרת. עם השנים פיתח המחקר היישומי כלי מדידה המבטיחים את מהימנות הנתונים המתקבלים, גם בתנאים שאינם מעבדתיים. בדיקות מהימנות בין חוקרים שונים המעורבים במדידת ההתנהגות, מבטיחות ששינוי ההתנהגות שייך לנחקרים ולא לצופים בהם. על כן המתודולוגיה ההתנהגותית מדגישה שלוש נקודות חשובות:

·       ההתנהגות הנחקרת היא הדורשת שיפור ולא התנהגות הדומה לה.

·       על ההתנהגות להיות ' בת מדידה ' באופן מדויק ומהימן.

·       יש להבטיח כי השינוי בהתנהגות שייך לנבדק ולא לאלה הצופים בהתנהגות.

שאיפת המחקר יהיה להצביע על קשר תפקודי בין התנהגות מסוימת לאירוע מסוים. במחקרי מעבדה  הקשר התפקודי ניתן להוכחה על ידי הצגה חוזרת ונשנית של שליטה מחקרית, אולם,  המחקר היישומי המתנהל בשטח, אינו יכול לעיתים להציג שליטה מוחלטת בהתנהגות לכן יש להפעיל שיפוט מחקרי וניסיון קודם עם נתונים דומים כדי לעמוד על אמינותו של הקשר התפקודי. מחקר יחידני הוא הכלי הניתוחי של המחקר היישומי. (אלדר, א. 2000, ).

השיטות לניתוח תפקודי של ההתנהגות ממוינות על פי מידת תקפותן, מורכבותן ובהתאם לסביבה בה הן מיושמות. זאת ניתן לעשות על ידי הערכה בלתי ישירה באמצעות שאלונים וראיונות, צפייה ישירה המלווה בדיווח תיאורי של הצופה, והפעלת מניפולציה של המשתנים האמורים להיות קשורים להתנהגות היעד. פעולות אלו עשויות לספק מידע מפורט ולסייע בטיפול ההתנהגותי. (אלדר, א. 2000, )

 

יעילות הגישה

מחקרים רבים מוכיחים את יעילותה של גישה זו אשר מגדירה את התנהגות היעד לשינוי, מפעילה התערבות ומביאה להצלחה בשינוי התנהגות היעד שנבחרה. להלן מקצת מחקרים מתוך רבים, המצביעים על הצלחות אלה.

·       מחקר נרחב של מעל 30 שנה מראה כי התערבות התנהגותית מוקדמת , יכול להביא לשינויים קוגניטיביים, חברתיים, רגשיים ותפקודים. שינויים אלה כוללים הכללה של היעד ההתנהגותי הנרכש בסיטואציות שונות והפנמה לאורך זמן.( Dillenburger, K. Gallagher, S. Keenan, M. McElhinney, M. 2004)

·       במחקר שנערך במערכת החינוך בארה"ב (Lalli, Browder, Mace, Brown. 1993)  נאספו נתונים תיאוריים של התנהגויות בלתי רצויות של תלמידים בכיתות ושל תגובות המורים להתנהגויות אלה.  לאחר שנקבעה השערה לגבי תפקוד ההתנהגות של התלמידים הונחו המורים להתאמת התגובות שלהם. לדוגמא, התעלמות מהתנהגות מסוימת אשר חוזקה מתגובת המורים ועל כן התגברה, חיזוק התנהגויות רצויות אשר לא ניתנו ועל כן הלכו ופחתו, ולימוד התלמידים דרכי תקשורת הולמות. תוצאות ההתערבות אישרו את ההשערה התיאורית בדבר הקשר בין ההתנהגויות והתגובות והמורים דיווחו כי קבלו  כלי טיפולי יעיל.

·       במחקר נוסף אשר  בחן תוצאות משמרות התקפי זעם אצל תלמידים עם בעיות התנהגות (Repp & Karsh, 1994) דיווחו המורים על התקפי זעם של התלמידים במהלך השיעורים. בניתוח תפקודי עלה כי התקפי הזעם באים לידי ביטוי כאשר מוצבת בפני התלמידים משימה לימודית ואילו במצבים בהם לא הייתה דרישה לימודית תדירות ההתנהגויות הנאותות היו גבוהות יותר. נמצא כי התנהגותם הלא נאותה של התלמידים הביאה לתשומת לב מיידית וממושכת של המורה. כמו כן עלה כי כשהתלמידים התנהגו בצורה נאותה בעת ביצוע משימה לימודית, לא קבלו כל תשומת לב והתייחסות מהמורה.  ההתערבות כללה התעלמות מהתנהגות לא נאותה ומתן תשומת לב מיידית לקשב ושיתוף פעולה אקדמי. התוצאות הראו הפחתה ניכרת בהתנהגויות הבלתי רצויות בזמן דרישה לימודית ועליה בשיתוף הפעולה בלמידה נאותה. למעשה זיהוי הנסיבות והתוצאות של ההתנהגות הן אשר אפשרו בניית תוכנית התנהגות תוך כדי שינוי התגובות שהיו נהוגות עד כה.

·       כמו כן, קיימים עדויות משכנעות שניתוח התנהגות יישומי מציע גישה התערבותית אפקטיבית לילדים הסובלים מאוטיזם.  סקירה של יותר מ 500 מחקרים מצביע על כך שגישת טיפול זו מניבה תוצאות חיוביות בילדים, בעיקר בילדים הסובלים מהקשת האוטיסטית. (Clarke, S. Murray, M. Worcester, J. 2002)

·       תוכנית נוספת אשר כללה לימוד הורים לילדים עם אוטיזם את גישת הניתוח התנהגות יישומי הביאה את ההורים לחויות הצלחה ביישום הגישה בבית. ההורים דיווחו  על שביעות רצון בהשגת המטרה ההתנהגותית, קבלת אסטרטגיות תגובה להתנהגויות הבן, שיפור בביטחון העצמי שלהם ובתחושת קומפטנטיות. .( Dillenburger, K. Gallagher, S. Keenan, M. McElhinney, M. 2004)

 

 

לסיכום ניתן לומר כי, באמצעות גישה זו ניבנות תוכניות התנהגות אישיות שמטרתם להביא לשינוי אצל פרט מסוים.  תוכניות התנהגות אלה הנבנות מתוך תצפיות וניתוח תפקודי של הפרט, מביאות לתוצאות מובהקות.  היות והתחום עוסק בהתנהגות בלבד, הכול גלוי לעין ניתן לצפייה ולמדידה.

עשרות מחקרים מראים כי לאחר התערבות התנהגותית יש שיפור משמעותי בהתנהגות היעד לשינוי,. זאת באמצעות איסוף נתוני קו בסיס – Base Line (B.L  ) והשוואתם לזמן תהליך ההתערבות ולסיום תהליך ההתערבות. יחד עם זאת, גישה זו אינה רווחת במוסדות החינוך ובבתים בהם יש קושי התנהגותי עם אחד מבני המשפחה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי ניתוח התנהגות יישומי מהווה איום על תעשיית הפסיכולוגיה שכן אין צורך במבחני אישיות, מבחני אינטליגנציה, ספרי דיאגנוסטיקה ועוד. כמו כן  בכדי לצאת לדרך טיפולית זו יש להיפרד מהתפיסה כי השליטה בהתנהגות טמונה ברצון האישי של הפרט לטובת ההבנה כי הסביבה היא השולטת בהתנהגות ועל כן האחריות לשינוי נופלת על המבוגר; יש להיפרד מהשפה 'הרומנטית' כמו נפש, אישיות, דחפים, כוונות, תת מודע; יש להבין כי היישום של ההתערבות בגישה זו מחייבת עבודת דיוק של איסוף נתונים, הכנת חומרים ונתינת משוב לעיתים תכופות.

 

ביבליוגרפיה

·       אלדר, א. 2002. ניתוח יישומי של ההתנהגות: עקרונות והליכים. ישראל.

·       בר-אל צ. נוימאיר, מ. 1999. מפגשים עם הפסיכולוגיה.  חלק א-ב, רכס הוצ' לאור.

·       סקינר ב. פ. 1973. מעבר לחרות ולכבוד. בצלאל צ'ריקובר מוציא לאור. תל אביב

·       רולידר, ע. 2007. ניתוח התנהגות יישומי – שיטת טיפול או גישה מדעית. בתוך יום עיון בנושא: היבטים מחקריים וקליניים לטיפול בקשיי התנהגות בילדים עם לקות תקשורת והפרעות קשב וריכוז. בית ספר לחינוך על שם חיים וג'ואן קונסטנטינר. אוניברסיטת תל אביב.

 

 

·       Anderson, C. M. Eifrat, G. Hawkins, R. P. 1998. A Broad Perspective To Guide Behavior Analysis: Review Of Staats' Behavior And Personality: Psychological Behaviorism. Journal Of Applied Behavior Analysis. No 3. 

 

·       Axelrod, S. Rolider, A. Van Houten, R. 1998. Don't Speak Behaviorism To Me: How To Clearly And Effectively Communicate Behavioral Interventions To The General Public. Child & Family Beavior Therapy. Vol 20 (2).

 

·       Baum, M, W. 2000. Alive And Kicking: A Review Of Handbook Of Behaviorism, Edired By William O'Donohue And Richard Kitchener. Journal Of Applied Behavior Analysis. No 2. 

 

·       Bosch, S. Foqua, R. W.  2001. Behavioral Cusps: A Model For Selecting Target Behaviors. Journal Of Applied Behavior Analysis. No. 1.

 

·       Clarke, S.  Murray, M. Worcester, J. 2002.  A Teacher Perspective Of Using PBS (Positive Behavior Support)  In A Classroom For Girl With Multiple Disabilities. Journal Of Positive Intervention. Vol. 4 No. 3.  

 

·       Dillenberg K. Keenan, M. Gallagher, S. McElhinney, M. 2004. Parent Education & Home- Based Behavior Analytic Intervention: An Examination Of Parents' Perception Of Outcome. Journal Of Intellectual & Developmental Disability.

      Vol . 29, No. 2

 

·       Repp, A.C Karsh, K. G. 1994. Hypothesis – Based Interventions For Tantrum Behaviors Of Persons With Divelopmental Disabilities Un School Settings. Journal Of Applied Behavior Analysis. No. 27.

נספחים

הפחתת התנהגויות לא נורמטיביות – נגיעות בזולת , אצל נערה הסובלת מהפרעה אפקטיבית דו קוטבית הנחה על תשתית התפתחותית לקויה אשר מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית.

אילה יוכטמן , בית חולים זיו

תקציר: נגיעות בזולת – אנשי צוות ,נערים ונערות - של נערה בת 15 המאושפזת במחלקה פסיכיאטרית טופלו בהליכים התנהגותיים. ההתערבות כללה מערכת חיזוק להימנעות מנגיעות ושימוש בדרכים חלופיים לבקשת תשומת לב או בקשה לנוח  וענישה בפסק זמן לנגיעות בזולת.

התוצאות הראו הפחתה ניכרת בנגיעות .

 

נבדק: נערה בת 15 שאובחנה כסובלת מהפרעה אפקטיבית דו קוטבית הנחה על תשתית התפתחותית לקויה. מגיל צעיר סובלת מהפרעות בויסות , ADHD, ליקויי למידה, אינטליגנציה ברמת פיגור קל, ליקוי בכישורים חברתיים והתנהגויות חסרות שיפוט.

 

ההתנהגויות שנצפו:

·       דרישות מרובות במהלך שעות בית הספר להפסיק את הפעילות המתוכננת ולנוח

·       נגיעות באנשי הצוות הנערים והנערות.

 

התערבות :

הליך חיזוק להתנהגויות אלטרנטיביות שהוגדרו.

הליכי ענישה בפסק זמן ותשלום תגובה, להתנהגויות שאינן נורמטיביות.

 

הליך חיזוק :

הוגדרו ההתנהגויות האלטרנטיביות שחוזקו ואלה נבדקו כל רבע שעה :

בקשה מילולית לנוח, בקשה מילולית לשיחה.

·       כל רבע שעה סומנה בסימן מחזק (סמיילי) .

·       כל חמישה סמיילי – קיבלה מחזק מוחשי.

הליכי ענישה:

הגדרת ההתנהגויות שנענשו :

נגיעות בזולת.

מחיר תגובה –

על התנהגות שהוגדרה  הועברה לחדר ריק ויופעל הליך פסק זמן.

 פסק זמן -

על התנהגות שהוגדרה, הועברה לחדר בו לא מתבצעת פעילות וריק מנוכחות אדם, למשך דקה אחת.

במשך דקה זו ישבה על כיסא ולא קבלה תגובה למעשיה ודבריה.

    

תוצאות : התוצאות מראות מגמת ירידה בכמות הנגיעות בזולת.

תיקוף חברתי:  גם  על פי התרשמות הצוות (social validity  ) חל שפור משמעותי ביעדים ההתנהגותיים שהצבנו לעצמנו.

 

דיון: הליך מקביל של מחזקים מוחשיים להתנהגויות נאותות וענישה להתנהגויות שאינן נאותות אפשר לנערה להבין את הדרישות ההתנהגותיות ולהפחית את התנהגויות הלא נאותות אשר מנעו ממנה לתפקד בחברה.

 

 

 

 

 

 

 

 



[1] התנהגות אופרנטית – סבירות הופעתה של התנהגות מסוימת תלויה באירועים הסביבתיים (תוצאות) המתרחשים לאחר התנהגות בנסיבות דומות.

Comments