לקות שמיעה והשלכותיה


לקות בשמיעה: זוהי פגיעה במנגנון השמיעה המונעת את היכולת לקלוט באופן תקין
צלילי סביבה ודיבור. 
הסיבות ללקות בשמיעה יכולות להיות גנטיות או נרכשות. 

לעיתים לקות השמיעה מופיעה מיד עם הלידה ולעיתים בשלבים מאוחרים יותר.  

מידת החומרה של לקות השמיעה ואפיוניה מתבטאים בעוצמה הנדרשת כדי שהילד יוכל
לשמוע צלילים שונים 
וכמו כן בטווח התדירויות שהילד מסוגל לקלוט (לכמה ולאילו צלילים
האוזן מסוגלת להגיב
). 
ככל שרמת הליקוי חמורה יותר כך השלכות המגבלה רחבות יותר. 

סוג הלקות קשור במיקום הפגיעה במערכת השמע: 

נהוג לציין ארבעה סוגים עיקריים של לקות-שמיעה (ראו איור משמאל): 

א. ליקוי הולכתי מקורו באוזן החיצונית ו/ או התיכונה 
ב. ליקוי חושי-עצבי - מקורו בשבלול אשר באוזן הפנימית 
ג. ליקוי מעורב - מקורו הן באוזן התיכונה והן בשבלול

ד. ליקוי מרכזי - מקורו במרכזי השמיעה במוח


הלקות יכולה להיות דו-צידית או חד-צידית. לסוג הלקות יש השלכות על תפקוד השמיעה
של הילד ועל תהליך השיקום.

מבנה האוזן
ירידת שמיעה מסווגת  לפי דרגת חומרתה. דרגת ירידת השמיעה נקבעת בהתאם למספר הדציבלים

(dB- יחידת המדידה לעוצמה של הקול) של הירידה בשמיעה ביחס לשמיעה נורמלית (dB).
 
דרגות ירידה בשמיעה

השלכות לקות השמיעה:

השפעת לקות השמיעה על התפקוד: על פי ארגון הבריאות העולמי World -Health Organization, (משנת 2002):  לקות שמיעה יכול לגרום לפיגור בהתפתחותו של האדם בעל הלקות. זאת בשל פגיעה ברכישת השפה ובהתפתחות הקוגניטיבית ובהישגים הלימודיים העתידיים.

השפעה על מכלול החיים של הילד:

התפתחות התקשורת והשפה מעוכבת ולכן במקרים רבים רמת השפה של הילד בהבנה ובהבעה תהיה נמוכה ביחס לגילו. עם זאת חשוב להבין שרמת השפה של הילד איננה מעידה על הפוטנציאל  הקוגניטיבי של ילד עם לקות בשמיעה. כך, יתכן שהשפה תהיה משובשת והיכולת השכלית גבוהה.  

השפעת הלקות על התפתחות הפקת הדיבור: יתכן שדיבורו של הילד עם לקות השמיעה יכיל שיבושי היגוי והפקת הקול תשמע שונה מהרגיל. לעיתים השיבושים הם רבים ולכן הם מקשים על היכולת להבין את דברי הילד ולתקשר עימו.  

השפעת הלקות על היחסים החברתיים: התקשורת הדבורה היא אמצעי מרכזי ביצירת קשרים חברתיים. הקושי של הילד בשמיעה, בשפה וביצירת דו-שיח שוטף עלול להוביל לקושי ביצירת קשרי חברות עם ילדי הגן.
הילד עלול להגיב פחות לאירועים חברתיים, ולהיות מעורב פחות במשחק קבוצתי  הדורש שיח רב משתתפים. לפיכך, ילד עם לקות בשמיעה נמצא בסיכון לבידוד חברתי ובעקבותיו עולה הסיכון להתפתחות קשיים רגשיים.

השפעת הליקוי על למידה וחסך בידע עולם: החסך בשמיעה מונע מהילד קליטה ספונטנית של מידע תוך האזנה חופשית ולא מכוונת לשיחות בין אנשים במסגרת המשפחתית, במסגרת הגן, בשכונה, או באמצעי התקשורת (למשל, טלוויזיה).
הילד אף עלול לקלוט מידע באופן מעוות ובעקבות זאת להגיע למסקנות מוטעות. במהלך הזמן עלול הילד לצבור חסכים בידע כללי של מילים ומושגים. ידע הנבנה באופן ספונטאני עם ההתפתחות בקרב ילדים שומעים.
ילדים עם לקות בשמיעה, כמו ילדים שומעים, שונים זה מזה ביכולתם הלימודית. יש לזכור שלקות השמיעה עלולה לפגוע באופן חמור ביכולת לממש את הפוטנציאל הלימודי. מימוש הפוטנציאל הלימודי מותנה בהתאמת הסביבה בגן ובהתאמת דרכי התקשורת והקנית המידע לילד עם לקות השמיעה.

חשוב להבין! אף אם לילד יש עזרי שמיעה כגון שתל קוכלארי או מכשירי שמיעה, אין הוא קולט את הדיבור כמו ילד שומע. הקשבה למסר מילולי מהווה עבורו תמיד מאמץ רב ונדרשת תמיכה של קריאת דיבור לקליטת המסר.

תהליך השיקום השמיעתי והטיפול החינוכי ילוו את הילד לכל אורך שנותיו בגן הילדים, ובהמשך בגילאי בית הספר.

חשוב לדעת! על אף הקשיים, פוטנציאל ההתפתחות והלמידה של הילד עם לקות השמיעה (שאינו סובל מלקויות נוספות) הינו זהה לזה של בן גילו השומע. לכן, כאשר תהליך השיקום והחינוך מותאמים לצרכיו של הילד ועונים לקשיו הוא ישגשג ויוכל למצות את כישוריו בתחום התקשורתי, השפתי, החברתי והלימודי.


ראה הרחבה בנושא: הקשר בין רמת ירידה ממושכת בשמיעה לבין היבטים פסיכולוגיים-חברתיים וצרכים חינוכיים, מחברת: קארן אנדרסון תרגום: רונית ברונסקי ואריאלה זייצ'יק לקישור באתר הפיקוח על חינוך לק"ש

Comments