שילוב תלמידי PDD במערכת החינוך

שמות חברי הקבוצה: נריה בנימין,רון גולן יוסף ליידרמן,דימה שצ'רבינקין.
 
ניסן פולק - nissanp123@gmail.com
 
דימה שצ'רבינקין - dima.scherbinkin@gmail.com
 
יוסף ליידרמן - jlederman775@gmail.com
 
נריה בנימין - nany6@zahav.net.il
 
רון גולן - rongolan97@gmail.com
 

מבוא

 

חוק החינוך המיוחד התקבל בכנסת ביולי, 1988. בחוק כתוב:


ב) בבואה לקבוע השמתו של ילד חריג, תעניק ועדת ההשמה זכות קדימה להשמתו במוסד חינוך מוכר, שאינו מוסד לחינוך מיוחד.


ג( החליטה ועדת השמה על השמתו שלילד בעל צרכים מיוחדים במוסד כאמור בסעיף קטן (ב), תמליץ הועדה על טיפולים אושיעורים מיוחדים שיינתנו לו באותו מוסד." (חוק החינוך המיוחד, 1988, פרק ג', סעיפים ב'- ג').


החוק גם מגדיר מיהו ילד עם צרכים מיוחדים ומה זו לקות:


"ילד בעל צרכים מיוחדים" - אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת, עם לקות משמעותית, שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקקלחינוך מיוחד" (חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 7), התשס"ג - 2002).


"לקות" - לקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית-התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית או לקויות התפתחותיות כוללניות.


התיקון לחוק גם מוסיף הגדרה של מיהו תלמיד משולב.


"תלמיד משולב" - ילד בעל צרכים מיוחדים, הזכאי לחינוך חינם לפני סעיף 6(א) לחוק לימוד חובה, התש"ט - 1949, אשר ועדת שילוב, כאמור בסעיף 20ד, החליטה על זכאותו לתוספת של הוראה ולימוד ולשירותים מיוחדים לפי פרק זה במוסד חינוך רגיל.


המיוחד בחוק זה הוא שהוא מדגיש את העדפת קליטתם של ילדים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך "רגילים" על פני מוסדות לחינוך מיוחד. בבסיס החוק עומדת תפיסה שרואה בחריגות נתון בר-שינוי ולכן, ניתן טווח זמן ארוך (גילאים 3-21) לשיקומם של ילדים אלה.

 

למרות קייומו של החוק תלמידים רבים בחינוך המיוחד אינם משולבים במערכת החינוך הרגילה.מקור אחד, מדבר על כ - 70,000 תלמידים הלומדים במערכת נפרדת ומבודדת.



קבלת השונה היא תנאי להצלחת השילוב. 


הבחנה בין "תפקוד נמוך" ל"תפקוד גבוה", שילוב בכל מחיר!? 


"כאב ראש" לסדר היום הרגיל של בית הספר. אילוצי מערכת, הכשרת מורים, התמודדות  של חלק מהתלמידים עם המשולבים שלא באו אתם במגע קודם.



תועלת גדולה גם למשלבים. מגמות עיקריות של תוכניות שילוב כוללות קידום סובלנות, קבלת השונה, שוויון, והבנה בין-אישית. זכות טבעית של המשולבים הנובעת מהזכות לשוויון.



הבעיה  שבה בחרנו להתמקד היא- עמדת החברה ביחס לשונה. הנחתנו היא שכאשר החברה מקבלת את השונה ורוצה לתמוך בו היא תפעל למענו. כך למשל, בהתייחס לשילוב PDD במערכת החינוך הרגילה. כאשר יש רצון לקבל את השונה, המערכת תפעל כדי להתגבר על הקשיים: 


א. בעיות בתקשורת בין תלמידים מהכיתות התקשורתיות לבין תלמידים בחינוך הרגיל.

ב. יום לימודים ארוך עד 16:00 בצהריים המקשה על הלומדים (עייפות).

ג. הלימודים מזמנים אתגרים לימודיים לא פשוטים  היוצרים לחץ על הלומדים.

ד. בעיה הנוצרת כשיש ניסיון ליחסים בין המינים (אהבה).

ה. הכשרת עובדים לכיתות התקשורתיות (למשל, מורים מקצועיים). ראיון עם העובדים כדי לבדוק את התאמתם לכיתות אלה.


קבלת השונה ותמיכה מלאה ברעיון השילוב תאפשר התמודדות עם הבעיות הנ"ל.




סקירת ספרות



המאמר אשר חובר מאת מלכה מרגלית ומוצג באופן פומבי כדו"ח רשמי של משרד החינוך במדינת ישראל בנושא החינוך המיוחד. מסקרת באופן מקיף ומורחב את מהות ההגדרה של תלמידים הסובלים מליקויי למידה כתוצאה מאיחור התפתחותי במבחינה אינטלקטואלית המתבטא בפיגור שכלי שהחל מגיל צעיר. כמו כן עוסקת במתן מענה הולם והכרחי לפיתרון הבעיות ועצם קיומם של הקשיים החריגים אשר תופסים תאוצה רבה בקרב אוכלוסייה נתמכת זו בהדרגה במשך השנים.

בהיותם זכאים למסגרת חינוכית אשר תספק את צרכיהם האישיים ואת מצבם הנפשי המיוחד להם כדרך להתבטאות – חופש הביטוי יאפשר לתלמידים בעלי פערים משמעותיים בתפקודם השגרתי להתפתח ולהשתקם מבחינה נפשית,פיזית ומוטורית בכל תחומי החיים עד שלב סיום גיל ההתבגרות בגיל עשרים ואחת ועמידה,הסתגלות יציבה ואפקטיבית ויעילה בפני המשך מסע החיים אשר מצפה לתלמידים אילו בחיי עולם העבודה הדינמי , לאחר תהליך מפרך ומורכב בתכנים אקדמיים, פילוסופיים וחברתיים אשר התמשך ארבע עשרה שנה מכיתה א' ועד י"ד במערכת החינוך .  

הפתרון האבסולוטי שעשוי להוכיח את התפתחותם התקינה של תלמידים בעלי מעגל קשיים הטרוגניים אילו המתבטאים בפעולות בסיסיות בחיי השגרה בנוגע לקריאה,הקשבה,חיבור מילולי ויכולת חישוב מתמאטית, הוא ייצור יחסי גומלין משמעותיים והכרחיים בין האוכלוסייה הנתמכת אשר נזקקת באופן טבעי לסיוע,טיפול ושיקום  לבין האוכלוסייה התומכת אשר זכותם האישית והמקצועית להעניק חמלה,אהבה ואמון במסגרת חינוכית, וכמו כן לדגול בערכים חברתיים ולעצב נורמות התנהגות התואמים ככל האפשר לחברה הנורמטיבית הבסיסית.

כלומר להדגיש מערכת יחסים הדדית וליצור כימיה בין המבוגרים בעלי הידע המקצועי הנדרש בכל התחומים החברתיים כהכוונה ומתן הוראות של אנשי צוות כלפי הילדים הצעירים חסרי המיומנות המורכבת שבאה לידי ביטוי ביכולת אינטלקטואלית נמוכה מהממוצע ובפערים חברתיים מובהקים ולכן לא קיימת ביכולתם לרכוש באופן טבעי את נורמות ההתנהגות הנהוגים תוך כדי הזדהות במצבם של בני גילם - קשר חברתי רופף באינטראקציה החברתית .

הזכות הטבעית אשר מודגשת במאמר מקנה גישה מסוימת ,ממוקדת וספציפית והכרה חברתית כלפי אוכלוסייה מיוחדת וחריגה זו בנושא מתן שוויון הזדמנויות לתלמידים עם ליקויי למידה . בעקבות המודעות וההכרה החברתית כלפי הזכות הטבעית שתוארה לעיל , שני גופים מרכזיים בנושאי זכויות הילד והחינוך – האמנה הבין לאומית לזכויות הילד והמוסדות מטעם משרד החינוך יקנו גישה מעשית שלפיה תפקידם הינו להוציא לפועל תוכניות מגובשות שנקבעו בקרב חברי הוועדות בכל אחת מן הגופים כהתמצאות להבטחת ביטחונם של הילדים לאורך דרכם במסגרות חינוכיות וחברתיות .

 -  האמנה הבין לאומית לזכויות הילד העדיפה להתמקד ביכולת המודעות האישית וההכרה כלפי המאפיינים הפסיכולוגיים של תלמידים אילו והאמצעים המקצועיים הנדרשים לטיפול במאפיינים אילו – ע"י אבחון פסיכולוגי מקיף,מערכות סיוע ותמיכה למערכת החינוכית להבטחת תהליכי זיהוי , כלומר ליצור בסופו של דבר התחברות ייחודית לעולמו הפנימי של התלמיד והכרה אחר התכנים המחשבתיים בהם הוא נוהג לעסוק בכדי להתאים את תהליך ההוראה המיוחד בסיפוק רב עם שאיפותיו,תקוותיו ורצונותיו להמשך דרך חינוכית יעילה ואפקטיבית אודות השלמה עם עקרונות הדברים בין אנשי הצוות לתלמידים.

 - המוסדות בראשות משרד החינוך בישראל ניצלו את ההזדמנות לבסס את הזכות הטבעית ע"י ארגון ועריכת מחקר נרחב ומקיף אודות המצבים הקריטיים שקיימים בהיעדר סמכות שאמורה לתמוך בהם ולהקנות להם מעמד וזכויות בכדי להשתלב באופן יעיל במסגרת החינוכית , ע"פ תוצאות הסקרים במאמר ניתן להסיק כי מספר התלמידים המשולבים בחינוך המיוחד אינו כולל בין היתר את התלמידים שטרם נחשפו לגורמים חיצוניים העשויים להשפיע לטובה ולקדם את מצבם בפרט , כגון: ועדת השמה ומפגש עם מומחה לשם אבחון .

וכמו כן אינם כוללים תלמידים אשר ניגשים לטיפול באופן קבוע .בנוסף לכך הועלה לידי דיון בוועדה בעיות זיהוי וקליטת הקשיים של התלמיד ע"י המורה  כתוצאה מכך הוועדה גילתה קושי לקבוע החלטות גורליות היות והבעיה תופסת תאוצה בקרב אוכלוסיות מגוונות בארץ , לעומת זאת חברי הוועדה התרשמו לטובה מכך שניכרת מגמת עלייה משמעותית בתלמידים אשר משולבים בכיתות חינוך מיוחד בהיבט האוניברסלי(עולמי) ולכן הם הסיקו כי עבודה נמרצת ברמה גבוהה בהתחשב לאוכלוסיות בעלי מצוקה כלכלית עשויה להועיל אף יותר , ע"פ הנתונים עליהם לגייס כמות נרחבת של משאבי אנוש בכדי לבלום את המחסור בשירותים המגוונים העשויים לסייע לפעילות תקינה של מערכת החינוך מהמגזר הערבי מאחר והיא במצב נחות , לספק מענה עבור הלחץ העז שנוצר על סדר היום הציבורי כתוצאה ממחסור ניכר באנשי מקצוע לצרכי טיפול .

חברי הוועדה בחרו להשוות ע"פ הנתונים הסטטיסטיים את הפערים המשמעותיים שנוצרו עד כה בין מערכת החינוך העברית לבין מערכת החינוך הערבית בישראל . בכך חברי הוועדה התחשבו בהיבט החברתי-תרבותי בנושא החינוך.

 

המודעות של חברי הוועדה כלפי הנתונים הסטטיסטיים , הביאה את הוועדה לנקוט במספר צעדים הכרחיים בכדי לממש את עקרונותיהם.

 היא ניסחה זאת בשתי המלצות הוגנות:

בנוגע למדיניות הנהוגה במערכת החינוך - לבדוק ולקדם את התנאים למימוש יכולתם של תלמידים עם ליקויי למידה, מתוך התייחסות חינוכית, אקולוגית, שונות חברתית, תרבותית ודתית, בהדגשה על שוויון הזדמנויות ונגישותן, ותוך הקפדה על כבוד הילד וזכותו להתפתחות אופטימאלית. חברי הוועדה ממליצים על מתן העדפה לקבוצות חברתיות שהוזכרו לעיל בהקצאת משאבים ותכנון שירותים מתוך חתירה לסגירת פערים ולשוויון הנגישות בשירותי אבחון וטיפול , בנוסף לכך לאתר באופן מקיף את תדירות התפוצה של תלמידים בעלי ליקויי למידה בישראל .

 לסיכום , המאמר מסקר תופעות חברתיים מסוגים שונים במערכת החינוך הנהוגה בישראל כדרך בסיסית בכדי ליצור מתן פתרונות הולמים ומותאמים לתכנים המפורטים והנתונים הסטטיסטיים במאמר, וכן מאמר זה נועד להגביר את המודעות החברתית כלפי התלמידים בעלי ליקויי הלמידה על בסיס סדר היום הציבורי , לעודד ולקדם את נושא מתן שוויון הזדמנויות לתלמידים אילו ביחסיהם הנוקשים והבלתי תלויים כלפי התלמידים הרגילים .


שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים - (נריה)

תכנית השילוב היא תוכנית שבאה לעזור לתלמידים ומורים כאחד מצד אחד לעזור למורים לעזור  לתלמידי החינוך המיוחד ולהשתלב בכיתה בה הם מלמדים ולתלמידים ה"רגילים" לקבל את השונה ואת המיוחד כמו כן היא מעודדת ותומכת לשילובם בתוך מערכת החינוך אם הם בעלי צרכים מיוחדים זמניים או מתמשכים בתוך מסגרות החינוך הרגיל ורואה בנושא השילוב מטרה וערך כאחד תכנית השילוב מופעלת באמצעות מערך הדרכה וטיפול במסגרות החינוכיות  שגובשו בהתאם לצרכים המיוחדים של אותם תלמידים כאשר אנחנו מדברים על שילוב אנו מדברים על שילוב שתי המערכות הרגילה והמיוחדת למערכת החינוך תכנית מקיפה בה יוכלו שני הצדדים ללמוד וללמוד להסתדר אחד עם השני ואחרי זה להתחבר המטרה הבסיסית היא מלכתיכלה לא להשאיר מישהו מחוץ לזרם המרכזי אם מבחינה חינוכית,פיזית או חברתית. מגמות עיקריות של תוכניות שילוב כוללות קידום סובלנות קבלת השונה שיוויון והבנה בין אישית.

הנחות היסוד של הכיתה המשלבת: 

·        כל התלמידים שייכים ומסוגלים ללמוד בזרם המרכזי של חיי בית הספר

·        הגיוון מחזק את הכיתה ונותן לכל התלמידים הזדמנויות רבות יותר ללמידה.

גישה זו  רואה את השונות כערך והיתרון אינו מהווה יתרון רק לתלמידי החינוך המיוחד אלא לכל תלמידי הכיתה.

 

כיתה משולבת  

כל כיתת לימוד היא כיתה הטרוגנית יש הבדלים התנהגותיים קוגנטיבים וחברתיים בין המורה לילד והמורה צריכה להתמודד עם זה כל יום כמו כן כיתת שילוב היא כיתה מיוחדת משום שלומדים בה גם ילדים רגילים וגם ילדים בעלי צרכים מיוחדים עבור ציבור המורים התוצאות של השילוב היא דרך להתמודד עם כיתה  הטרוגנית במלוא מובן המילה בכיתת השילוב עובדות שתי מורות מורה עם הכשרה לחינוך רגיל ומורה עם  הכשרה בחינוך מיוחד  לעיתים קרובות מורה בחינוך רגיל נתקלת בקשיים בכיתה שיש בה תלמיד עם צרכים מיוחדים כי היא צריכה להתמודד עם בעיות שלא נתקלה בהם בעבר והיא יכולה להגיב בצורות שהתלמיד בעל הצרכים המיוחדים יכול להבין לא נכון ולהגיב בצורה לא נכונה  כך גם לגבי מורה עם הכשרה לחינוך מיוחד שמגיעה לכיתה רגילה ומלמדת שם היא רגילה בדרך כלל לכמות של 5-10 ילד ולא לכמות של מעל 20 ילד כמו כן היא לא רגילה ללמד כיתה לקראת בגרות ולימודים מדידים

לאור הנאמר לעיל רצוי לחשוב על שתי מורות (וסייעות אם יש) כעל צוות שיש בו אחריות שווה כלפי כל התלמידים בכיתה. השותפים בצוות צריכים לפעול תוך התייחסות מתמדת אחד לשני בדפוס אינטראקציה של שיתוף פעולה בצוות כזה, כל שותף רואה את עצמו אחראי להצלחת הצוות כולו.



 שילוב תלמידים לקויי תקשורת במערכת החינוך הרגילה - דימה

 קל יחסית לשלב תלמידים עם "לקויי תקשורת בתפקוד גבוה" בכיתות החינוך הרגיל – תלמידים אלא הם בעלי כושר למידה ואף מגיעים להישגים לימודיים טובים ומצליחים בבחינות הבגרות, גם אם הם זקוקים לתמיכה ולתיווך מקצועי של אנשי צוות המלווים בכל תהליך הלמידה. אין ספק שהמסגרת "המשלבת" מאפשרת להם למידה בסביבה נורמטיבית, ופיתוח יכולות שיכשירו אותם לחייהם כבוגרים, לצד פיתוח מיומנויות תקשורת וחברה, הלקויות אצלם.

לעומת התלמידים "בתפקוד גבוה", קשה יותר לשלב את התלמידים שהם "בתפקוד נמוך" ולראות בכך איזושהי משמעות או תועלת. הם אינם יכולים להשתלב בלמידה בכיתות רגילות, והשאלה היא: "האם לא עדיף היה להם לקבל את מלוא צרכיהם במסגרת הבנויה לצורכים הבלעדיים?" התשובה (בתום למעלה מ-10 שנים,) היא: לא! - כי גם תלמידים אלו מפיקים רבות מהימצאותם בסביבה נורמטיבית: הם ישתלבו (אולי) בשיעורים לא-אקדמיים (לדוגמא: ספורט, מוזיקה, אמנות וחברה), וגם אם לא ישתלבו, עדיין יהיו שותפים לטקסים בביה"ס, לפעילויות בהפסקות, לטיולים ולאירועים מיוחדים. בנוסף לכל זה, הם ילמדו נורמות התנהגות המקובלות בחברה הרגילה. הם לא ילמדו אותן רק מעצם הימצאותם בתוך בית הספר הרגיל, אלא בעזרת הנחייה ותיווך של הצוות המקצועי. בסופה של הדרך הם יהיו במקום שונה לחלוטין מזה שהיו בו אילו נשארו במסגרת הסגרגטיבית.

*בין התלמידים "בתפקוד גבוה" לבין אלו "בתפקוד הנמוך" ניתן למצוא את כל הספקטרום של אוכלוסיית התלמידים,  אשר תוכניות השילוב שלהם משקפות את יכולותיהם וצרכיהם הספציפיים.

לצד ה"משמעות והתועלת לתלמידים המשתלבים", יש גם תועלת מרובה  (גם אם היא כרוכה במחיר!) לסביבה המשלבת - התלמידים "הרגילים", המורים ובית-הספר כולו, כגון: התמודדות עם שונות, (עם "האחר") מכל סוג שהוא, מעשירה את כל הצדדים, התמודדות עם אנשים/ילדים עם צרכים מיוחדים מלמדת את הסביבה המשלבת לראות את החיים מנקודת מבט שונה מזו שהיו רגילים לה, לא לקבל כמובן מאליו את "הרגיל", להכיר במה שחסר ל"אחר" ולהעריך את מה שיש להם.  היא מחנכת לחמלה, אבל גם למידה של צניעות והכרה בחולשות שלנו, והיא עוזרת לנמנים על האוכלוסייה ה"רגילה" (מורים ותלמידים) למצוא בתוכם כוחות שלא ידעו על קיומם.

ניסיון השנים האחרונות  למדנו שסיכויי ההצלחה של תוכנית שילוב תלויים במספר גורמים: 

- שיתוף פעולה מערכתי כולל בין מפקחות החינוך המיוחד בעיר/באזור על מנת לאפשר העברת מידע לצורך פתיחת כיתות הומוגניות ככל שמתחייב וניתן - דבר שיש לו השלכות על העבודה בתוך הכיתה עצמה ועל סיכויי השילוב של התלמידים כקבוצה וכיחידים.

- שיתוף פעולה מתמשך בין הגורמים השונים החוברים לשילוב, מורים, תלמידים והורים: יש ליידע את הורי ביה"ס/הכיתה המשלבת, אודות אפשרות השילוב.

*יש להסביר לתלמידים המשלבים - בהתאם לגילם וליכולת ההבנה שלהם, מי הם התלמידים המשתלבים בכיתתם. יש לחזור על התהליך בגילאים שונים ובשלבים שונים. חשוב לערב את תלמידי הכיתה המיוחדת ואת הוריהם בתהליך ולעשות זאת בדרך שלא תפגע בהם ובסיכוייהם להשתלב.

- הכנת מערכת ביה"ס לקראת השילוב, כולל מתן הסברים לצוות החינוכי אודות הלקות ומאפייניה, טרם כניסת הכיתה לביה"ס.

- יש צורך בליווי מתמשך בכל תהליך השילוב, תמיכה והדרכה להתמודדות עם בעיות ושאלות הצצות ועולות במהלך כל שנות הלימודים,  ולא להניח שהדברים יסתדרו מעצמם לאחר תקופת הסתגלות ראשונה.

- מעורבות אמיתית של צוות 'החינוך המיוחד המשתלב', בביה"ס, כחלק אינטגראלי ממנו ולא כ"בועה" נפרדת השוכנת בתוכו, על מנת לקדם את סיכויי השילוב המלא של התלמידים במערכת. 

לסיכום: אין ספק שמעבר לכל החיובי והחיוני שבשילוב, הוא מספק גם התמודדויות חדשות, לא פשוטות, למורים ולתלמידים המשלבים, ומהווה תוספת "כאב ראש" לסדר היום הרגיל של בית הספר. על מנת להצליח באתגר השילוב ולהביא לכך ש"הגדלת הראש" לא תהפוך ל"כאב ראש", צריכה הסביבה המשלבת (בית הספר בכלל והכיתה המשלבת בפרט) להיות בעלת כוחות הנפש המתאימים לכך, ובראשם - אמונה וצניעות.

דרכו של בית הספר בשילוב תצליח, בתנאי שיש בו אמונה בקבלת השונה כחלק בלתי-נפרד מחברת הילדים/התלמידים, ובשילוב אוכלוסיות מיוחדות בכל שדרות חיינו, אשר בית הספר מהווה רק חלק אחד מהן. חשוב שהמסגרת המשלבת תפעל מתוך תחושה של שליחות, שהיא איננה רק "נותנת", ו"תורמת", ו"עושה חסד" עם אלו שלא שפר עליהם גורלם.

*המרוויחים מן השילוב, לאמיתו של דבר, הם התלמידים, המורים, המחנכים וכל המערכת בבית הספר, המתחנכים לקבלת "האחר" ו"השונה" וזוכים  להתמודדות עם אתגרים אשר מתוכם יצאו מחוזקים ובעלי יכולות של רגישות חברתית ואנושית גדולות יותר. 

יוסף - שילוב ילדים בעלי פיגור שכלי 

במסגרות לימודיות רגילות

 

חוק החינוך המיוחד התקבל בכנסת ב-1988, מהצורך לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרת החינוך הרגיל.

בבתי-ספר ובגני ילדים הוקמו מסגרות שילוב:כיתות שילוב, כיתות קידום פתוחות וכיתות טיפול.

 

כיתת שילוב זוהי כיתת של התלמידים המשולבים, כיתת קידום זוהי כיתת האם בה יוצאים התלמידים לכיתות הרגילות או שתלמידי הכיתות הרגילות יוצאים לקבל טימול מהמחנך של כיתת החינוך המיוחד וכיתה טיפולית זוהי כיתה של תלמידים ליקויי למידה, שיש להם שילוב חלקי בחינוך הרגיל.

 

היום יש העדפה למסגרת החינוך הרגיל, לעומת מסגרת החינוך המיוחד, יש 95% של תלמידים עם פיגור קל המשולבים בחינוך הרגיל ותוך חמש שנים, תכננו לצמצם את מספר הילדים שלומדים כיום בחינוך מיוחד וכיום יש כ-60,000 תלמידים הלומדים במסגרות האלו.    

 

שילוב של ילדים חריגים התחיל בשנות השישים, בסקנדינביה, אח"כ זה לפשוט בארה"ב ובארצות המערביות ואח"כ זה הגיע לישראל. לכל ענייני השילוב יש את השאיפה לצמצם את מוגבלותו, הגבלת חירותו באופן מינימאלי ואי הפרדתו מהסביבה הנורמטיבית.

 

הסיבות לשילוב ילדים עם פיגור שכלי הם צרכי הלימוד המיוחדים שהם זקוקים להם והטיפול האינדיבידואלי שהם זקוקים בכיתות הרגילות.

 

היתרונות שיש לשילוב הן מניעת יחס מפלה לילד המפגר ונתינת יחס סובלני כלפיו ויכולת של אותו הילד המפגר לקבלת עזרה.

 

 הממצאים האמפיריים לביסוס השילוב הם תוכניות השילוב של תלמיד החינוך המיוחד בחינוך הרגיל, שאיננו מסמן על שיפור, אך יש חיזוק מצד התערבות המחנך.

יש מלא מחקרים על עניין השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל, כמו שאין אלטרנטיבה יותר טובה על החינוך המיוחד.

בשוודיה נעשה מחקר על גני ילדים, שבהם התגלו 20 ילדים עם פיגור שכלי, שזו הייתה הסיבה שהם נדחו ע"י, הילדים הרגילים.

ישנה העדפה של ילדים מפגרים להיות בביה"ס של חינוך מיוחד, אבל יש חיזוק בסטיגמה, כשהוא במפגש עם קהילה חברתית רגילה.

היתרון שיש בעניין הוא שביעות רצונם של הורי התלמיד המשולב,קבלת יחס חיובי לילד החריג.

לכל דבר יש את המאזן שלו, אין לשלב אוטומטית, אך אין להתנגד לכך.

העדפות של ילדי הפיגור השכלי בביה"ס של החינוך המיוחד עלול לחזק ולהבליט את חריגותם, לכן הם זקוקים ל"חממה" בביה"ס.

 

בנובמבר 1993 הוקם פרויקט חדשני, שבו משלבים את תלמידי החינוך הרגיל עם תלמידי החינוך המיוחד, שזהו "שילוב הפוך", שבו התלמידים נהיים לחניכים.

יש דוגמא לפרויקט שבו יש כמה קבוצות של 5 ילדים המגיעים פעמיים בשבוע לשעה וחצי לחוגי התעמלות, ריתמיקה ומחשבים.

התגובה של הורי התלמידים של החינוך המיוחד והרגיל, היא שביעות רצונם, שבו אין דחייה של אחד הצדדים ויש גם  

 התחקות לטובה של שני העמיתים.

בעתיד יהיה צריך לעשות מחקר מדעי להרחבת הידע בנושא.
.
 
רפלקציה
 
 

 דימה:

כשרק התחלנו לדבר על העבודה בשיעור הראשון, והנושא של "שילוב תלמידי PDD בחינוך הרגיל" הועלה, קצת התנגדתי, כי זה לא היה נראה לי חשוב כל-כך ולא ידעתי על מה אני הולך לכתוב, אבל לאחר מכן, כשהמורה הסביר למה כדאי לבחור דווקא את הנושא הזה (העבודה יכולה לעזור לתלמידי חינוך מיוחד בעתיד), הסכמתי.

כשראיתי את המבנה של העבודה, היא נראתה לי "גדולה מידי", וגם, כששמעתי שזו עבודה קבוצתית, לא ידעתי למה לצפות ובכלל חשבתי שצריך להיפגש אם ילדים מהכיתה שלי אחר הצהריים כדי לעשות את העבודה, אבל כשהמורה חילק את העבודה בין כל תלמידי הכיתה, נרגעתי.

לא לקח לי הרבה זמן לחפש את החומר לסקירת הספרות, ישר מצאתי כמה מאמרים, ולאחר שנתקלתי במאמר שעוסק בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחברה, אני בחרתי אותו, כי הנושא של השילוב מדאיג גם אותי.

במאמר שבחרתי הרבה מאוד מידע היה חשוב מאוד, אבל לא הכנסתי את כולו. לדוגמא, החלק של הפתיחה (מתי קבעו את החוק של שילוב תלמידי חינוך מיוחד וכו'), כי הוא כבר הוזכר בעבודה, אלא התמקדתי יותר בגוף המאמר, שבו הנושא מוסבר יותר לעומק.

למדתי די מעט מהכתוב, כי חלק גדול מכל המידע אני כבר ידעתי מקריאה והסברים קודמים, זה היה בשבילי יותר כהרגעה וירידה מהעניין של "אם אני בחינוך מיוחד, אני לא יצליח בחיים".

אני חושב שעבודה זו יכולה לעזור לתלמידים שנמצאים במצב דומה לשלי להשתלב בחינוך הרגיל על מנת להצליח בבגרויות ומשם הצלחה בלימודים הגבוהים, מציאת עבודה ובכלל בחיים.

 

 יוספי:
 

אני עשיתי על שילוב ילדים בעלי פיגור שכלי במסגרות לימודיות רגילות. אני תלמיד של חינוך מיוחד ולי יש קשיים משלי, מבחינת הלימודים, בעיקר, אני עברתי את התהליך כבר כמה שנים ואני יודע את החוויות של זה. חשבתי שעבודתי תוכל לעזור לתלמידים אחרים שנמצאים במצב דומה. התקשיתי בהתחלה למצוא את הדרך להעביר את הסיכום, אחר-כך מצאתי את הדרך לשמור כדי להמשיך ובסוף העברתי את זה ל-Gmail. ושלחתי למנחה שלי, כדי שיכניס את עבודתי לאתר. למדתי, מהסיכום שלי, איך הורי התלמידים, של החינוך המיוחד והרגיל, יוצאים מרוצים ומבסוטים מהעניין ואיך זה מקדם את התלמידים עצמם מבחינת חייהם בעתיד.

דבר זה חיזק את הבנתי בעניין של לתת עזרה ועידוד לחיזוק ילדים להתגבר על הקשיים, החולשות והמכשולים שמוצבים בחייהם. לדוגמא, לילדים נפגעים, או ילדים שלא הצליחו בלימודים ונגרם להם פער ענק בחומר.  אני מקווה שהעבודה תתרום לעניין זה, בעתיד.

 

נריה-

אני בחרתי בנושא הזה לעבודה משום שאני קרוב לנושא. אני לומד בכיתת חינוך מיוחד והחלטתי דווקא בגלל שאני קרוב וחווה את הדבר הזה כל יום כל שעה, כל חודש, כל שנה, וכל דקה, החלטתי להכין עבודה דווקא על הנושא הזה ולא על נושאים אחרים שיכולתי לכתוב עליהם עבודה.  בהתחלה הייתי ביחד עם חבריי הייתי בורג חשוב בחיפוש החומרים (במיוחד שמצאתי חומרים כל כך חשובים ומרכזיים ושכל כך הרבה אנשים כותבים על הנושא הזה). מחלק חיפוש החומרים אני הכי נהניתי משום שזה רק חיזק את הדברים שלי על הנושא הספציפי הזה. כתיבת סקירת הספרות הייתה חלק שפחות אהבתי. היה לי קשה איזה חומרים להכניס לעבודה ואיזה חומרים שלא להכניס  אבל אין ספק שסקירת הספרות היא  חלק משמעותי בעבודה שיכולה לשנות את נושא השילוב ואת החינוך המיוחד בעולם המערבי בכלל ובליאו באק בפרט 

 
 רון -

בתהליך העבודה האפקטיבי,המעשי בנוגע להשפעות החיוביות והכרחיות אשר ראויות לציון בביצוע העבודה עד כה הינו הנושא הכרחי "שילוב תלמידי PDD במערכת החינוך הרגילה" שכמו כן ראוי להדגשה בערכיו, במרכיביו , בתכניו המעשים והתיאורטיים. בנוסף לכך חשתי בקירבה שנוצרה והגבירה תאוצה בקרב נושא ספציפי זה ביחס למצבי האישי במערכת החינוך , ולכן בעת תחילת הפרויקט גיליתי התנגדות שבא לידי ביטוי בקושי מסוים להעלות נושא יחודי זה לדיון קבוצתי מעיק דעת . בשלב סקירת הספרות גיליתי נחישות,תעבה,אכפתיות כלפי השלב שבו אני אמור להתאים את הסקירה האישית שלי לתהליך העבודה. אני באופן אישי מניח כי אכן הכרחי ביותר לבנות בשיתוף פעולה של חברי הקבוצה שאלון מקיף בנושא זה המקנה מענה ,הזדהות,מסירות וגילוי חמלה בכדי ליצור מערכת יחסים תקינה בין התלמידים הרגילים לבין התלמידים המיוחדים . 

 
 
 איסוף נתונים מהשטח
 
 
 נימוק לבחירה בכלי המחקר - המחקר שלנו עוסק בקבלת השונה כתנאי להצלחת שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל בפרט ובחברה בכלל. מידע על נושא זה לא דורש מומחיות מיוחדת, אלא עמדות של הציבור בכלל. לכן, החלטנו להשתמש בשאלונים שאותם נעביר בקרב תלמידים ומורים כדי לקבל תמונת מצב של היחס לשונה במערכת החינוך. מאחר ושאלותינו לא דורשות מומחיות מיוחדת, החלטנו לבחור במחקר כמותי. שאלונים יותר קלים לניתוח וזה נימוק נוסף לבחירה בכלי מחקר זה.

הצגת הממצאים
 
 
 הצגת תשובות התלמידים:

                                  

1. הכרות עם תלמידי החינוך המיוחד במסגרת בית הספר

  

   

2. הכרות תלמידים מהחינוך המיוחד מחוץ לבית הספר

 
3. עד כמה מוכר לי המושג pdd

  1. 4. בכיתות שבהן למדתי שולבו תלמידים מהחינוך המיוחד


5. חשיבות שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל


6. תרומת השילוב לתלמידי החינוך הרגיל
 
 
7. צריך לשלב רק חלק מתלמידי החינוך הרגיל
 


8. יש קשיים בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל


9. הצלחת השילוב תלויה באופן קבלת החברה את השונה


  1. 10. פתרונות שהציעו התלמידים כדי להתמודד עם בעיית שילוב תלמידי החינוך המיוחד:

א.      להכין את שני הצדדים למפגש.

ב.      לשלב רק בחלק מהמקצועות.

ג.       לחנך לקבלת השונה.

ד.      לעשות סדנאות לתלמידים בחינוך הרגיל שיסבירו להם על החינוך המיוחד.

ה.      ליווי של מורים לתלמידים מהחינוך המיוחד.

ו.        לשלב תלמידים שאין להם בעיות חמורות.

ז.       לשלב תלמידים פעם בשבוע.


הצגת תשובות המורים

 1. הכרות עם תלמידי החינוך המיוחד במסגרת בית הספר


2. 

הכרות תלמידים מהחינוך המיוחד מחוץ לבית הספר

 



3. 

עד כמה מוכר לי המושג PDD



4. בכיתות שבהן למדתי שולבו תלמידים מהחינוך המיוחד



5.  חשיבות שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל

 


6. תרומת השילוב לתלמידי החינוך הרגיל

 


7. צריך לשלב רק חלק מתלמידי החינוך הרגיל

 



8. יש קשיים בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל



9. הצלחת השילוב תלויה באופן קבלת החברה את השונה

 



 

10. הפתרונות שהציעו המורים:

א.      לשלב בפעילויות גם פעילות שאינה לימודית כגון: טיולים,סדנאות וכו .

ב.      לשלב את תלמידי החינוך המיוחד בכיתות המקבילות כדי שילמדו לקבל את השונה.

ג.       להצמיד חונך לכיתות שאין בעיות משמעת כעזרה לתלמידים .

ד.      להכין את התלמידים בכיתות הרגילות לקבלת תלמידי החינוך המיוחד.

ה.      ליצור מצב שתלמיד בכיתה הרגילה יעזור בהכנת שיעורי בית לתלמיד מהכיתה התקשורתית.

ו.        לתת לתלמידים מהכיתות התקשורתיות יותר סובלנות,הקשבה ופתיחות .

ז.       יש לחזק בצורה פרטנית את התלמידים מהחינוך המיוחד באותו זמן שהם משתלבים בכיתות הרגילות .


ניתוח ממצאים

תלמידים


1. היכרות תלמידים מהחינוך המיוחד מחוץ לבית ספר 


מכלול השאלות :

·         כיצד תלמידים במסגרת החינוך המיוחד עלולים להגיב ביחסיהם כלפי התלמידים

במסגרות חברתיים מגוונים וכן באירועים מיוחדים ומשמעותיים ?

·         האם קיימות אפשרויות נוספות המהווים כמוטיב לחוזק ותמיכה אפקטיבית ודינאמית אשר עשויות באופן עקרוני לקדם את תלמידי החינוך המיוחד , ניצול הזדמנויות רציונאליות בעלי חשיבות רבה במהלך שלבי ההיכרות עם התלמידים

הרגילים ?

·         אילו קשיים,בעיות ודילמות  מהווים כמכשול עיקש אשר עלול לעכב באופן נמרץ

את התהליכים ואת התוכניות המורכבות שטרם הובאו לידי ביטוי בפועל בהקשר למתן פתרונות הולמים ומותאמים לצרכיהם האישים של התלמידים המיוחדים  ?

 

 

 

. 2 היכרות תלמידים מהחינוך המיוחד במסגרת בית ספר  

 

·         כיצד תלמידים במסגרת החינוך המיוחד נוהגים לחשוף דפוסי התנהגות ותווי התנהגות בלתי תלויים ביחס לתלמידים הרגילים במסגרת בית ספר?

·         האם קיימות אפשרויות מוגברות ליצור מענה בעקיפין או באופן ישיר  בכדי לזרז מהלכים וקשרים בקרב גורמים מקצועיים מיומנים ובשלב הבא לכוון אותם לתהליך השילוב במסגרת בית ספר בנושא פיתוח אסטרטגיות ודרכי פעולה וריסון נורמות התנהגות בעלי השפעה חיובית לצד תמיכה וסיוע בקשייהם בנוגע לרמת התפקוד הבסיסית במסגרת בית ספר ?

·         אילו קשיים,בעיות ומכשולים עלולים לדרדר את מערכת היחסים המאוזנת בין תלמיד חינוך לתלמיד רגיל – התרופפות יכולת האגו ,תמימות דעת ,קלות דעת ,ביישנות,פזיזות ולקויות בשלל תחומי החיים ?

 

 3. עד כמה מוכר לי המושג PDD ?

·        מדוע המושג PDD איננו בהכרח נפוץ באופן ישיר וגלוי בקרב בני נוער וילדים?

·        האם המושג PDD חושף את בני הנוער והילדים  לתפיסת מציאות רופפת ועגומה

המתבטאת בפיתוח אובססיות קיצוניות וכן עלול לעורר חוסר הזדהות מוחלט בהקשר

לסיטואציות המתקיימות במסגרת  כיתות ה-PDD ?

·         אילו אמצעים אפקטיביים ודינאמיים צוות ההנהלה בשיתוף פעוולה הדדי עם הצוות החינוכי עשויים למצות פוטנציאל רב  בנושאים משמעותיים  ויישום  לפועל תוכניות אשר מטרתם הינה להעביר מוסר השכל חיובי חברתי ותרבותי בכדי ליצור תגובות רציונאליות מתוך מצפונם של התלמידים הרגילים ?

 

 

 

 

4. בכיתות שבהן למדתי שולבו תלמידים מהחינוך המיוחד ?

 

·         האם תועלת שילוב תלמידי החינוך המיוחד בכיתות מקבילות עוררו מערכות יחסים תקינות תוך כדי דגילה בערכים אנושיים בנושא כבוד האדם ויחסו האפקטיבי כלפי כלל החברה והאווירה הדינאמית השוררת בתחום הכיתה ?

·         כיצד התבטאו מערכות יחסים יוצאות מגדר ההתנהגות הנורמטיבית – יחסי נתינה וקבלה הדדית אשר ראויים לציון גבוה ביותר או נמוך ביותר ?

·         מדוע תלמידי החינוך המיוחד גילו קשיים ובעיות ניכרות וטכניות במישוש יכולתם והפוטנציאל שבהם כלפי מטלות מורכבות ומסובכות לביצוע הולם בהתאם לתכנים ולהעברת הוראות לידי הבנה מעמיקה של החומר הנלמד?

 

5 . חשיבות שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל

 

·         מהי מידת החשיבות הכללית אודות אוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם  בהסתמך על נתונים סטטיסטיים מפורטים , דיאגראמות חזותיות כמדד להשוואה בקרב העדות והדתות ?

·         כיצד חשיבות השילוב מועילה באופן ישיר לתלמידי החינוך המיוחד , מהם תפיסות עולמם כלפי קהל התלמידים ,המורים וצוות ההנהלה  הרגילים והתכנים המגוונים במהלך תקופת הניסיון בכיתות  מקבילות?

6.      תרומת השילוב לתלמידי החינוך הרגיל - אפשר וניתן ללמוד מגרף זה שרוב התלמידים בשכבה חושבים שתרומת השילוב לכלל צוות בית הספר היא נמוכה

7.      צריך לשלב רק חלק מתלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל -    אפשר לראות וניתן ללמוד מגרף זה שרוב התלמידים חושבים שצריך לשלב רק חלק מחלק מתלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל.

8.      יש קשיים בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל - מהדיאגרמה ניתן לראות שרוב התלמידים מסכימים שישנם קשיים בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל

9.      הצלחת השילוב תלויה באופן קבלת החברה את השונה - מהדיאגרמה ניתן ללמוד שיש רוב מוחלט שחושב שהצלחת השילוב תלויה באופן קבלת החברה את השונה   

 

ניתוח ממצאים מורים
1. מהדיאגרמה הזו ניתן ללמוד שרוב (9) מורים זכו להכיר תלמידי חינוך מיוחד במידה מועטה 3 מהמורים דיוחו שהכירו בבית הספר תלמידים מהחינוך המיוחד ברמה בינונית לסיכום , ניתן לומר שרוב המורים זכו ללמד בכיתות , שבהן שולבו תלמידי החינוך המיוחד.

2. מהדיאגרמה הזו ניתן ללמוד שרוב (6) מורים שלא זכו להכיר      תלמידים מהחינוך המיוחד מחוץ למסגרת בית הספר חלק קטן מהמורים (3) דיווחו כי זכו להכיר את תלמידי החינוך המיוחד והשאר (5) מורים דיווחו כי הם כן זכו להכיר את תלמידי החינוך המיוחד מחוץ למסגראת בית הספר בצורה כללית.

3. מדיאגרמה זו ניתן ללמוד שרוב המורים (10) מכירים את המושג PDD ברמה גבוהה. חלק קטן מהמורים (3) מדווחים כי הם אינם מכירים את המושגPDD    כלל או מכירים אותו ברמה בינונית מגרף זה ניתן ללמוד שרוב המורים (10) מכירים את המושג PDD ברמה גבוהה

4. בדיאגרמה זו התוצאות אינן חד - משמעיות. מצד אחד , (8) מורים מדווחים שבכיתות שבהן לימדו שולבו תלמידים מהחינוך המיוחד. מצד שני כמעט חצי של המורים (7) מדווחים כי אינם לימדו בכיתות שבהן שולבו תלמידים מהחינוך המיוחד מכאן אפשר להסיק שצריך לשלב יותר תלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל על מנת שהמורים יוכלו להתנסות בעבודה איתם דבר זה עשוי להעשיר את ניסיונם של המורים ולפתח אותם מקצועית

5. מדיאגרמה זו ניתן ללמוד שרוב המורים (11) מבינים את חשיבות השילוב של תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. חלק קטן מהמורים (3) שלא מכירים בחשיבות שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל כלל או מכירים בה בצורה בינונית מדיאגרמה זו ניתן ללמוד שרוב המורים בבית הספר מכירים בחשיבות שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל

6.מדיאגרמה זו ניתן ללמוד שרוב המורים (12) חושבים ששילוב תלמידי חינוך מיוחד בחינוך הרגיל יכול לתרום למורים ותלמידים כאחד. מעט מאוד מורים (2) חושבים ששילוב תלמידי חינוך מיוחד בחינוך הרגיל לא יתרום לשני הצדדים (תלמידים ומורים). מדיאגרמה זו ניתן ללמוד שרוב המורים חושבים ששילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל יכול לתרום.

7. מדיאגרמה זו ניתן ללמוד שרוב המורים (8) חושבים שצריך לשלב רק חלק מתלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל 3 מורים חושבים שצריך לשלב את רוב תלמידי החינוך המיוחד בהתאם ליכולותיהם התוצאות הן לא חד משמעיות ואפשר להסיק מכך שצריך לשלב יותר תלמידי חינוך מיוחד בחינוך הרגיל בהתאם ליכולותיהם.       

8. מדיאגרמה זו ניתן ללמוד ש: 7 מורים חושבים שיש די הרבה קשיים בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל 4 מורים חושבים שיש מעט קשיים בשילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. 4 המורים הנותרים חושבים שאין קשיים בשילוב

9.מדיאגרמה זו ניתן ללמוד שיש רוב מוחלט (10) מורים שחושבים שהצלחת השילוב תלויה באופן קבלת החברה את השונה מעט מורים (3) לא מסכימים עם הטענה שהצלחת השילוב תלויה באופן קבלת החברה את השונה. מכאן ניתן להסיק שרוב המורים מסכימים עם טענה זו.

 
 

 פתרונות ומסקנות


בפרק זה נציג את הפתרונות לבעיה שהצגנו בעבודה זו - שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל וקבלת השונה כמפתח להצלחה של שילוב זה. נציג תחילה שני פתרונות אפשריים, נבחר אחד מהם וננמק מדוע הפתרון שבחרנו הוא הפתרון המועדף לדעתנו.

הפתרון הראשון הוא העברת סדנאות והרצאות לתלמידי החינוך הרגיל עם אנשי מקצוע בתחום. הסדנאות יועברו במסגרת שיעורי חינוך בתיכון לכל השכבות וזאת מאחר ותלמידי החינוך המיוחד משולבים בתיכון החל מכיתה י'. הסדנאות יכללו הפעלות שיבנו על ידי צוות אנשי מקצוע ומומחים. מטרת ההפעלות תהיה החדרת הערך של קבלת השונה והפנמתו על ידי התלמידים. זאת משום שהנחתנו היא כאמור, שקבלת השונה מהווה תנאי להצלחת השילוב. כמו כן, הסדנאות יכללו הרצאות של מומחים בתחום החינוך המיוחד שיועברו בבית הספר לכל השכבות במטרה להגביר את מודעותם של תלמידים ומורים כאחד לצרכים המיוחדים של תלמידי החינוך המיוחד. מודעות זו תתרום גם כן להצלחת השילוב. היזמה ליצירת הסדנאות תהיה של הנהלת בית הספר בשיתוף המומחים בתחום.

הפתרון השני הוא הצמדת חונך אישי לתלמיד המשתלב מהחינוך המיוחד מאותה כיתה שבה הוא משתלב. הרעיון כאן הוא לבחור בתהליך מיון קפדני הכולל ראיון אישי תלמידים שיהוו חונכים אישיים לתלמידי החינוך המיוחד המשולבים בכיתה. בדרך זו הילד המשתלב ירגיש שעוזרים לו יותר, תהיה לו אוזן קשבת, יוכל להשלים חומר לימוד שנלמד בהיעדרו ולהתעדכן בשיעורי הבית, במבחנים וכו'. הצמדת חונך מהחינוך הרגיל לתלמיד החינוך המיוחד יכולה לתרום גם לתחום החברתי. התקשורת בין הצדדים תעלה ויתקיים דו שיח מתמשך ביניהם. יתכן ודבר זה יביא גם ליצירת חברויות אמת בין התלמידים וקשרים שעשויים להמשך לאורך שנים. חשוב להדגיש, שהצלחת פתרון זה תלויה בבחירה קפדנית של התלמידים שישמשו כחונכים לתלמיד החינוך המיוחד. תלמידים אלו חייבים להיות מחויבים לנושא, אחראיים, עקביים בעבודתם, סבלניים ובעיקר פתוחים לקבלת השונה.

בחרנו בפתרון השני כפתרון המועדף. כלומר, בהצמדת חונך אישי לתלמיד המשתלב. בחירתנו בפתרון זה מבוססת על מספר נימוקים. ראשית, מבחינה חברתית: אם הקשר החברתי בין התלמיד המשתלב לבין החונך שלו מהחינוך הרגיל יהיה טוב, אז יכול להיווצר מצב שבו התלמיד מהחינוך הרגיל יוכל להכיר לתלמיד המשתלב ילדים נוספים שהוא מכיר. בדרך זו, מצבו החברתי של התלמיד המשתלב ישתפר. חשוב להדגיש שבעידן ה - facebook קל יותר ליצור קשרים חברתיים גם בלי להיפגש פיזית. לכן, קשרים חברתיים בין התלמידים בעזרת החונך יכולים להיות קלים יותר. שנית, מבחינה כלכלית: הפתרון הראשון הכולל הזמנת מומחים להרצאות, בניית סדנאות וכו' עלול לעלות הרבה כסף ולכן יהיה קשה ליישום. לעומת זאת, הצמדת החונכים אינה כרוכה בעלויות ותעשה אך ורק בהתנדבות על ידי תלמידים המחויבים לנושא.

 

תוצר

 

לכבוד
דני פסלר
מנכ"ל מרכז חינוך ליאו באק
חיפה
 
הנידון - שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל
 
בקשתנו במכתב זה היא שתעביר הנחיה לרכזי השכבות בתיכון ומחנכי הכיתות שבהן משולבים תלמידי החינוך המיוחד (pdd) למנות חונכים אישים מהכיתות המשלבות לתלמידים המשולבים.
 
אנחנו כיתה יב'10 כתבנו "מטלת ביצוע" במקצוע האזרחות שהנושא שלה הוא שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. באמצעות סקירת ספרות מקיפה למדנו את הנושא לעומק. לאחר מכן, ביצענו מחקר שכלל מורים ותלמידים כאחד. העבודה מצורפת למכתב זה. הנחנו כבר בתחילת העבודה שהצלחת השילוב תלויה בקבלת השונה. אנחנו סבורים שבית הספר ליאו באק מאד משקיע בנושא זה ומדגיש ערכים של פלורליזם וסובלנות. לכן, אנחנו בטוחים שתסייע לנו לקדם את הנושא. בפרק של הפתרונות (כפי שמופיע בעבודה) הגענו למסקנה שהפתרון שעשוי לקדם את נושא השילוב בצורה היעילה ביותר הוא הצמדת חונכים אישיים לתלמידים המשתלבים. נימקנו בעבודה מדוע פתרון זה הוא היעיל והטוב ביותר.
 
אנחנו מקווים שתענה בחיוב לבקשתנו.
 
 
                                                                                                        בכבוד רב והערכה
                                                                                                                           תלמידי כיתה יב10
                                                                                                                           דמיטרי שצ'רבינקין
נריה  בנימין
רון גולן                                                                                          
יוסף לידרמן
 
 
 
נספחים
 
ביבליוגרפיה:
 
 
 מקורות לעבודה:
 
1. שילוב תלמידים לקויי תקשורת במערכת החינוך הרגילה - תועלת השילוב למשולבים ולמשלבים (דימה)
 
2. שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים - כיתה משלבת (נריה)
 
3. שוויון הזדמנויות לתלמידים עם ליקויי למידה - חקיקה ואמנות  בנושא החינוך המיוחד (רון)
 
 
 
6.שילוב ילדים בעלי פיגור שכלי במסגרות לימודיות רגילות - נתונים על מצב השילוב בארץ וסיבות לשילוב (כדאיות) [דברים חשובים כתובים בסגול]. (יוסף)

 
 
 
 
 
 
השאלון:
 

שאלון בנושא שילוב תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל

·         סמנו x במשבצת המתאימה:

שאלה/רמה

1

2

3

4

5

1.      באיזו מידה יצא לך/הכרת תלמידים מחינוך מיוחד במסגרת בית הספר?

 

 

 

 

 

 

2.      באיזו מידה צא לך/הכרת תלמידים מחינוך מיוחד מחוץ לבית הספר?

 

 

 

 

 

 

3.      מוכר לי המושג "PDD":

 

 

 

 

 

 

4.      בכיתות שבהן למדתי שולבו תלמידים מהחינוך המיוחד:

 

 

 

 

 

 

5.      אני חושב שחשוב לשלב תלמידים מהחינוך המיוחד בחינוך הרגיל:

 

 

 

 

 

 

6.      שילוב תלמידי חינוך מיוחד (PDD) בחינוך הרגיל תורם לתלמידים מהחינוך הרגיל:

 

 

 

 

 

 

7.      צריך לשלב רק חלק מהתלמידים בחינוך הרגיל:

 

 

 

 

 

 

8.      יש קשיים בשילוב תלמידי חינוך מיוחד בחנוך הרגיל:

 

 

 

 

 

 

9.      הצלחת השילוב תלויה באופן קבלת החברה את השונה:

 

 

 

 

 

 

 

10.  אלו פתרונות את/ה מציע/ה כדי להתמודד אם בעיית שילוב תלמידי החינוך המיוחד?

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

תודה על שיתוף הפעולה!!!


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

                                          

 





ć
משתמש לא ידוע,
20 במרץ 2010, 10:00
ĉ
משתמש לא ידוע,
20 במרץ 2010, 9:59
ĉ
משתמש לא ידוע,
11 במאי 2010, 23:49
ĉ
משתמש לא ידוע,
29 באפר׳ 2010, 0:27
ĉ
משתמש לא ידוע,
20 במרץ 2010, 10:00
ĉ
משתמש לא ידוע,
23 במאי 2010, 0:33
ĉ
משתמש לא ידוע,
30 במאי 2010, 1:12
Ĉ
משתמש לא ידוע,
11 במאי 2010, 23:50
ć
משתמש לא ידוע,
14 במרץ 2010, 0:38
ĉ
משתמש לא ידוע,
30 באפר׳ 2010, 2:28
Ċ
משתמש לא ידוע,
22 במרץ 2010, 3:31
Ċ
משתמש לא ידוע,
22 במרץ 2010, 3:30
Ĉ
משתמש לא ידוע,
25 באפר׳ 2010, 0:47
ĉ
משתמש לא ידוע,
16 במאי 2010, 0:36
Ċ
משתמש לא ידוע,
22 במרץ 2010, 3:30
Comments