הצעות לשיפור הסביבה האקוסטית

הצעות לשיפור הסביבה האקוסטית בכתות קיימות
למה זה חשוב?

(מותאם ממאמרן של Blumsack  and Anderson בHearing Review /2004-09 - )

 תהליך הלמידה דורש יותר מאשר מורה מיומן ותלמיד מעוניין.

אנו לומדים באמצעות חושינו ובעיקר באמצעות השמיעה והראיה.

בכל כתה מותקנת תאורה המאפשרת לתלמידים לראות היטב את המורה, אולם מעטות הן הכתות בהן מתאפשר לתלמידים לשמוע היטב את המורה.

ההוראה בכתה אינה יעילה אם התלמידים אינם שומעים היטב את המורה.

 

הנה מספר עובדות:

1. ילדים אינם מבוגרים קטנים.

היכולת של ילדים להבין דיבור בסביבה רועשת, מגיעה לשיאה רק בסביבות גיל 15 שנים (הודות להבשלה נוירולוגית, להתפתחות השפה ולרכישת ידע עולם). משום כך ילדים זקוקים לכתה שקטה במיוחד, בה לא יאלצו להשלים כל העת מילים ומשפטים שהוחמצו בגלל הרעש.

2. מספיק חזק אינו מספיק טוב.

מורים/גננות רבים חשים, בצדק, כי הכתות רועשות מאד. לכן הם מגבירים את קולם וסובלים בשל כך מבעיות קול. הצרה היא כי הגברת הקול של הגננת או המורה רק מחמירה את קשיי תפיסת הדיבור של הילדים, משום שהיא גם מוסיפה לרעש וגם מחזקת את התנועות על חשבון העיצורים ובכך מעוותת את אות הדיבור. חשוב לדעת כי שמיעת העיצורים היא הכרחית להבחנה בין מלים (למשל: "שלושים" לעומת "שישים", "פתקים" לעומת "פקקים") ולתפיסת דיבור טובה.

3. מקום ישיבה הולם אינו מציאותי .

ככל שהמרחק בין המורה לתלמידים גדל, כך הם שומעים את קול המורה חלש יותר ומתקשים יותר לקלוט את הנאמר. כתה סטנדרטית היא בגודל 7X7 מטרים ולכן התלמידים היושבים במחצית הכתה הרחוקה מן המורה "אינם בעניינים". מאחר והמורים נוטים להסתובב בכתה, הרי שהמחצית הרחוקה משתנה כל העת.

4. רעשי דיבור הם המפריעים ביותר.

כל הרעשים מפריעים לתפיסת הדיבור אולם רעשים המכילים מרכיב שפתי, מפריעים יותר. מדובר, למשל, בדיבור של המורה מהחדר הסמוך, או דיבור של העוברים במסדרון או של התלמידים בכתה עצמה.

5. קשיי למידה מוחמרים בסביבה אקוסטית גרועה.

תלמידים עם לקות למידה נפגעים יותר מתנאי הרעש בכתה מאשר תלמידים ללא לקות למידה.

6. מערכות מיזוג האוויר הן מגורמי הרעש העיקריים בכתה.

הרעש הנוצר ממערכות המיזוג גורם למיסוך הגאי הדיבור ומפריע להבחנה בין המלים והמבנים הדקדוקיים השונים.

7. ההדהוד מפריע גם כשאין רעש סביבתי.

משטחים נוקשים מחזירים את הקולות. כמו כדור פינג פונג, המקפץ בין הקירות התקרה והרצפה כך מהדהדים הקולות בתוך חדר הלימוד, התנועות מכסות על העיצורים  ותהליך תפיסת הדיבור של המורה/גננת נפגע.

8. הזיווג הנורא.

השילוב של רעש רקע עם הדהוד מהווה מכה קשה ליכולת להבין דיבור. השפעת השילוב גדולה בהרבה מהשפעת כל אחד מהם בנפרד והוא עלול לגרום לירידה בלימודים.

9. אחת הסיבות לקשיי הקריאה.

ילדים המתחנכים בתנאי רעש, קולטים את הדיבור באופן חלקי ומתקשים, לכן, לבצע אבחנה שמיעתית, לפתח מודעות פונולוגית תקינה ולהגיע להישגים בקריאה.

10. כשרועש – מוותרים, כשמוותרים - מפריעים.

ילדים המתחנכים בסביבה רועשת, נוטים לוותר מהר יותר על ניסיונות לפתור בעיות, לעומת אלו המתחנכים בסביבה הולמת. הרעש מפריע לביצוע מטלות מורכבות הכוללות גם האזנה. ילדים אינם מסתגלים להאזנה בתנאי רעש, הם פשוט מוותרים. כשמוותרים על ההאזנה, מתחילים גם להפריע לסביבה.

11. שקט מועיל לעולים.

נמצא כי תלמידים, עולים חדשים, שנאלצו להאזין לדיבור בתנאי רעש והדהוד, תפקדו כמו תלמידים עם לקות בשמיעה. הם התקשו מאד לפענח את הדיבור של השפה השנייה שלהם, על רקע רעש. זאת מאחר וחסר להם הידע השפתי שיכול לסייע בניחוש והשלמת מידע שלא נקלט, הם נזקקים לתנאי האזנה טובים יותר כדי להבין את הנאמר בשפה החדשה.

12. לכל ילד עלולה להיות ירידה כלשהי בשמיעה (זמנית או קבועה).

מחקרים מראים כי כ 14.9% מהילדים  (בארה"ב) הם עם ירידה כלשהי בשמיעה, באוזן אחת או בשתיהן. לשם המחשה – ירידה קלה בשמיעה כמוה כתחיבת אטמים לאוזניים. ירידה כזו עלולה להיגרם למשל, בגלל נוזלים באוזניים או שעווה בתעלת האוזן, אשר אינם גורמים לחום ואינם מכאיבים ולכן לא תמיד מאובחנים. כלומר – מסתובבים בכתות ילדים עם ירידה קלה בשמיעה ואיש אינו יודע על כך.

כל ירידה בשמיעה מקשה על התפקוד בחדר רועש. ההאזנה לדיבור, במרחק מן הדובר, עם מיסוך בגלל הרעש והפרעה בגלל ההדהוד, מקשה מאד על תפיסת הדיבור על ידי תלמיד עם ירידה כלשהי בשמיעה.

 

האם הכנסת רמקולים לכתה תיתן מענה? לא אם קיים הדהוד בחדר!

 

13. מה הכי טוב?

כאשר עוצמת הקול של המורה חזקה ב 15dB מעוצמת הרעש וזמן ההדהוד קצר.

נמצא כי תקרה אקוסטית היא הגורם המשמעותי ביותר על שיפור התנאים האקוסטיים בכתה.

יש להחיל סטנדרטים אקוסטיים, המקובלים בעולם, על בנייה חדשה ולשדרג ככל הניתן את האקוסטיקה בבנייה הקיימת.

חשוב לזכור כי השמירה על סביבה אקוסטית הולמת עשויה לשפר את התפקוד של התלמידים בכתה.

 

אז מה אפשר לעשות?

להלן הצעות לשיפור הסביבה האקוסטית בכתות קיימות, אשר אינן מצריכות השקעה כספית משמעותית :

  1. שמירה על תרבות דיבור ושיח: המורים חייבים לשמש דוגמא לתלמידים ולהימנע מצעקות ומדיבור רם ולהקפיד על "לקיחת תור" בשיח. כך, בסופו של דבר, תפחת עוצמת הרעש בכתות ובמסדרונות.
  2. הפחתת רעשים בתוך הגן/כתה:

א.      אל תשמיעו מוסיקת רקע בעוצמה חזקה. כבו את המוסיקה בפנותכם אל הילדים.

ב.      הנמיכו את עוצמת מערכת הכריזה וקבעו נהלי שימוש ברורים. למשל, מלבד במצבי חירום, ייעשה שימוש במערכת הכריזה רק בתחילת שיעור.

ג.       השתמשו במכשור אלקטרוני שקט (פלורוסנט, מאוורר מחשב וכו').

ד.      כבו מכשור אלקטרוני מרעיש, כאשר אינו נדרש יותר בשיעור (למשל מטול שקפים).

ה.     כבו טלפונים ניידים.

ו.         שימרו על תחזוקה תקינה של המזגנים (למשל ניקוי קבוע של הפילטרים), כך תפחיתו את עוצמת הרעש שהם מייצרים.

הימנעו ממיקום המזגן מעל הלוח. כך תמנעו "תחרות" בין קול המורה לבין רעש

המזגן.

הוציאו את מדחס המזגן מחוץ לכתה והרחיקו אותו מחלונות הכתה.

ז.       הימנעו מגרירת כסאות ושולחנות במהלך השיעור והרכיבו גומיות לרגליהם.

ח.     הרחיקו את פינות המוסיקה, הטלביזיה והמחשבים ממרכז החדר. הפנו את הרמקולים המשמשים בהן בכיוון הפוך ממרכז החדר. הנמיכו את העוצמה והשתמשו לעתים גם באוזניות בזמן פעילות בפינות אלו.

ט.      אם יש בגן/בכתה בעלי חיים מרעישים ( כמו למשל תוכים ) הציבו אותם רחוק ככל שניתן מאזור הלימוד.

י.         הוסיפו פסי איטום לחלונות ולדלתות. בכך תפחיתו את הרעש הנוצר כשהם רוטטים או נטרקים וגם את עוצמת הרעש החודרת דרכם מחוץ לחדר.

יא.    הימנעו משימוש במערכות הגברה בתוך חדר מהדהד!

3.   הפחתת הדהוד:

      א. כסו את הקירות בלוחות שעם או לבד ובקישוטים שונים העשויים מחומרים רכים (העומדים

בתקן בטיחות אש).

            ב. העמידו פרגודים מחומר רך (3 כנפיים) בפינות החדר.

      ג. כסו את החלונות בוילונות בעלי קפלים רבים.

      ד. הניחו על רצפת החדר משטחים רכים (שטיחים, מחצלות, לינולאום וכיו"ב).

  1. הפחתת רעשים מחוץ לכתה:

א. סגרו את הדלת הפונה לפרוזדור.

ב. סגרו את החלונות הפונים לחצר רועשת.

ג.       אטמו את החלונות הפנימיים הפונים לפרוזדור.

(השתמשו במזגן המתוחזק היטב ונסו להשתמש במתקנים לספיחת ריחות)

ד.      הימנעו מחלוקת חללים באמצעות בניה קלה (למשל קיר גבס סטנדרטי), המעבירה

רעשים מחלל לחלל.

                 ה. אין להשתמש במפוח עלים בחצר הגן/ביה"ס בשעות הלימודים.

                  ו. אין להשתמש בשואב אבק בשעות הלימודים.

ז. הנמיכו את עוצמת הרמקולים בחצר ביה"ס.

  1. שיפור התנאים החזותיים:

א. השתמשו בתאורה תמיד. ראיית פני המורה משפרת את תפיסת הדיבור.

ב. השתמשו בוילונות בהירים וחצי שקופים. כך תאפשרו כניסת אור, ללא סינוור.

ג. דאגו להתקנת תאורה ישירה על הלוח ועל המורה.

ד. דאגו לתחזוק שוטף של כל התאורה בכתה.

ה. פני הגננת/מורה חייבים תמיד להיות גלויים לתלמידים. לכן צריך להימנע, ככל האפשר,

מדיבור בזמן שהגב מופנה לתלמידים, או בזמן עמידה ליד חלון מסנוור, או מהסתרת

הפנים ביד או בספר בזמן הקראה, או (חלילה..) בזמן לעיסה.

ו. הושיבו את התלמידים באופן כזה, שיוכלו לראות את פני המורה.

ז. הפחיתו גירויים חזותיים, מסיחים, מסביבת המורה.

   6. הנחיות כלליות

            א. הכינו מיפוי אקוסטי של כתות ביה"ס. ציינו בו אלו הם האזורים השקטים ביותר.

            ב. הקפידו למקם כתות לתלמידים עם צרכים מיוחדים, באזור שקט של ביה"ס.

            ג. הקפידו למקם כתות ייחודיות (שפות, מחשבים וכד') באזור שקט של ביה"ס.

            ד.  הימנעו מישיבה בפרוזדור בעת הוראה פרטנית לתלמידים המתקשים בלימודים.

            ה. ידיעת ההקשר מסייעת לתפיסת דיבור. לכן חשוב, למשל, להטרים את החומר הנלמד

   בשיעור, לרשום מילות מפתח על הלוח, להכריז על שינוי נושא וכיו"ב.

ו. אם במהלך השיעור היה רעש חזק שגבר על דברי המורה, יש לחזור על הדברים בשנית.

   לשם הקלה על תפיסת דיבור בסביבה רועשת מומלץ להאט את קצב הדיבור.

 

לסיכום

כל הילדים מתקשים לתפוס דיבור בתנאי רעש.

ילדים עם קשיי קשב וריכוז, לקויות למידה, ירידה בשמיעה (אפילו קלה או חד צדית) וצרכים מיוחדים אחרים, מתקשים עוד יותר.

במציאות שלנו, בה השיעורים מתנהלים בכתות רועשות, התלמידים עלולים להפסיד מידע, להתעייף ולוותר. תלמיד המוותר על ההאזנה נפגע בלימודיו ועלול גם להפריע לסביבתו.

חשוב, לכן, לנסות ולשפר את הסביבה האקוסטית ככל הניתן.

התחילו בתרבות הדיבור, המשיכו בהפחתת רעשים מחוץ לכתה ובתוכה, פעלו להפחתת ההדהוד ולשיפור התאורה ודאגו לכך שהתלמידים יראו אתכם וישמעו את דבריכם.

מפו את הסביבות האקוסטיות השונות בבית הספר והתייחסו לכך במיקום מרחבי הלמידה השונים.

התוצאה תהיה כתות שקטות יותר, שיפור בלמידת התלמידים ובהתנהגותם והקלה למורה.

 

Ċ
חינוך תלמידים כבדי שמיעה וחירשים משרד החינוך,
4 באוק׳ 2010, 8:44
Comments