צור קשר עם דפנה

המעבר מבית ספר יסודי לחטיבה

home‏ > ‏

מאמר- דוגמה אישית של הורים

משמעות הדוגמה האישית ביחסי הורים וילדים

נכתב ע"י  אילה לויטה, עו"ס, מנחת קבוצות הורים, מרצה ומנחה במכון יסודות

לדוגמה האישית יש משמעות מכרעת על עיצוב אישיותם של ילדינו. כבר מגיל צעיר לומדים הילדים על העולם שסביבם באמצעות התבוננות בהוריהם. להעדר דוגמא אישית ראויה קיימות השלכות הרסניות על ביסוס עמדותיהם וערכיהם של הילדים. על כן, על ההורים להתנהל בחייהם בדיוק כפי שהיו מצפים מילדיהם לנהוג ולהקפיד לא להסתפק רק במילים אלא גם לגבות אותן במעשים.

"הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמה" (אלברט איינשטין)

דוגמה אישית היא בין המשתנים המשפיעים ביותר בהורות. ילדים מרגע לידתם, לומדים ע"י התבוננות בנו ההורים, על העולם בו אנו חיים. הם לומדים מאיתנו על יחסינו לחברים, על היחס שלנו לעבודה, לתרומה ולמועילות, על היחסים בינינו כבני זוג ועל היחס שלנו לאנשים בכלל. הסופר האמריקאי ג'יימס בולדווין ציין שילדים מעולם לא הצטיינו בקשב להוריהם, אבל אף פעם לא הפסיקו לחקות אותם. אכן מתוך אותה התבוננות בנו ההורים הם מקישים כיצד עליהם להתנהל בעולם ואנו המודל עבורם ללמידה.

באמצעות פעולותינו היום יומיות, אנחנו מהווים דוגמה אישית לילדינו במי שאנו, גם כשאנו במיטבנו וגם כאשר אנו מפספסים. התנהגותנו, הנצרבת בתודעתם של ילדינו משמעותית הרבה יותר משעות של הטפות ונאומים ארוכים אודות ערכים, האני מאמין שלנו ושאיפותינו.

הורית מתקשים לעיתים להוות דוגמה אישית חיובית עבור ילדם. הסיבות לכך מרובות וכוללות בין היתר, חוסר מודעות של הורים לגבי התנהגותם, חוסר הבנה שלהם לגבי ההשלכות הקיימות להתנהגותם, הורים המוותרים לעצמם בשל הקושי להתמיד בערכים והאמונות שבהם הם דוגלים, קושי וזלזול בפרטים הקטנים שהופכים את התנהגותנו לדוגמה אישית חיובית, עייפות של ההורים ועוד.

להלן מספר נקודות למחשבה לגבי דוגמה אישית:

דוגמה אישית איננה במה שאנו אומרים כי אם במה שאנו עושים. הפעולות ההוריות הם הדוגמה האישית עבור ילדינו.

זכורה לי אמא לנער בן 17 שהשתתפה בקבוצת הורים ושיתפה אותנו בכך שכשהיא הסיעה את בנה שזה עתה החל ללמוד נהיגה למפגש חברתי, היא סימסה לבעלה את רשימת הקניות. ברגע של מודעות לכך שהילד עשוי ללמוד ממנה, פנתה לבנה ואמרה לו "אם אני אתפוס אותך מסמס בזמן נהיגה או מדבר ללא דיבורית, אני מחרימה לך את הרכב". כששאלתי אותה איך היא מסבירה את הפער בין התנהלותה לבין ציפיותיה מבנה היא ענתה - "זה נכון שמה שאני עושה הוא לא ממש בסדר אבל אני כבר נהגת מיומנת ולכן זה פחות מסוכן". אם כן, הפתגם, נאה דורש נאה מקיים הוא תנאי הכרחי בהורות.

עלינו לשאוף לנהוג בחיינו שלנו כפי שהיינו רוצים שילדינו ינהגו, גם בפרטים הקטנים.

בן זוגי ואני לא אנשים מסודרים במיוחד. מי שמכיר אותנו יודע שבלי התראה מראש על ביקור, מציאת הספה או מקום ישיבה אחר בבית היא על אחריותו. בין ערימות של ספרים, משחקי ילדים ובגדים שנזרקו מסתתרת הספה. תאור דומה אפשר לתת למטבח שלנו. מכיוון שבן זוגי ואני אחראים לבלאגן הזה לא פחות מאשר ילדינו, אולי כדאי שאפסיק לצפות מהם לסדר אחריהם ואתחיל קודם לדרוש זאת מעצמי?"

קיימת הסכמה שהורים מעשנים יתקשו להעביר לילדיהם מסר המתנגד לעישון סיגריות, הורים אשר אינם אוכלים בריא, יתקשו לחנך לתזונה נכונה, ילד השומע את הוריו מבקרים דרך קבע אנשים בסביבתם, יפנים את הביקורת כדרך חיים גם אם לא הופנתה מעולם כלפיו, שכן מי יודע מה הוריו אומרים עליו כשהוא לא בסביבה? ולבסוף, הורים אשר עוברים מפעם לפעם על חוקי תנועה יתקשו להעביר לילדיהם מסרים לגבי חשיבות השמירה על חוקים וגבולות.

כשאנו ברורים לעצמנו קל לנו יותר להוות דוגמה אישית עבור ילדינו.

במפגשים עם הורים בנושא מצבי סיכון ומניעת שתייה לא מבוקרת של משקאות אלכוהוליים, אני נפגשת עם תהיות של הורים לגבי העובדה שהם עצמם שותים ולא ברור להם איזו דוגמה הם מהווים עבור ילדיהם. משפטים כגון: "אנחנו אוהבים לשתות יין ובארוחות משפחתיות תמיד יש יין על השולחן. בעצם איזה מסר אנחנו מעבירים לילד שלנו? איזו דוגמה אישית אנחנו נותנים לו? האם זה בעייתי?" חוזרים על עצמם במפגשים הללו.

התשובה לשאלות אלו טמונה במספר גורמים: האם מבחינתנו כל בילוי כולל אלכוהול? האם הדרך שלנו להרגיש משוחררים היא ע"י שתייה בלבד? איזו כמות אנחנו שותים? איזה סוג של משקה?. במרבית הבתים בהם עולה השאלה, מדובר ביין אשר מלווה את הארוחות המשפחתיות. בארוחה משפחתית אם כן, אפשר לתת דוגמה אישית לשתיה מבוקרת, ליכולת ליהנות ממשקה גם אם זה בכמות קטנה ולבילוי שאינו סובב סביב הבקבוק. לא פחות חשוב מכך, שנתמלל לילדינו את הבחירות שלנו. אין צורך בנאום ארוך כדי שילדינו ילמדו אחריות מהי, די במשפט של אב המסביר לבנו באירוע משפחתי, כי הערב הוא בוחר שלא לשתות על מנת שיוכל לנהוג בבטחה ולהחזיר את כולם בשלום הביתה.

כאשר ברור לנו שהתנהגותנו מבטאת דוגמה אישית לשתיה מבוקרת ואחראית, מתבהר לנו שהחשיפה לאלכוהול בהקשר הבייתי אינה מעודדת שתיה לא מבוקרת וחסרת אחריות. הסיכוי שחשיפה לסגנון שתייה מבוקר בבית יוביל לשתייה חסרת מעצורים שעלולה להוביל לאובדן שליטה קטן. כשבני-נוער שותים אלכוהול עד אובדן חושים, הסיבה לכך לרוב אינה דוגמה אישית של הורים כי אם צורך בתחושת שייכות ורצון ל"תפוס ראש".

ילדים מהווים מראה להוריהם לגבי התנהגותם ובכך מאפשרים להורים המסתכלים במראה להקטין את הפערים הקיימים בין מה שהם אומרים לבין מה שהם עושים.

לעיתים הורים משתפים בכאב בכך שילדיהם לא מקשיבים להם. כשהנושא נבחן לעומק במפגש משותף להורים ולילדיהם, ניתן לראות שגם להורים עצמם יש קושי להקשיב לילדם והם ממהרים להגיב, לבקר ולהטיף. אם נצא מנקודת ההנחה שהתנהגות ילדינו עשויה לשקף את ההתנהגות שלנו, נוכל לעבוד על עצמנו כדי להקטין את הפער הקיים ועל הדרך להרוויח יחסים מכבדים עם ילדינו.

ילדים לומדים דרך צפייה בהתנהגותנו גם כלפי אנשים אחרים.

חברה טובה סיפרה לי פעם על שיחה שהתקיימה בין ילדיה במושב האחורי של רכב. בנה בן ה 5 הסביר לאחיו כי "גברת" היא אישה מרגיזה החוסמת את הכביש. בהתחלה היא לא הבינה מה פשר ההסבר אולם אז היא נזכרה שכשהיא מתעצבנת על נהגים (ובמקרה הזה נהגות) בכביש היא נוהגת לומר לעצמה "גברת, אולי תסעי כבר" "גברת אולי תחליטי לאן את רוצה לנסוע" וכד'.

ילדינו לומדים כיצד לנהוג גם כאשר הורים צועקים על הנהג שעקף אותם, כאשר הורים חסרי סבלנות בתור או בהתנהגות הורים האחד כלפי השני. הורים המזלזלים האחד בשני מהווים דוגמה לילדיהם לאפשרויות התקשורת הקיימות ביחסים בין אישים.

ונקודה אחרונה למחשבה. דוגמה אישית מהווה כלי מרכזי ואולי החשוב ביותר דרכו אנו ההורים משפיעים על תפיסות ילדינו והתנהגותם. עם זאת, חשוב לזכור שכולנו בני אדם, וגם אנו שוגים מעת לעת. הודו בפני ילדיכם כששגיתם ובקשו סליחה במידת הצורך - זו דוגמא אישית להיותנו אנושיים.

סרטון נחמד ומצחיק על דוגמה אישית

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=A9iTD6ipDb0

(פורסם ב"יסודות – גיליון 20 – דצמבר 2012)

 

Comments