מצגת שיווק מגמת מדעי החברה

הרצאת ד"ר לירז מרגלית, פברואר 2020

האם שמעתם על "סנאפצ'ט דיסמורפיה"?

האם ידעתם שדיכאון הופך להיות "המגפה" של המאה העשרים ואחת?

ומהי "עלות אלטרנטיבית?"

תלמידי מגמת מדעי החברה זכו לפגוש את ד"ר לירז מרגלית, "הפסיכולוגית של האינטרנט", שסיפרה, בהרצאה מרתקת, על עולם הדיגיטל ואיך אנו מתמכרים אליו מבלי לשים לב.

רעבים? בראנ'ץ בוקר מפנק במגמת מדעי החברה

..מגמת מדעי החברה תמיד הייתה חובבת שירה

אז הנה משפט (של לאה גולדברג) ותמונה

הרצאת עדי שניר לתלמידי המגמה

אישה מעוררת השראה מאיה אנג'לו 1928-2014 משוררת, סופרת ולוחמת זכויות אזרח אמריקאית.

סיור חשוב ומרתק בעקבות האישה הבדואית ביישוב "לקייה" אשר בנגב

פגשנו את עמאל בארמון החוריה, שסיפרה לנו כיצד הוקם המקום ועל מאבקה לעצמאות בחברה שבה הגבר הוא השולט. שמענו סיפורי ריקמה והעצמת נשות המדבר מפי "רוקמות המדבר", איברהים סיפר לנו על סודות האירוח הבדואי ואף נתן לנו לטעום, להריח ולשתות תה וקפה מסורתי. את היום סיימנו בארוחת צהרים חמה וטעימה שהוגשה במקום.

תלמידי מגמת מדה"ח זכו לשמוע את הרצאתו החשובה של תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי שהרצה בבית סיפרנו

תמיר הסביר איך הגיע להיות אנתרופולוג, מהי עבודת האנתרופולוג ומהם התחומים בהם הוא עוסק , נתן לתלמידים טיפים חשובים על החיים וסיפר על מחקרים חדשים בתחומים שונים .

תמיר -הייתה הרצאה חשובה לכל תלמיד שלומד מדעי החברה, תודה !!!

?....מהו ההר שלכם ?מתי תצאו אליו ? ועם מי

מגמת מדעי החברה אירחה ביום חמישי , את רועי (ג'ינג'י) סדן להרצאה סוחפת על המסע המטורף שעשה בכל

העולם על אופנים ועל השיקום לאחר הפציעה הקשה בהרי ההימלאיה היה מדהים תודה רועי אתה מלך העולם

רועי סדן שיר פז ותלמידי מגמת מדעי החברה בתמונה מנצחת

סיור מגמת מדעי החברה לבני ברק

בני ברק. עיר שכנה לרמת גן אך מה אנו יודעים על אורח החיים החרדי בעיר? ובכן, ביום שישי שלפני חג החנוכה תלמידי כיתת מדעי החברה ( י"א5 האלופה ! ) יצאו לתצפית וסיור בעיר . את הסיור ליוו שגיא דר ורכזת המגמה שיר פז, ואפילו הצטרפה אלינו אלונה, מורה לשל"ח מבית ספר שכן שביקשה להתרשם וללמוד מהסיור. נפגשנו בפינת הרחובות ז'בוטינסקי ורבי עקיבא ומשם יצאנו לסיור בעיר אשר במהלכו שמענו סיפורים מתובלים מחדרי החדרים של בני ברק ,שהייתה בעבר, לא תאמינו, מושבה חקלאית- דתית עם רפתות ופרדסים. שמענו על חיי היום יום של האישה החרדית, שמענו היכן ניתן לשמוע על האדמו"ר שמבקר בעיר, על מעדניות, מאפיות ומסעדות יהודיות מפורסמות (שטיסל, ציפורי, ויזניץ', המסעדה היהודית, הלל) על משפחת הלפרין (מהמשקפיים) שאדמות העיר נתרמו על ידי אביו של מייסד רשת האופטיקה. דיברנו וראינו את קופות הגמ"ח שפזורות בכל העיר, שהרי הערך המרכזי של העולם החרדי הוא הגמ"ח (גמילות חסדים), על ישיבות מפורסמות (כמו פוניבז'), על בתי כנסת שונים בעיר, על עיתונים חרדיים, על צ'ולנט ופופקורן לשבת , על בגדים ומנהגים וההכנות לשאבאס (שבת) ועוד ועוד. במהלך הסיור נפגשנו עם דודה של התלמידה עדי שמש, מירב, שהיא בעלת חנות "דייבי מוד" בעיר, והיא סיפרה לנו על ניהול חנות בעיר בני ברק- מה חשוב ללקוחה החרדית, כיצד היא קונה ומתי נהוג לערוך קניות (למשל לפני חגים, שבת או אירוע מיוחד ). היא גם חילקה לנו סופגניות טעימות ולאחר מכן המשכנו לצעוד עד בית הכנסת הגדול בעיר שפועל 24 שעות ביממה ומדי יום עוברים בו 17,000 איש (בית הכנסת איצקוביץ, רחוב הרב ש"ך 4). סיימנו שבעים ומחייכים בצ'ולנט של שלוימל'ה והבנו שממש מעבר לפינה, חיים אנשים בעלי תרבות חיים שונה, שחשוב שאנו נכיר ונכבד אותה כפי שעליהם להכיר ולכבד את אורח חיינו החילוני.

החופש להיות - הרצאת הצגה מאת עדי שניר לתלמידי מגמת מדעי החברה

מגמת מדעי החברה אירחה את עדי שניר, לשעבר מירל'ה . היא נולדה למשפחה חרדית אדוקה מחסידות ערלוי וגדלה בשכונת מאה שערים בירושלים. במשך כשעתיים ורבע, תוך שהתלמידים מרותקים לסיפורה המדהים, סיפרה עדי סיפור שמתחיל בילדותה המיוחדת במשפחה חרדית. היא סיפרה על הטיפול השוטף באחים ובאחיות הקטנים ("מגיל 3 הפכתי לאישה קטנה למדתי לתפור, לבשל ולגהץ"),על מאכלים מיוחדים, קדושת השאבאס (שבת), תפילות, מקובלים, גמילות חסדים והרבה אידיש (עדי מעידה על עצמה שעברית הייתה עבורה שפה שנייה, שכן בבית דיברו רק אידיש). עדי מספרת שבגיל שש התעורר בה בפעם הראשונה ספק לגבי אורח החיים החרדי. "כל שבת הלכנו לכותל עם אבא", היא מספרת. "שבת אחת אחותי ילדה ולכן הלכנו בדרך שונה לכותל, כי ביקרנו אותה ועברנו דרך מגרש הרוסים. לפני כן אף פעם לא ראיתי מכונית נוסעת בשבת, ופתאום ראיתי אדם מתיישב באוטו, מתניע ונוסע. הייתי בשוק, תהיתי איך הוא לא מת, הייתי בטוחה שהאוטו עומד להתפוצץ. שאלתי את אבא איך הוא נוסע בשבת? ובלי להתבלבל אבא אמר "מירל'ה,הוא חילוני והחילונים הם גויים".

בהמשך, ולאחר שחיה זמן מה חיים כפולים והסתירה מהוריה את העולם החילוני אותו החלה לחקור, היא ברחה מהבית בגיל 15 (לאחר שהוריה הודיעו לה שהיא מיועדת לפנימייה מיוחדת לבנות "סוררות" במנצ'סטר). מסע ההפרדות של עדי מהחברה החרדית היה קשה והיא עברה תלאות רבות שכללו ארבעה מפגשים עם אנשי "משמרות הצניעות"(שהגיעו והרביצו לה מכות קשות עד שהייתה זקוקה לאשפוז רפואי), מספר משפחות אומנה שאותן עברה וחיים ברחוב הירושלמי הקר ומעבר לכך, משפחתה לא הסכימה לשחררה מהעולם החרדי וגררה את עדי למלחמה מתישה בבית המשפט עד שנכנעה לה ולחילוניות שלה(ביום בו הסתיים המשפט אבא שלה קרע קריעה והוריה ישבו עליה שבעה). עד היום עדי לא בקשר עם משפחתה,שכן הוריה לא מכירים בה .כיום, עדי נשואה וחיה עם בן זוגה ושלושת ילדיה במודיעין.