בספר אמרי בינה, שנת 5719 ושנת 5768 מוזכרות בקשר לגאולה האחרונה, כי הן שתי שנות היובל הקשורות למחזור היובל ה48.  כפי שהוזכר לעיל, 5719 ו5768 היו שנות יובל לפי רבי יהודה, ומחבר אמרי בינה פוסק להלכה כמו רבי יהודה.

למה יש משמעות למחזור ה48?  כי הגימטריא של יובל הוא 48.  לכן, היובל ה47, שהוא השנה הראשונה למחזור ה48, אמור להביא איתו התקדמות בתהליך הגאולה.  לעומת זאת, שנת היובל ה48 אמורה להביא שיבת עם ישראל לארצו וביאת המשיח, לפי המחבר.  

אנחנו עומדים האחרי 5719 ו5768, ושתי השנים האלו לא הביאו גאולתנו כפי שכתוב בפשטות באמרי בינה.

אבל לפי השיטה המשולבת שהבאתי לעיל, היובל ה47 ו48 הם 5727 ו5776.  כבר ידוע ההתקדמות העצומה שקיבלנו ב5727.

חשיבות כפולה נתונה לשנת 5719 באמרי בינה.  

1.  שנת 5719 היא התחלת מחזור היובל ה48 לשיטת רבי יהודה

2.  שנת 5719 היא השנת סיום 301 מחזורי לבנה, 301 * 19 = 5719

גם לשנת 5727 יש תכונות דומות:

1.  שנת 5727 היא התחלת מחזור היובל ה48 לפי השיטה המשולבת

2.  שנת 5727 היא שנת גבורת הלבנה, 301 * 19 + 8 = 5727

החישוב הזה על 5727, שהיובל פוגע במחזור הלבנה, מוזכר בזוהר חדש מאמר דרך כוכב מיעקב:

כעת לסוף יומיא, כפום שעתא דיומא, בעידן די זרח שמשא, מן יומא שתיתאה, בשעתא דיזדמנון לפום מנין שנין, דיובל ושמטה כחדא, דאיהו רע"ד מן יומא שתיתאה. כעת זמינא קלא חדא לאתערא מרום רומי רקיעין, קלא עציב במרירו, מה דלא הוה הכי מן יומא דאתברון עלמין:

דא בשתין שנין דאלף שתיתאה...

יובל ושמטה כחדא, כלומר שנה שיש בה יובל (בשיטה המשולבת), ויש בה שמיטה.  לא די בכך, הזוהר נותן לנו סימן כדי לוודא את החישוב.  רע"ד מן יומא שתיתאה.  יומא שתיתאה, האלף הששי.  רע"ד הוא גימטריא של 274.  אם נוריד 274 שנים מ6000, נקבל 5726. אבל הזוהר משתמש במניין השנים של סדר עולם רבא (ראה הקדמה לתיקוני זוהר ד:).  אנחנו צריכים להוסיף שנה אחת, והנה שנת 5727.

בסוף המאמר, כתוב ששנה זאת היא שנת הששים, כמו זה שמוזכר בזוהר וירא, שנת הפקידה, התחלה קשה לגאולה שלמה.