אצל מצות ספירת העומר, אנו מוצאים שתי אמירות שלכאורה מכחישות אחת את השניה.

·        ויקרא כד:טו - וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה

·        ויקרא כד:טז - עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום וגו'

להלכה, אנו סופרים ארבעים ותשעה ימים, ויום החמשים הוא חג השבועות.  יש רעיון פה של אתערותא דלתתא בספירה, ולאחר מכן, אתערותא דלעילא בחג.

נחשוב מזמן עזרא הסופר עד המחזור ה49 כזמן השתדלותם של ישראל.  אנחנו היום שבע שנים לפני מחזור ה49.

אם נחשוב על המחזורים דרבנן כמהווים מצב של לכתחילה, כי אנחנו לא בגלות, ועל מחזור דרבי יהודה כמהווים מצב של בדיעבד, השינוי הזה בימי גלותנו הוא חסד מאת ה' לקיצור הגלות.  בשיטה המשולבת ושיטת רבי יהודה, 9 היובלות הראשונים שווים, ולכן, מחזור היובל ה49 הוקדם ב39 שנים (48-9).  כי בא מועד (ראה ספר קול התור פרק ד')

יש גם הקבלות בין ספירת העומר לספירת היובל.

לדוגמא:

·        "שבוע" החסד מ3416-3765, בכולו בית שני עמד.  חסד שבחסד, 3416-3465, ראה את קום הכנסת הגדולה, והניצוצות האחרונים של נבואה.

·        גבורה שבגבורה, 3816-3865, ראה חורבן בית שני

·        הוד שבהוד, 4992-5041, ל"ג ביובל.  הזוהר יצא לאור.

·        "שבוע" המלכות מ5482 עד היום.  המלכות תחזור לישראל בשבוע זה.

פרק ב' - להגיע לשיטה משולבת

פרק ד' - יובל מספר יוב"ל