בכנס איגוד האינטרנט פיתחנו, רני עינב מנהל התוכן של איגוד האינטרנט ואני מסלול הרצאות ייחודי בשם  WED [מימדים] . מסלול העוסק במגוון תחומי החיים המושפעים ישירות ועקיפות מהאינטרנט.

 מדובר בסדרה בת 10 הרצאות הנמשכת לאורך היום. כל הרצאה בת 15 דקות [לא כפי שכתבתי בטעות 1 דקה] ולאחריה דיון ישיר ובלתי אמצעי עם הקהל. מיד לאחריה ההרצאה הבאה. סידור האולם נעשה בצורה מיוחדת: אינטימי, מסך ענק, אין פודיום = "שיטת הסטנדאפ" [צריך לראות כדי להבין] . במסלול הזה נכחו בכל רגע נתון כ150 משתתפים פעילים וחכמים [שחלקם היו המרצים עצמם וחלקם עוד יירצו ורובם קהל משתתף ומוכשר]. כל הרצאה נגעה ביישום אינטרנטי בתחום חיים שונה ומיוחד.  דיווח על מחקרים מדהימים הנערכים בארץ [הפעלה של רובוט מכוח מחשבה באמצעות MRI המגביר גלי מוח ומעביר אותם באמצעות האינטרנט] מוזיקה [הלחנה של טקסים - -מוזר ומצחיק]. דיווח על פרויקט מדהים של סריקת כל גניזת קהיר לאינטרנט [פרויקט של אב ובנו הנראים בדיוק כמו "הערת שוליים"] , הרצאה שלי על ניסוי הממחיש אינטראקציה ברשתות חברתיות כנחשול=נחיל חי, הרצאה על חיזוי עתידי של השפעות האינטראקציה בין מכשירים באמצעות האינטרנט = מפחיד. אלגוריתם המאפשר יצירת תוכנה המבצעת מו'מ על קניות ללא מגע יד אדם ועוד ועוד...

היתה לי את הזכות להיות שם ולהנות מאוירה מדהימה, חוכמה צרופה והרחבת אופקים ברמה גבוהה. 

החלטתנו באיגוד האינטרנט לאמץ את התהליך ולבצע אותו מספר פעמים בשנה.

מאפייני השינוי ברשת החברתית הדיגיטאלית 

ארגונים רבים עוסקים כיום בסוגיה של ניהול הידע של העובדים מתוך רצון להבין הן מי המומחים הנמצאים בארגון ואיך להגיע אליהם, אך לא פחות מתוך רצון להבין איזה נושאים חדשניים יכולים להתפתח מתוך עובדי הארגון. שתי סוגיות אלו קשורות לחסכון זמן, כסף רב ופרואקטיביות בתחרות עם ארגונים אחרים, מאחר והם עושים שימוש ביכולות הפנימיות של עובדי הארגון. בתהליך מיפוי ידע בארגונים, שהייתי שותף להם נוכחתי ואף גיביתי זאת במחקר ארוך - שלידע יש חיים משלו.  הידע בארגון נמצא בכל מקום, פורץ גבולות והיררכיות, משנה מעמדות ודרגות. הידע מפתח אצל כל אחד באופן אישי אבל נע בין האנשים באמצעות שיתוף אינטראקטיבי בין אנשים, אך לא פחות מכך באמצעות הסכמה בינינו על מה חשוב ובגלל קשרים אישיים ואפילו חבריים. הידע הוא יצור חברתי שמתנהג כאילו הוא יצור ביולוגי. יש לו חיים משלו, הוא זקוק לטיפוח, הרבה רגש והרבה חברים. והתמורה שהוא נותן - מפתיע. הידע נותן לנו פתרונות מהירים לבעיות מסובכות, הידע הרלוונטי מאפשר לנו לפנות לאנשים הנכונים ולקבל עצה טובה או טיפ מועיל. הידע הופך את החיים ליותר איכותיים לפרט ולא פחות מכך, הידע הופך אותנו ליותר אוטונומיים בחיים. בעזרתו ניתן לעשות יותר ולהשיג עוד יותר.

והרבה מאותם קשרים, חברויות , רגשות, אינטראקציות מופיעות ברשתות חברתיות במרחב הדיגיטאלי. אותה רשת חברתית שמאז התפתחות הדור השני של הרשת כוללת משתמשים רבים הנמצאים בקשר חברתי סינכרוני [מיידי] או א-סינכרוני [מושהה], מתקשרים על כל נושא בעולם בכל זמן שהוא ומכל מקום בעולם. באמצעות טכנולוגיות מתפתחות אלו יכול כל משתמש ליצור קשרים מרובים ולהביא את עצמו ואת חבריו לידי ביטוי שוטף ומיידי, בתפוצה גלובלית. מתברר שכל שהפרט עושה שימוש יעיל ואפקטיבי יותר באמצעי המדיה הדיגיטאליים יכך יוכל לייצר סביבה מותאמת יותר אליו אישית (Johnson,2004).

רשת חברתית היא מערכת חברתית לכל דבר, ואינה דבר חדש. "מערכת" (Bertalanffy, 1968 ) - מוגדרת כאוסף פריטים בעלי תלות הדדית ותהליך המרה משותף. רשת חברתית גילה כימי חייו של האדם. מאז ומתמיד האדם יצר תהליכים חברתיים בשיתוף, ביצרה ובשמירה על קשרים משמעותיים לאורך זמן באמצעות רשתות חברתיות. תפיסת "העולם הקטן" של מילגרם יצרה בשנות ה-60, תחושה שכל אחד יכול לקשר עצמו לאחר תוך שימוש בעד 6 קשרים חברתיים. ומכאן, הוכיח מלגרם שלייסודם של קשרים חברתיים יש יותר ממטרה אחת. יש קשרים הממסדים קשר אישי ויש קשרים הממסדים צינור תקשורת לטווח ארוך ונעזרים בקשר החברתי כאמצעי להשגת מטרות חברתיות , פוליטיות ואפילו עסקיות לטווח ארוך. היתרון שביסוד קשרים חברתיים לקידום אינטרס אישי , קבוצתי וארגוני נובע מהדינמיות שבקשרים אלו. תחזוקה ושמירה של קשרים חברתיים מאפשרת החלפת דעות, מידע , עדכונים סביבתיים. מאפשר העברת מסרים, שילוב מידע וכמובן גם עדכון צרכים ורצונות אישיים. מכאן, שהרשת החברתית יכולה לעזור ביכולת של הפרט להתאים את עצמו לסביבה, להסתגל לשינויים, להתפתח ולשנות עמדותיו והתנהגותו בהתאמה לתהליכים חברתיים ופוליטיים בסביבתו.

הרשת החברתית קשורה באופן ישיר להתפתחות "הידע" בחברה [ובארגון]. ככל שנעשה שימוש רב, איכותי וממוקד יותר בטכנולוגיה הדיגיטאלית כך יועברו יותר מסרים ממוקדים לאנשים הנכונים, יותר תרומת ידע , יותר למידה וקידום אישי. הרשת החברתית הופכת לידידותית יותר אלינו, לעוזרת ותורמת יותר ליכולות שלנו כפרטים בחברה. נתוני השימוש ברשת האינטרנט, בכלי המדיה החברתית וספציפית ברשתות חברתיות מלמדות על התפתחות מהירה מאד של השימוש השוטף במדיה הדיגיטאלית וכניסה מסיבית של משתמשים לעולם הרשת החברתית. עלייה משמעותית זו בשימוש מלמד על כי כלים דיגיטאליים אלו עונים על צורך רחב של החברה ומעלים את ההשערה שהתגבור הטכנולוגי הדיגיטאלי לרשתות החברתיות יכול לשנות את מקומו ותיפקודו של הפרט בחברה בכלל. עוד עולה מניתוח נתוני השימוש ברשתות חברתיות ששימוש אפקטיבי ביישומי המדיה החברתית בסביבה דיגיטאלית יכולים להעצים את יכולתו של הפרט כמשפיע וכמחדש בחברה, וכי הדבר נובע בין השאר מהיכולת של הפרט להיעזר ביישומים הדיגיטאליים המצויים ברשת החברתית, ובאמצעותם לשדרג את המיתוג עצמי, לבצע פעולות ניהוליות ואישיות בצורה פשוטה ומהירה יותר, להתעדכן בצורה מהירה בשינויים הקורים בסביבתו,  לדעת יותר ומהר, לשדרג את אינטנסיביות הקשרים החברתיים, לקדם את האינטרסים האישיים שלו ביתר קלות ומהירות. מכאן נראה שהפרט ברשת החברתית הופך לאוטונומי יותר בתפקודו ויש כאלו המדמים את השינוי החברתית הניתן על ידי שימוש אפקטיבי בישומי מדיה וברשתות חברתיות לתהליך ההופך את המשתמש האפקטיבי מפרט בחברה, למעין ארגון אישי יעיל ואוטונומי.

החיבור המדהים שנוצר ברשת החברתית [באינטרנט או אפילו בארגון ספציפי] בין שדרוג מהותי של היכולת לבצע אינטראקציה חברתית בכל תנאי בין תנועת הידע , ולבין הטכנולוגיה הדיגיטלית הופכים את הרשת החברתית לכלי בעל השפעה חברתית מהותית על היכולת של כל אחד מאיתנו להבין את סביבתו, להסתגל לשינויים ולהתפתח כיצור חברתי.

הרשת החברתית הפכה מכלי טכנולוגי לתהליך חברתי הניזון מהידהוד, של שמועות ומסרים ברחבי הרשת, מתהליך דינמי של התחברות בין אנשים לכדי קהילות, מניתוב מחדש של תחומי עניין בהתאמה למתרחש סביבינו. ככל שמעמיקים בניסיון להבין את הקשר בין שימוש איכותי ברשת חברתית לבין הפרט בחברה, מגלים ששימוש מושכל ברשת החברתית מאפשרת למשתמש לתפקד אוטונומית, לשדרג מערכות קשרים ולהשתמש בחוכמת ההמונים. התגבור הטכנולוגי יכול לכאורה, לשנות את מערך הכוחות בין הפרט לקבוצה הגדולה. המשתמש האוטונומי יכול להתמודד עם הניכור וחוסר הוודאות בצורה אפקטיבית יותר, תוך זיהוי אינטרסים משותפים והשגת מטרות אישיות. יחד עם זאת, למשתמש עדיין שמורה היכולת לראיה מערכתית והזדהות עם של תהליכים ושינויים חברתיים. 

מערכת מורכבת מסתגלת

 ידע, רשת חברתית, משתמש כארגון, דינמיקה של קשרים, כל אלו מונחים המפנים אותנו לבדוק מחדש את התנהגותה של הרשת החברתית. האם הרשת החברתית היא רק כלי? או רק תהליך? אולי לרשת החברתית יש יישות משלה? האם הרשת החברתית  בנוייה בעצם כמו אורגניזם טבעי בעל יכולות הסתגלות והתאמה לסביבה סוערת ומורכבת? חקירה מעמיקה יותר מאפשרת להשוות את הרשת החברתית למעכרכת המאופיינת כ:  "מערכת-מורכבת-מסתגלת" [ממ'מ].

מערכות ממ'מ הינן מערכות טבעיות שתכליתן, התמודדות מהירה ויעילה עם סביבה בעלת שינויים רבים, תחרותיות גבוהה ודינמיות גבוה. בסיס ההתמודדות של הממ'מ עם הסביבה, הן יחידות קצה בעלות צרכים, יכולות ואפשרויות פעולה דומות, ובעלות יכולת אוטונומית לתפקד, המפתחות קשרים קבועים, לאורך זמן בינהם. הרשת החברתית כמו "הידע" מתפתחת כמעין מערך של פרקטלים המחוברים בינהם למערכת אחת גדולה (Dooleby, 2002). אותה מערכת מבוססת על תקשורת בין תת-המערכות, על תהליך של עדכון סטטוס והתעדכנות ומעקב אחר ציוצים של אחרים. אותה מערכת יכולה אם כך, להגיב לשינויים, לתת התייחסות לכל התפתחות סביבתית ובמקביל להמשיך ולעדכן את שאר תת-המערכות ולאפשר לכלל המערכת להסתגל לסביבה הדינאמית (Zimmerman & Hurst, 1993).

בהשאלה, ניתן לדמות את הממימ החברתית [כמו הרשת החברתית] לעליו של צמח. כל עלה מהווה תת-מערכת אוטונומית שאופן פעולתה דומה עקרונית לזה של תת-מערכות אחרות, אולם כל תת מערכת היא  גם בעלת צרכים ספציפיים המאפיינים אותה. לדוגמא, מיקומה בצמח, שלב ההתפתחות שלה, וכדומה. למרות האוטונומיה היחסית של כל תת-מערכת קיימת תלות הדדית בין כל תת-המערכות, שהרי ללא הקשר למהות המרכזית של המערכת כולה אין משמעות לתפקודה של כל תת-מערכת בנפרד. נקודות ההשקה בין האוטונומיה התפקודית של כל תת-מערכת לבין התלות של כל אחת מהן במטרת הקיום של המערכת כולה היא היוצרת את ההתאמה בין תפקודה של תת-המערכת לשינויים בסביבה, והיא המאפשרת לכלל המערכת להתנהג באופן דינאמי ומסתגל (Oliver & ross, 1999). ממ'מ מתפתחת בהתאמה לשינויים בסביבה סוערת תוך שהיא מתבססת על שילוב וסינכרון של היכולות האישיות, המשאבים, הידע וחוכמת ההמון של הפרטים החברים בה. שילוב וסינכרון הידע והחוכמה מאפשר לכל פרט במערכת לפעול אוטונומית (Dooleby, 2002),

רשת חברתית כמערכת מורכבת מסתגלת

 הרשת החברתית פועלת לכאורה כמו מערכת מורכבת מסתגלת. לדעתם של Stacey, Griffin & Shaaw  (2000) רשתות חברתיות מתפקדות בתוך כאוס ואי סדר ללא הסכמה או שליטה מרכזית, הטכנולוגיה הדיגיטאלית בדור השני של האינטרנט[1] מאפשרת תגבור אישי וספציפי של כל פרט ב"רשת חברתית" באמצעות תקשורת וקבלת החלטות על ידי פרטים במהירות ובהיקף גדול יותר תוך שמירה על יכולת אוטונומית. (Newman, Barabasi & Watts, 2006)), כאילו הוא יחידת קצה של ממ'מ.

המעבר של רשת חברתית להגדרה של מערכת-מורכבת-מסתגלת מבוססת על ארבעה עקרונות  ( Roos & Oliver, 1997 ) מאפשרת להבין את יכולתה של הרשת החברתית לבצע תהליך  הסתגלות מתמשכת לשינויים טכנולוגיים וחברתיים דינמיים בסביבה ההשערה היא שיישומי המדיה הדיגיטאליים ברשת החברתית, מאפשרים למשתמש:

התאמה בין אינטרס אישי למטרה קהילתית: היכולת של כל תת מערכת ליצור ולתאם את צרכיו ורצונותיו לחזון ברור של הקהילה/ארגון. באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטאלית , יכולת התיאום המשותף עולה במהירת ובמיקוד רבה  רגישות מצבית: רגישות של כל משתתף לשינויים בסביבה, קביעת דרכי פעולה אפשריות בהתאמה לדרישות המשתנות. באמצעות היכולות של הטכנולוגיה הדיגיטאלית, רמת הרגישות לשינויים המבוססת על אמצעים סטטיסטיים וכימות ממוחשב אוטומטית של שינויים עולה. אינטגרציה של מקורות מידע: ביצוע קבוע של אינטגרציה על ידי כל משתתף אוטונומי.באמצעות יישומי טכנולוגיה דיגיטאלית, ניתן לתאם ולנהל פרויקטים רבי משתתפים במהירות וברמת עדכון גבוהה וכמעט מיידית. אינטראקציה חברתית: היכולת של כל משתתף לנהל קשרים עם משתמשים אחרים , ולסנכרן את הידע שלהם בהתאמה לנדרש.

כתוצאה מאימוץ מאפיינים אלו מתאפשר לפרט המשתמש ברשת חברתית להגיע לרמה גבוהה של אפקטיביות אישית בהשגת מטרותיו, תוך כדי פיתוח עצמי, מיתוג עצמי וחדשנות אישית.

כלים דיגיטאליים ברשת

מתוך האמור לעיל, ניתן להגדיר את הרשת החברתית במרחב הדיגטאלי ככלי המאפשר לפרט להפוך ל"יחידת קצה" אוטונומית, תוך ניהול אפקטיבי של קשרים חברתיים לטובת קידום אינטרס אישי וכל זאת בהסתגלות מהירה ואפקטיבית לשינויים בסביבה.

איך הדבר נוצר?

 ברשת החברתית, הפרט יכול להתמקד במציאה, יישום והפצה של פתרונות אפקטיביים לדרישותיו ודרישות הקהילה, תוך שימוש שוטף ומיידי בידע ובחוכמת ההמונים שנצברו בה (Surowiecki, 2004). שימוש אפקטיבי של הפרט במגוון יישומי תקשורת וניהול מידע שיתופיים שהתפתחו בדור הטכנולוגי והחברתי השני של הרשת (WEB 2.0 ) מאפשרים לו להדהד, להפיץ לקדם את צרכיו ודרישותיו האישיים (Sheldrake,1988) ומעצימים את יכולותיו לשיתוף והשפעה בקבוצות גדולות בסביבה הדיגיטאלית Ellison, Steinfield & Lampe, 2007)).

על פי Sheldrake (1988)  "הידהוד" נוצר כאשר חברי הרשת מתחילים לחוש את הצרכים, דרישות, כוונות של כל אחד אחר ברשת, מתחברים ומפתחים כוונות וצרכים משותפים וגלויים. קיים שימוש אינטנסיבי באמצעי תקשרות ברשת חברתית ככלי להפצת הכוונות של הפרט וקליטתם על ידי האחר במטרה להתאים בין צרכים, רצונות ואינטרסים. ההידהוד הגובר מעלה את הפוטנציאל ליצירת "תודעה משותפת " ממנה נבנית הדינמיקה של הקבוצה הגדולה. הצורך של הפרט להשיג את מטרותיו מחייב אותו להתחבר לאחרים בעלי יכולות מועילות. כתוצאה מכך עולה היכולת של הפרט ובכלל של הרשת החברתית כקבוצה גדולה, להסתגל אוטונומית לסביבה עתירת טכנולוגיות ושינויים. יכולתו זו של הפרט ברשת החברתית מצביעה  על מאפייניה של הרשת כמערכת-מורכבת-מסתגלת.  

הרשת החברתית הדיגיטאלית נתמכת ביישומי המדיה החברתית, ובאמצעותם יכול המשתמש  לקיים את חמשת העקרונות של המערכת המורכבת המסתגלת ביתר קלות. ברשת החברתית הדיגיטאלית מתפתחת למשתמש האפשרות לתפקד אוטונומית, ליצור קשרים מיידיים ולתחזק אותם לאורך זמן.

המרחב הדיגיאלי

המרחב הדיגטאלי-אינטרנט מרחב של מידע, של יישומים אבל לא פחות מרחב שמשקף את נפש האדם.  יש בו הכל מכל, מתמונות ותיאורי שטנה, זוועות המין האנושי ועד אומנות מדהימה, חדשנות וידע רב. האינטרנט כתוצר חברתי המבוסס על חירותו  של המין האנושי, ומאפשר חופש הביטוי, חופש הבחירה והתפתחות טבעית של ילדים.

מחקרים מראים שדפי הפרופיל שלנו ברשתות החברתיות משקפות למעשה את הפרופיל הפסיכולוגי האמיתי שלנו. האינטרנט פשוט משקף אותנו.

מחקר חדש [בשיתוף גוגל] ממליץ לממשלות להוריד את מחירי רוחב הפס ולהטמיע את האינטרנט בכל מקום שאפשר  לשם האצת הכלכלה. המחקר מגלה שיש קשר ישיר בין גידול בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לבין עלייה בנפחי רוחב הפס. האינטרנט משמש כמנוע לתעסוקה וכמעצים יותר עסקים קטנים. עלייה של 10% בגישה לרוחב פס מהיר תביא לגידול בתמ"ג בשיעור של 1.3%. במונחים כספיים מדובר על תרומה שנתית למשק שיכולה להגיע לעשרה מיליארד ש"ח.

כ 20 שנה לאחר תחילת השימוש באינטרנט ניתן לומר שהאינטרנט היום מכיל זוועות ואיומים אך נתפס כמעצים, מפתח ומחזק את האנושות יותר מאשר מטריד ומאיים.

המדיום המקוון מעניק אפשרויות חדשות ואמצעים חדשים לקבוצות מחאה קטנות וליחידים שקולם אינו נשמע לעתים בזירה הציבורית, ומאפשר להם להעצים את כוחם הפוליטי [המכון הישראלי לדמוקרטיה] . לאפשרויות אלה חשיבות גדולה אף יותר במדינות לא דמוקרטיות או דמוקרטיות למחצה, שבהן לאזרחים אין כמעט כל נגישות למחאה, למעט האמצעים המקוונים (Garrett, 2006).

האינטרנט יכול להיות מִגרש מפצֶה בעבור אנשים רבים. רבים מהגולשים אינם מיטיבים להשתמש ביכולות שמספק האינטרנט מפני שאינם מכירים די הצורך את האפשרויות הגלומות בו. מצד שני אין ספק שכשהאינטרנט הופך להיות מגרש מפצה, הוא עשוי גם להיות למגרש ממכֵּר. ההצלחה החברתית באינטרנט עשויה לשפר אך גם לבטל יכולת חברתית מחוץ לאינטרנט [ד"ר המבורגר המכון לחקר הפסיכולוגיה באינטרנט]. האינטרנט אינו הגורם להתאבדות ואינו הגורם להתעללות, האדם הוא הגורם והאינטרנט הוא הכלי.

וכמו הסכנות יש גם יופי רב, ידע עצום , חברות טובה וקידום אישי וחברתי באינטרנט. ושוב, האינטרנט הוא הכלי, רשת האינטרנט היא גוף דינמי היכול לעזור לנו לארגן את החיים, לאפשר לנו לעשות יותר בפחות זמן, להתחדש, לדעת יותר, להבין יותר בקיצור, הרבה מעבר לרשימה אינסופית של מקורות מידע, האינטרנט משנה לנו את המציאות. הכל כל כך מהר, והרבה, ומיידי, וחשוף, ונשאר, ואישי.

חופש הביטוי מול חשפה זוועה

הפגיעה ברשת האינטרנט היא מיידית, אך לא בכך הקושי, הקושי הוא בטווח הארוך. הכל נשמר באינטרנט לאורך השנים, להרבה אנשים.

כולנו מתמודדים עם דילמות שמחד מקדשות את חופש הביטוי, חופש הבחירה והתפתחות טבעית של ילדים ומאידך החרדה מפני חשיפה לרוע אמיתי, עבריינות, חומרים מזוויעים היכולים לזעזע את האנושיות שבנו.

הדילמה הגדולה של כל אחד מאיתנו [בייחוד אלו ההורים] - כדי לדעת מה אסור, עלינו לראות כדי להחליט מה לא לראות, ואז נחשפים ולפעמים המשקעים לכל החיים, גם למבוגרים! 

בדיקת הגבולות האישיים היא אתגר רציני לאנשים רבים. להם לא מספיק לדעת שיש אתרים עם חומר שטני, מזעזע ובלתי אנושי בעליל, הם רוצים לחוות את החומר שאסור לראות. תוכנים שיכולים לשלוח ילדים למוסד או לסרוגין לשלוח אותנו למוסד אחרי שנתקלנו בילד שראה את החומרים האלו.

חשיפה מול פרטיות

מחקרים מדברים והמשטרה מוצאת מקרים רבים של ניצול ילדים בגלל חוסר איכפתיות מחשיפה של פרטיות.  מחקרים מראים שבכל שימוש שלנו ברשתות חברתיות או פורטלים מרכזיים דולפים פרטים אודותינו לאתרי מסחר

מצד שני, מתברר שאנחנו [ובייחוד ילדינו, מוכנים לתת לא מעט פרטים אישיים כדי לזכות בפרסים, בהתאמה אישית של מוצרים, בקיצור זמן לשירות ובידע נדרש.

מחקר [אוניברסיטת תל אביב-המכון לחקר האינטרנט. נמצא באתר STS  איגוד האינטרנט]

איזה מידע מוכנים לתת בשביל פרס:

בעולמות וירטואליים המצב אפילו קיצוני יותר, שם בני הנוער יכולים להיות מי שהם רוצים להיות ולהתנסות כמעט בכל אספקט של שינוי זהות,  הזכות ועכשיו (הכט, 2008)  גם היכולת לחשוף את זהותינו מאפשר לנו מיתוג עצמי, קבלת תשומת לב והרגשה של ידוענים  [שהיתה פעם רק של מלכים ובעלי הון, Rossen, 2007], רוב בני הנוער מדווחים על צור אמיתי בחשיפה. בגיל ההתבגרות מתעצם כידוע הצורך הן במימוש עצמי והן בחוויה של השתייכות חברתית ורגשית. רוב בני הנוער הגולשים ברשתות החברתיות חושפים את עצמם בדרגות חשיפה שונות כדי להעצים את הידידות ביניהם.  ההורים לא ממש רוצים להפריע או להחמיר את התקשורת עם הילדים ולכן מוותרים להם.

ואז.. אז אנחנו נתקלים בהגזמה. החשיפה ברשת גובלת לפעמים במופרעות ברשת יש גם חשיפה מופרעת גם  של נערים עד כדי התאבדות מול המצלמה כשאחרים מעודדים אותו [הפורום הורד בהוראת שופט]  

התכנים זמינים לכל אחד, החשיפה שלנו לכל התכנים היא מהירה וכל כך קלה עד שקשה לחשוב על המשמעויות העתידיות [תופעת הסקססיזם – תמונות של נערות מתפשטות מול מצלמה ונשלחות לטלפון הסלולרי - בחסות האנונימיות]. ל פי המחקר, 18% מבני הנוער בגילאי 17-14 קיבלו לסלולרי שלהם תמונת ערום של אנשים שהם מכירים. התופעה שכיחה פחות בגילאים המוקדמים יותר (13-12) כאשר רק 6% מהילדים בגיל הזה דיווחו על התופעה (6 מ 100 ילדים בני 12 זה גם קצת מטריד). המחקר מראה יחס ישר בין הגיל לבין הסבירות לקבלת הודעות סקסטינג כאשר ממדי התופעה מגיעים לכדי 30% ומעלה החל מגיל 16.

תפקודו של המורה ושל המוסדות הפורמליים – לפני והיום.

הציפייה של החברה מגורמי אכיפה וחינוך אלו  להיות מקור לאכיפת החוק וצמצום בריונות [חוק נגד בריונות רשת בארה"ב] למוסר חברתית ותוך חסימה של מקורות לא בדוקים ולא ברורים של מידע. עליהם להיות אלו המבצעים את תהליך הסוציאליזציה של הפרט באמצעות שליטה על מידע ופרשנויות תיאורטיות ודוגמאטיות, לעומת המציאות המורכבת, הגמישה, המבוססת על טכנולוגיה המאפשרת תקשורת מכל אחד לכל אחד בכל מקום ובכל זמן המאפשרת לפרט מקורות בלתי נדלים ומידיים, לקבלת המלצות חברתיות, טיפים מהירים ופתרונות לבעיות מיידיות המשתנות כל רגע. 

לאחר החשיפה של הנוער לאינטרנט כבר אין דרך חזרה. המדיה הדיגיטאלית משנה דפוסי חיים ונורמות חיים. הילדים שגדלו לעולם האינטרנט כבר קבעו לעצמם שפה, שיטות אינטראקציה [בנינוער שולחים אלפי SMS ביום] ודרך חשיבה.

גדל לנו מתחת לידיים אחד הדורות הכי מחוברים לאינטרנט שיש: מחקרים מראים עלחיבור חסר תקדים של בני הנוער לאינטרנט (93% בארה"ב) ו-95% מבני הנוער שמחוברים לרשת חברתית אחת או יותר. אצל בני הנוער האינטרנט הפך בשנים האחרונות לעורק תקשורת מרכזי וחלק בלי נפרד מהחיים שלהם, מה שהופך אותם ליעילים במיוחד בכל מה שקשור לחיפוש ושימוש במאגרי מידע [תנועת נוער]

המיקוד הוא על מציאת פתרונות לצרכים מידיים, תמיכה ומיתוג חברתי והכל מרוכז בפרופיל אחד בפייסבוק שבו יש הרבה חברים, הרבה יישומים  - כל כך נוח, קל לתקשר, לקנות ולדעת אבל כל כך קל לפרוץ, לגנוב זהות , לכל דבר יש מחיר..

אלא שאם נדמה לחלק מקובעי ההחלטות במערך החינוך  שיש צורך להכניס את המדיה הדיגיטאלית למערך החינוך בתהליך איטי ומושכל , הרי הפער רק גדל, השפה שונה, והילדים מתמודדים אחרת עם שיטות מסורתיות.

תפקידו המסורתי של המורה כמקור המידע היחיד לתלמיד השתנה לתמיד. היום הוא אלטרנטיבה למקורות המידע הרבים באינטרנט שכל כך קל להגיע אליהם.

מנוע חיפוש וולפרם אלפא משתמש בתוכנית Mathematica  כדי לחשב מיידית [כולל הדרך..] תרגילי מתמתיקה . אז מדוע ללמוד את הכל בעל פה?

 משחקי מחשב – גירסאות לכאן ולכאן

האם מותר הכל במשחקי מחשב. האם מהנה לראות מוות, יריות וחיסולים במשחקים שאמורים לפתח קואורדינציה, חשיבה והגיון?

הנטייה שלנו לראות במשחקי המחשב כגורם המפריד בין הילד לסביבה החברתית שלו, לעומת אחרים הטוענים שחשיפה לרשתות חברתיות דווקא מאפשרת לילד אינטראקציות אינטנסיביות הרבה יותר. 

הרשת – כמו החיים – יש הכי נאור ויש הכי אפל.

הגבול הדק שבין החשיפה לזוועות ויזואליות, לסכנות לאישיות בפרט ולחברה בכלל הנובעות ממידע שטני הזמין ברשת,  שעלול להרוס לחלוטין את החשיפה לעולם מידע מדהים, גדול, מורכב ומלא עושר שיכולים לפתח את הילד להיות אזרח טוב יותר, עובד מלא פתרונות וחבר מלא רעיונות.

התלת מימד המתקרב, על המציאות המשולבת שכמעט כאן, על המכונית ללא נהג הנתמכת במפות גוגל באמצעות אינטרנט, על שיטות למידה מתוקשבות חדשניות 

 הרשת ככלי נטול ערכיות.

ילדים דומים למלאכים, אך יכולים להיות רעים כמו שדים. אמירה זו באה לידי ביטוי מוחשי מאד באינטרנט. כל כך מוחשי עד שכל יום ניתן לראות סרטון חדש שלה.

ילדי הכאפות הם סיפור מתמשך שעלול להפוך בקלות לסיפור אלים המופץ למליונים ברחבי העולם [השמנמן מאוסטרליה] וגם  לסיפור עצוב של סיום חיים ללא תכלית וללא סיבה מוצדקת של ילד שלא האינטרנט גרם להתעללות בו, אבל האינטרנט דחף להתמוטטותו

השימוש באינטרנט לקידום עצמי עד כדי גועל, הפיתויים הכל כך קלים בבית ספר, אבל גם בהימורים, כאלו שיודעים להדיח אחרים עד כדי מוות [סיפורה של לורי דרו]

ומצד שני יש ילדים שעוזרים ומתנדבים ותורמים  כמו מלאכים  

העלאת סרטונים לרשת, החשיפה לרבבות אנשים מעצימה את הלחץ החברתי וילדים נופלים בו.

מצד שני יש התמודדות של הרשויות גם עם התופעות הכי נלוזות.

לאהוב.

היכולת לפתח קשר של תמיכה רגשית, פתיחות ואמון בין הורים וילדים חייב להתפתח ללא קשר לאינטרנט .

לאהוב. את הילד, את השותפים ואת הזוגות. לחנך לאהבת אדם ללא שום קשר לאינטרנט, להבין ולתמוך בטוב. מתוך: http://www.weboflove.org/

היחידים שיכולים לשמור על בני הנוער מפני הטרדות באינטרנט (או חשיפת תמונות ערום של נוער באתרים אחרים) הם בני הנוער עצמם.

נתבקשתי לסכם את התופעות החבתריות עליהם אני מרצה בתקופה האחרונה. אותם תופעות המצביעות על השיניים החברתיים המהותיים בעידן הדיגטאלי. תופעות אלו מגובות במחקרים שונים ובסקרים שונים וכמובן עדיין נתונים להתאמה ושינוי. 

• מיקוד המטרה - התמודדות עם עומס המידע מחייב מיקוד במטרות ספציפיות
• ממשיכה לדחיפה - היפוך אחריות של היוצר והנמען. המנוי ככלי מרכזי לחשיפה לתוכן. אחריות הנמען לקביעת נושאי העניין ומקורות המידע. ה RSS + 140 תווי הטיוויטר כמשל לדחיפת מידע ממוקד.
• מעבר ממידע לידע - זניחת מאגרי המידע ושיטות החיפוש המסורתיות ואימוץ ההמלצה החברתית ככלי למיקוד ביישום פתרונות.
• שימוש בחוכמת ההמון - קבלת החלטה באמצעות ניתוח דעה מקובצת [טרנד] בזמן ספציפי ולאירוע ספציפי
• ביטול מרחב הזמן - המשמעות של הפלטרפורמה הדיגיטאלית היא היכולת לבצע אינטראקציה ולהיעזר ביישומים ובחוכמה הצבורה ברשת לפי המועד הנוח למקבל ההחלטה.
• שימוש במגוון זהויות [זהות אנונימית/זהות פיזית/קיבוצית] - היכולת לייצר זהויות שונות מאפשרות לנו להיות חלק מסטטוסים שונים בו זמנית. מורכבות זו מאפשרת הבנה טובה יותר של מיקומינו בחיים למול החברה.
• יישום כבסיס להעצמה ולאוטונומיה - יישומים ידידותיים מאפשרים לכל אחד מאיתנו להרגיש ולפעול לא כיחידים אלא כיחידות פעולה אינטגרטיביות ואוטונומיות. אוטונומיה מאפשרת לנו לייצר פתרונות מותאמים לסביבה שלנו ובמקביל להמשיך את האינטגרציה של המידע והחוכמה עם אחרים [עדכון והתעדכנות].
• איכות האינטראקציה - לאינטראקציה [לפי הגישה האקולוגית] יש משמעות ליצירת הפתרון הרצוי בזמן ובמקום הנכון. איכות האינטרקציה מושפעת ממגוון האפשרויות לניהול אינטראקציה [סנכרוני/מושהה, קבוצתי/אישי, טסקט/ויזואל/אודיו, ישיר/עקיף, מולטימדיה].
• המיידיות והעדכניות כבסיס לפתרון -  עומס המידע, אפשרויות הפתרון ומגוון האפשרויות מעלות את חשיבות הפתרון המבוסס על מידע מיידי ועדכני ובהתאמה לצורך עכשווי.
• אינטגרציה של מידע ושילוב יישומים - שילוב מידע ויכולת ביצוע מאפשר יצירת פתרונות וירטואליים =קיצור זמן, גלובליות [=שימוש במשאבים בהתאמה למיקומם הפיזי], כמויות גדולות, מהירות תגובה, ויזואליות, ויכולת ביצוע.

חברת המחקר פורסטר פרסמה מחקר על עתיד הווב החברתי. ואודי ארנסט תרגם , אך מצאתי לנכון להעביר את הנושא גם לפוסט שלי.

הנושא חשוב ומעניין ומאפשר לנו להציץ לעתיד הרשתות החברתיות. חוקר בשם ג'רמיה עשה מחקר בקרב חברות רבות ובין מנהלים שונים. להלן ציטוט:

We came to these conclusions based on interviews with executives, product managers, and strategists at the following 24 companies: Appirio, Cisco Eos, Dell, Facebook, Federated Media Publishing, Flock, Gigya, Google (Open Social/stack team), Graphing Social Patterns (Dave McClure), IBM (SOA Team), Intel (social media marketing team), KickApps, LinkedIn, Meebo, Microsoft (Live team), MySpace, OpenID Foundation (Chris Messina), Plaxo, Pluck, Razorfish, ReadWriteWeb, salesforce.com, Six Apart, and Twitter.

בסופו של מחקר התפתחות האינטרנט החברתי חולק  ל-5 תקופות: 

1. תקופת הפרופיל האישי - ביסוס מערכות יחסים עם מעגלי חברים ושיתוף קבצים

2. תקופת הפונקציונליות - רשתות חברתיות הופכות למעין פורטלים המכילים מידע והמלצות חברתיות 

3. תקופת השליטה החברתית: כל פעולה או חוויה מנותחת בהיבט חברתי

4. תקופת ההקשר החברתי: פעילויות יבוצעו בהקשר חברתי

5. תקופת הכלכלה החברתית: הכוח עובר מהמותגים לקהילות המשתמשים, מה שישפיע
על קבלת החלטות הקניה וצריכת המוצרים

עבור חברות המותגים ממליץ המחקר:

1. כבר לקראת סוף השנה אנו חווים את התקופה השלישית, לכן על החברות ליישם בתוכנית העבודה גישה והבנה של המוטיווציה החברתית תוך שימת דגש על בניית קהילה סביב נושא או שירותים שונים

2. שקיפות, אמינות, נתינה, יצירת ערך, שירותיות, אחריות חברתית. אלו הם חלק מהערכים שהחברות חייבות לאמץ לקראת שיטות הפצת המידע החדשות לקהילות ולמדיה החדשה של רשתות חברתיות

3. על החברה להתמקד במעורבים ובמזדהים מבין לקוחותיה. הם הגרעין המשפיע על לקוחות פוטנציאלים, על תפישת ערך המותג ועל הרכישות

4. מערכות המידע בארגונים, חייבות להתאים עצמן ולהיפתח לווב החברתי. מערכות קשרי לקוח אינטגרטיוויות לפלטפורמות חברתיות, יוסיפו מידע על צרכי הלקוח ובהכרח ישפרו את ההנעה לפעולה, כנ"ל לגבי מערכות לניהול תוכן החייבות להיפתח לפלטפורמות החברתיות לשיתוף מידע ולניצול התוכן לשימושים שונים ובקונטקסטים שונים

5. נפץ את פורטל החברה. תן לתכנים שלך להגיע ללקוחות בניגוד למרדף  אחר הלקוחות שאתה מנהל היום ובניגוד לתפישה שהלקוחות יגיעו אליך, תאפשר לתכניך להיות מופצים ומשולבים בקהילות שונות המתקיימות בווב החברתי וצמאות לתוכן ולמידע שלך. המידע יהפוך להיות רלוונטי בקונטקסט הנכון ויועצם על ידי המוטיווציה החברתית והשימוש שעושה הקהילה במידע. אותם קהילות נמצאות בהכרח ברשת החברתית ולא מתרכזות מסביב לפורטל החברה שלך – לכן תתארח שם- היכן שהקהל הטבעי שלך נמצא.