חבר'ה פוביה - כתבה מאת אספה פלד שהתפרסמה בידיעות אחרונות בספטמבר 2011. בכתבה תמצאו התייחסות חיובית לקבוצת המבוגרים שלנו  (חרדה חברתית - קבוצת עזרה עצמית) וכן גם לקבוצת הנוער - "רקפת".

התפרסמו באתר דוגמאות טובות לדפי מחשבות שכתב נעם.
דפי המחשבות של נעם

סרטון וידאו המונה עיוותי חשיבה המאפיינים חרדה חברתית

לקריאה נוספת:
עיוותי חשיבה

ראו ביישנות כטקטיקה אבולוציונית

אף פעם לא נישקתי בחורה  - כתבה בשם זה התפרסמה במתחם הבלוגים של הכללית על ידי שרי לביא. הכתבה עוסקת באנשים צעירים השרויים  כבר עמוק בשנות העשרים המאוחרות ועדיין לא חוו קשר מיני או זוגי.

ראו גם סיפור קצר בהשפעת הכתבה - כנראה אף פעם

MBSR שיטה להורדת לחץ ע"י ריכוז עצמי נמצאה יעילה לטיפול בחרדה חברתית.
ראו מאמר בעברית ברשת רפואה: הורדת לחץ ע"י ריכוז עצמי מהווה טיפול יעיל להפרעת חרדה חברתית
או את המאמר המקורי באנגלית:
 Effects of Mindfulness-Based Stress Reduction (MBSR) on Emotion Regulation in Social Anxiety Disorder

כתבה בכלכליסט מאת איתי להט  (טוב היות האדם לבדו) - דנה במחקרים המצביעים על כך שלהתבודדות ערך חיובי.
הכתבה מזכירה שלאורך ההסטוריה בתרבויות ובדתות שונות ייחסו להתבודדות ערך רב. זמן ה"לבד" הוא זמן בו היחיד עומד מול עצמו (או מול אלוהיו אם תרצו) ומאפשר לו לקחת אחריות על עצמו ומעשיו ללא הפרעה.
מחקרים הראו שאדם בחברה משקיע פחות מאמץ מאדם כשהוא לבדו (תחשבו על תחרות משיכת חבל אחד מול אחד וקבוצה מול קבוצה), שאנשים המבלים מידי יום זמן לבדם הם רגישים יותר לזולת - נדמה שהמפגש החברתי מקהה את רגישותינו וזמן הלבד טוען את הרגש מחדש, ושה"לבד" הכרחי ליצירתיות ולחוויה האותנטית של ה"אני".

דיעה אישית

לעיתים אנו מזניחים את הצד החיובי של חרדה חברתית ומיעוט בקשרים חברתיים. בדידות מפתחת את האינדיבידואל שבקירבנו ואת הרצון החופשי. עם חרדה חברתית, הקשרים האנושים שאנו קושרים לרוב יהיו משמעותיים ואמיצים, כאלו שיהיו "שווים" את הקושי שבהם. חרדה חברתית שומרת עלינו מלהתמוסס בהמון ופותחת פתח ליצירת אדם החושב בעצמו. חרדה חברתית היא נקודת פתיחה בה אינך תלוי וסומך על "אחרים" שיחשבו עבורך,  מאפשרת את המאמץ היצירתי ומולידה את המדען והמשורר.

כתבה ב ynet מאת שרית רוזנבלום (פייסבוק מקצין חרדה חברתית) מביאה לידיעת הציבור סקר שפורסם במגזין לרפואת ילדים "פדיאטריקס" הטוען שפייסבוק והשימוש ברשתות חברתיות עלול להקצין תחושות של חרדה חברתית.
על פי הכתבה פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות מקשות על נוער וילדים הסובלים מערך עצמי נמוך. ההשוואות המתבקשות בין מספר החברים ועידכוני הסטטוס התכופים יכולים להקצין את תחושת הבדידות של מי שסובלים מחרדה חברתית. המסיבה החברתית האינסופית של פייסבוק מוטחת יום יום שעה שעה ללא מפלט בפני אלו שמוצאים את עצמם בודדים וחווים קשיים ביצירת חברויות, עבור אלו תמונות החיוכים והאושר האופייניות יוצרות תחושה של מצוקה ודיכאון.

המונח היקיקומורי (hikikomori) מתייחס לצעירים יפנים ההופכים עצמם לנזירים ומסתגרים בחדרם לתקופות ארוכות. מקובל לחשוב כי הסיבה לכך היא הפרעת חרדה חברתית למרות שסיבות נוספות מוזכרות כמו: דיכאון, אגורפוביה, אוטיזם ו- PTSD.

מאמר מאת ליטל לוין מתאר שיטה חדשנית לטיפול בחרדה חברתית באמצעות המחשב: טיפול בחרדה חברתית: דווקא מול מסך המחשב

תקציר

ראשית מצאו החוקרים קשר בין חרדה חברתית להטיית קשב: במחקר נתבקשו הנחקרים להביט במסך בו הופיעו שני פרצופים זה לצד זה, של אותו אדם: האחד כועס והשני ניטרלי. הפרצופים הופיעו לחצי שניה ומיד אחר כך הופיעה נקודה אחת במקום בו היה הפרצוף הכועס, ושתי נקודות במקום הפרצוף הניטרלי. הנחקרים התבקשו להחליט אם ראו נקודה אחת או שתיים. אם הקשב של הנחקר היה עם הפרצוף הכועס, הוא ראה נקודה אחת. נחקרים הסובלים מהפרעות חרדה זיהו (הפתעה, הפתעה) נקודה אחת.
משנמצא הקשר בין חרדה להטיית קשר עלה הרעיון להסיט את הטיית הקשר חזרה אל הפרצופים הנייטרלים. לשם כך ערכו ניסוי דומה: הפעם במקום הפרצוף הנייטרלי הופיעה נקודה אך במקום הפרצוף הכועס לא הופיע דבר. בתחילה דיווחו הנחקרים שסבלו מחרדה כי אינם רואים דבר אך אט אט נדדה תשומת הלב שלהם לנקודה ולפרצוף הנייטרלי, בנוסף לאחר תקופה פחתו סימני החרדה בנבדקים.

על פי הכתבה "אחוזי ההצלחה היו עצומים. נתונים מ-12 מחקרים שונים הראו ששמונה פגישות טיפוליות, שבהן ישבו המטופלים מול מחשב למשך 15 דקות בלבד, הניבו ריפוי מלא מחרדה חברתית אצל כ-50%-60% מהם - שיעור הצלחה זהה לזה של טיפול תרופתי ו-CBT."

יש לציין כי מנהל המחקר בארץ פרופ' בר חיים זהיר, אינו ממהר להסיק מסקנות לגבי יעילות השיטה ומעדיף לחכות לתוצאות ניסויים נוספים

ביקורת

הטיית הקשב שנמצאה נראית לי הגיונית אך טריוויאלית. לימוד הסטת הקשב בתחומי הניסוי מהפרצוף הכועס לנייטרלי אפשרית והגיונית. היה מעניין לבדוק האם ניתן להשרות חרדה -  כלומר האם על ידי הפניית תשומת הלב לפרצוף הכועס במקום לנייטרלי נוכל לצור אנשים חרדים. מהמתואר בכתבה נראה שנמצאה דרך להפנות את תשומת הלב לפרצופים נייטרלים המופיעים על מסך המחשב. יחד עם זאת קצת קשה לי להאמין שלאחר 8 פגישות של רבע שעה עם המחשב הבחור הביישן יהפוך את עורו ויהיה למטריד נשים כפייתי.  שאלות רבות עולות בהקשר של הניסוי כפי שתואר בכתבה: על פי אלו פרמטרים נבדק הריפוי, איך נבדקה רמת החרדה, האם נבדקה רמת החרדה מיד לאחר הטיפול או לאחר שנה. אני מניח שגם אם ניתן לאדם לצפות בסיינפלד ונבדוק את רמת החרדה שלו לאחר מכן היא תרד.

אגב, שימו לב למשחק הרשת eye-spy שמתיימר לשפר הערכה עצמית ודומה באופן מעניין למתואר בכתבה