יש שלבים בהתפתחות הקוגנטיבית. אדם מגיע לשיא מבחינת ההתפתחות הקוגנטיבית בין גילאי 18-30 שנים.

 

א. התקופה החושית-סנסו מוטורית (0-2 שנים)

התינוק לומד לשלוט באיבריו. מילד דיפוזי בתנועותיו ובחושיו הוא מתקדם לחשיבה, דיבור והבעת רצון. הוא מכיר בעצמו כגורם מפעיל, הפועל מתוך כוונה ותכנון. ישנה קביעות עצם (כשאמא יוצאת - היא מתקיימת בעולם אחר). התינוק לומד שהוא לא נמצא במרכז העולם והוא לא היחיד בו.

 

ב. התקופה הקדם אופרציונלית (2-7 שנים)

השפה היא הדבר העיקרי שמתפתח בתקופה זו. הילד מתקשר עם העולם בצורה קוגנטיבית, ונוצרת תשתית תקשורתית. כך הילד מתקדם לעבר חשיבה מופשטת.

שפה ומילים הם ייצוגים של מושגים וסמלים. בהתחלה החשיבה היא אגוצנטרית. הילד מסווג עצמים לפי מאפיין יחיד - או צבע, או צורה או גודל. אין עדיין יכולת לשמר חומר.  (כשמעבירים נוזל מכלי שטוח לכלי צר, הילד לא יבין שהנוזל בשניהם שווה)

 

ג. התקופה האופרציונלית - תקופת החשיבה הקונקרטית (7-12 שנים)

יש חשיבה הגיונית - הילד מבין את חוק שימור החומר, שימור המשקל ושימור המספר - דבר שמאפשר ללמוד פעולות חשבון.

הילד לומד לסווג עצמים לפי כמה מאפיינים (גם צבע וגם צורה) ומשתמש ביותר הגדרות.

 

ד. התקופה הפורמאלית (גיל 12 והלאה)