ישנן שתי גישות להתפתחות הלמידה: 

גישה אסוציאטיבית - לאדם אין שום השפעה על תהליך הלמידה. ההשפעות הן חיצוניות בלבד. יש גירוי מצד אחד ותגובה מצד שני. כאשר אין קשר ביןן הגירוי והתגובה - האדםם מגיב בצורה לא נכונה ואז לא תתבצע למידה. 

1. תגובה נכונה מותנית בקשר נכון שנוצר בין הגירוי לתגובה. 

2. אין הבנה בתהליך אלא טכניקה בלבד (גם בעל חיים יכול ללמוד, ואין השפעה לתובנת האדם) 

3. אין סוף ללמידה. 

חוקרים בולטים: פאבלוב, סקינר, Clark Hull, אדוארד טולמן 

גישה קוגנטיבית - לאדם יש יכולת השפעה על תהליך הלמידה. לרמות גבוהות יותר של למידה. האדם נולד עם פוטנציאל ולא יכול ללמוד מעבר למה שהוא מסוגל 

חוקרים בולטים: גישת התבנית, פיאז'ה. 

למידה היא שינוי בהתנהגות כתוצאה מניסיון שנרכש. אדם נתקל בגירוי חדש, ואינו מבין את הבעיה שנוצרת כתוצאה מהגירוי הזה. כאשר ירכוש ניסיון טוב = למידה.