התערוכה המתחלפת | טרילוגיית תערוכות וידיאו | מוזיאון בת ים לאמנות עכשווית

תערוכה שלישית  בסדרה: להחזיר מבט

פתיחה: חמישי, 20.1.2011 בשעה 20:00

 נעילה: 12.3.11

בערב הפתיחה 20.1.2011  20:30 מפגש ודיון

חן תמיר | דגלאס פולסון, פרפים | ניקי ראסל, ריאקטור | אדגר ארסנו, פרויקט וואטס האוס | יוסי עטיה ואיתמר רוז

 

 להחזיר מבט

אמנים גיל & מוטי, יוסי עטיה ואיתמר רוז, תרזה מרגולס, קוקו פוסקו, פרויקט וואטס האוס, פרפים, ,צוות החשיבה גאנה, ריאקטור | אוצרת אורחת חן תמיר

 

"להחזיר מבט" בוחנת עבודות השייכות לקטגוריה הכללית של "פרקטיקה אמנותית-חברתית" (Social Practice). המשותף לאמנים הפועלים במסגרת זו הוא הרצון ליצור מחוץ לגבולות הגלריה, לאפשר שיח הדדי קולקטיבי, לממש חזון יצירתי שמעבר ליוצר האינדיבידואלי ולחמוק משליטת הקפיטליזם בעולם האמנות. בשני העשורים האחרונים התרחבה פעילותם של אמנים המנסים לקחת חלק בתהליך הייצור התרבותי באופן ישיר, כלומר לתקשר עם קהלם שלא באמצעות דמוי או אובייקט אלא דרך חוויה והתנסות. התערוכה "להחזיר מבט" מבקשת להציג את הפעולה האמנותית-חברתית על ביטוייה העכשוויים, לבחון כיצד אנו קולטים אותה ובאילו תנאים. כל אחד מהפרויקטים המוצגים מותח בדרכו את גבולות האינטראקציה החברתית – חלקם מדגישים מעורבות אזרחית ואחריות חברתית, ואילו אחרים בוחנים משחקי תפקידים או מצבים שהיחיד מותקף בהם בפעולה כמו-אלימה.

העבודות יוקרנו על המסכים הגדולים הסובבים את קומתו השנייה של המוזיאון. לכל עבודה צורפה גם "עמדת תגובה" בקומתו התחתונה של המוזיאון, בה מבקרים וצופים מוזמנים לתאר את העבודה או להגיב עליה. התגובות שיצטברו הן מעין מקבילה לעבודות עצמן, מין ניסוי אוצרותי המכוון להשיג מטרה כפולה: ראשית, לחבר את העבודה בחזרה לספירה החברתית באופן שמציב אתגר לאופי ההרמטי של התצוגה בגלריות; ושנית, לשלול מעט מהקרדיט של האמן ולתת גם לאחרים את הזכות לדבר בשם העבודה.

התערוכה מלווה בקטלוג (עברית ואנגלית) המכיל, מלבד מאמר אוצרותי, גם חיבור מאת לורה מוט, אוצרת בקונסטהאלה של גטבורג ומרצה אורחת בבית הספר לאמנויות בוואלנד שבשבדיה, המפורסם לראשונה ומתורגם לעברית בקטלוג זה.

על התערוכה המתחלפת 

בתערוכה המתחלפת הפך חלל המוזיאון העגול לאולם הקרנה בעזרת מסכים שהותקנו בזה אחר זה ויצרו מעגל שלם אחד. שלוש אוצרות אורחות הוזמנו להגיב למבנה המסכים הזמני, אשר הופך את כיוון המבט של הצופה ומייצר תנאים חדשים לצפייה בעבודות ולהתמצאות בחלל. שלוש תערוכות קבוצתיות שונות, בהשתתפות אמנים מהארץ ומחו"ל, יוצגו למשך חודש כל אחת ויציעו בחינה מחודשת של אפשרויות התצוגה של עבודות וידיאו בחלל מוזיאלי. הטרילוגיה מלווה בקטלוג מקיף ובאירועים ציבוריים שונים פתוחים לכל, כמו מיצגים, שיחי אמן וכנסים.

התערוכה הראשונה, "אותות", באוצרות דנה תגר הלר (23.9-6.11), התייחסה באופנים שונים לשפת הסימנים: שפת הסימנים המקורית, שפת סימנים מומצאת, מחוות איקוניות או סימנים כהוראות לפעולה. התערוכה השנייה, "מהו פוליטי", באוצרות מעין אמיר (25.11.10-8.1.11), שואפת לייצר הרהור ציבורי ורב-קולי של אמנים תיאורטיקנים מתחומים שונים בשאלה מהו הפוליטי וכיצד פועלים מנגנוני הייצוג שלו ורפרטואר הדימויים שהוא מייצר. טרילוגיית התערוכות מסתיימת בתערוכה "להחזיר מבט", באוצרות חן תמיר, המציגה עבודות שמשתייכות לפרקטיקה האמנותית-חברתית ובוחנת את אופן קליטתן והתקבלותן על ידי הצופים (20.1-12.3.11).