מלקטים מילים ~ חווית השחרור שרבים חווים בטיולים גורמת לשפע של מלל לצאת מליבנו כמו מעיין תחת עץ תאנה...
gathered words ~ liberating ourselves triggers a great stream of poetic words to come out of heart like a spring under a fig tree...
פרות בר \ נתן יונתן (תודה ללילך על שליחת השיר!!) כוסבר שבהר וכרפס שבנהר וגרגר שבאפר – פטורים ממס שבגופם אגורים הירוק והמתוק והעז מטל השמים וממשמני הארץ לא הייתה בהם יד אדם לבדם יעלו בר כוסבר שבפסגת הר כרפס שבאפלולית נהר גרגר בחביוני אפר טעמם עומד להם לעולם ניחוחם לא נמר לא צווה עליהם בבתי מקדשים או במועדי מנחה וזבח שמורות נדירות של טבע וחלומות אדם, שבלכתו ערירי בדרך ובשכבו אפרקדן ובקומו לעבודת יומו או בשובו לילה לילה לנדודי נפשו הרעבה יש אולי מי שיסעד אותו בצערו כוסבר שבהרים, כרפס שבנהרות גרגר שבאפר. האמנם \ מאת לאה גולדברג
(המרת מין, בית אחרון ושירה בשעת לילה מאוחרת: טלי בר )
האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד, ותלך בשדה, ותלך בו כהלך התם. ומחשוף כפותיך ילטף בעלי האספסת, או שלפי שיבולים ידקרוך, תמתק דקירתם. או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת על כתפיך, חזך, צווארך וראשך רענן. ותלך בשדה הרטוב וירחב כה השקט כאור בשולי הענן. ותנשום את ריחו של התלם נשום ורגוע, ותראה את השמש בראי השלולית הזהוב, ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע, ומותר לאהוב, ומותר לאהוב. עוד תלך בשדה. לבדך. לא נצרב כלל בלהט השרפות, בדרכים שסמרו מאימה ומדם. וביושר-לבב שוב תהיה ענוו ונכנע-עד כאחד הדשאים, כאחד האדם. הם כבר כאן הימים, הם ימים של סליחה ושל חסד, ואתה בשדה, חי ובור והולך וקיים. ומחשוף כפותיך מלטף את עלי האספסת, וסביבך שבט-רב, מלקטים ושמחים בחלקם... הלחן: חיים ברקני ~ ביצוע מקורי של חווה אלברשטיין "Civilization,
Is the molestation Of everything we could ever be A giant repression Melting into suppression So that You never say what You mean Civilization, Is breathing down our necks Splitting us apart We are wreckage With beating hearts" שירים מטיול ההליכה החופשית הראשוןשיר \ מאת ענוה נכתב על ידי אם של אחד הלקטים לאחר שביקרה אותנו לכמה שעות.
לצעוד עם שחר יחף לחוש את חמימות הסלעים תחת רגליי יד קטנה נתונה בידי ואינני עייף שמיים פתוחים שקטים מעליי עלה ירוק מתנוצץ אליי מוצא את דרכו אל בין שפתיי ילדתי מחייכת אליי אני נושם אני חופשי אני מוצא מנוח לנפשי מלקט אוסף פירות המיץ ניגר בין אצבעותיי מתיקות התאנה רעננות הצבר חודרים אליי ממלאים את ישותי הרוח מלטפת את חושיי אני שר עם העלים עם התנים עם שועלים מיללים בלילות עיניי זורחות מול כוכבים אני ניצוץ אחד מיני רבים לוגם מי מעיין זורם שקט כנהר מטפס לגבהים ויורד בגיאיות העמוקים צועד עם שקיעה למנוחה נכונה לומד את מסתרי הטבע דרך עיני ילדתי הנבונה שירי ליקוט \ מאת מירב כרמי מחוות יש מאין בנהלל לאחר כמה ימים איתנו בטיול הליכה חופשית הראשון 1 ציוץ ציפורים דבורים מזמזמות הטבע מתעורר אויר קר מדגדג מרעיד נימי נשמתי מדייק אותי מחבר, מהדק. 2 הסברס הזה תשוקה לעסיס המתוק חוצה את גבולות הקוץ ארוחת בוקר. 3 מלקטת מילים בין צעד לצעד בין פרי לזרע לפרי הבוקר מוקדם עם שחר וליבי שקט איתי אין מחסור. שפע, אור. | שירים שנכתבו לקראת טיול צעד ראשון בסוף האביב ב-2008שיר \ מאת מאיה
היה לי חלום שנשאר איתי עד היום למעשה הוא לא נגמר זה מה שעושה אותי אדם מאושר בחלום אני רצה רודפים אחרי, אני לא יודעת למה אין בלב שלי טיפה של פחד אין היסוסים לא עוצרת לרגע מדלגת מעל כל המכשולים אני רצה לא רק בחלום הגוף עובד בכל הכוח והלב לא מפסיק לפעום עכשיו זה הזמן עכשיו זה הרגע שניה אחת חדה כמו סכין לא צריך הכנה מוקדמת, לא צריך אימונים רק החלטה אחת שלמה של הרגע עם כל הלב להאמין זהו. שיר \ מאת לינאי ..שיר חלום או אולי חלון.. ..או סתם קישקושים בתוך בלון.. ..אני רואה אנשים שחיים בתוך נייר עיתון.. ..אני רואה אנשים שמגשימים חזון.. ..איפה אני נמצאת? אני שואלת את עצמי.. ..איך אני רוצה לחיות? אני תוהה ביני לביני.. ..וגם כשהתשובה נמצאת, גם כשהדרך נחשפת.. ..לרוב אני בורחת.. ..לעיתים באושר מתעטפת.. ..בין אהבה.. ..לשנאה.. ..בין אושר.. ..לעצבות.. ..בין טוב.. ..לרע.. ..בין חופש.. ..לגבול.. ..בין זרימה.. ..לתקיעות.. רוצה להיות שלמה. עם עצמי, עם הסביבה. רוצה לחיות. נקודה. לא בין לבין להיקרע. ולמרות שאני לא יודעת איך ומתי או באיזה מעגל השיר הזה ייקרא אך בטח אצטרך להסביר, לפתח להגיב או אולי להישמע אז כבר עכשיו, כבר כאן, שאולי ייכנס לתודעה: (לא חשובה הסיבה) בכל רגע נתון – אני, וגם את. וגם אתה נתונים לשינוי.. נמצאים בתנועה.. בתודה – אסיים עתה. שיר על תשוקה וריקוד / מאת הדר מרגישה את הגוף שיכיל את הנפש מגיעה לעוצמות של התפוצצות, של אש מטורפת האש מתפשטת בכל הגוף כמו אחוזת טירוף לא עוזבת ולא מרפה וברגע שאני אניח לה בצד היא תפעם בי חזק חזק ותרצה לצאת וזה החיים שלי, המקום בו אני מרגישה פועמת וחייה תוך כדי ריקוד ותנועה או כל עבודה עם הגוף הנשימה נעתקת ברגע של חיבור פנימה נשימה תובנות מתחילות לזרום ורגע של איחוד עם הכל פשוט זורם פנימה הכל מותר הכל אפשר הכל יכול תוך כדי ריקוד ותנועה או כל עבודה עם הגוף הנשימה נעתקת ברגע של חיבור פנימה נשימה שיר \ מאת רחלי לדעת את סוד הצמחים לגלות את המיוחד אצל כל בעלי החיים לקרא בקיסמי דורבן לשתות קפה ולחבר בראי אמן את הציורים הנולדים בבוץ ואת הקווקווים שאתם גורל חדש אחרוץ להבין את שפת הציפורים ולרוץ שבוע עם להקת תנים להחיות בשיר את שירתן ולילל את יללת התן כי שפת סתרים בכל צורת חי ואים אקשיב אתבונן ואלמד שביל החופש יתגלה לפניי חופש חיפוש התחפשות שיר \ מאת יותם שלווה, בגוף ובנשמה, עם עצמי והסביבה, אהבה, אותי היא מקיפה, היא נמצאת בכל פינה, עשייה, חיובית ונעימה, היא נובעת מהיותך, קהילה, משוחררת ופתוחה, על דרך האחווה ושיתוף הפעולה. שיר \ מאת ניבה שיר נחמד על חלום מלא בעצים ותחושה של שלום אני אוכל משפע הפרי באוויר ניחוח כפרי החופש כולו מלא הכל נהיר, אין מה להתפלא הגוף בשיא, מטפס, מרקד יותם איתי, שלו, אוהב היש מרגיע הרע לא מגיע זה זה הממ... שיר בחרוזים \ מאת ניב רוצא פשוט, פשוט להיות, להיות פשוט עצמי פשוט לינשום אויר נקי, בלי גזים רעילים או סתם תהיות לקלקל את המישקל בישביל פירחי חרדל להלך מוקסם ללא פחד מאדם חיה או איזה רעה נעלם ללקט פטלים ואוכמניות בר ואם אפשר גם קוקוס צעיר ורענן לתבול במים זכים צוננים מחיים ליהיות בחברת אנשים שמודעים לעצמם ומתוך כך יכולים לקבל גם אותי ממש ממש כמו שאני ללא ניואנס של הצגה אלא עם כן בישביל הכיף אפשר מעט להתכופף מבלי ממש להתחצף חופש חופש חופש להרגיש ליהיות לבטא אהבה אולי בישביל שהזאב ישב עם הכבש צריך קודם לרפא את שניהם זאב וכבש פנימיים או אולי חיצוניים או שניהם גם יחד מי קודם האם אפשר להיתרפא מבלי לרפא את הסביבה? האם ניתן לרפא את הסביבה מיתוך מבט חולה? מן הסתם ריקוד בילתי מושלם בחסות המושלם האם זה מה שזה אומר ליהיות אדם? אז מאיפה להתחיל? לשאוב תקוה מיתוך הרגע שניקרא עכשיו ולא מהדברים סביב לעשות בדיוק את מה שמיתבקש כי זה ברור ואין ממה להיתבייש לנוח לישון לחלום לעוף ושוב לטבול בתוך הצוף ובכוחות מחודשים לקבל שוב את הרגע להרגיש תודה להרגיש ברכה אנחנו / מילים ולחן מאת עודד אנחנו חופשיים בין עלים ופרחים אנחנו אוהבים מתנשקים מתגלגלים אנחנו משחקים מנגנים עם ילדים אנחנו ישנים עפים עם ציפורים אנחנו מתמזגים טובלים בנהר החיים | שירים שנכתבו לקראת לקטים מטיילים במצפון נקי - צעד ראשון בגן עדן מאי 2009 מאת שמחה חופש או חרות לא זו לא תחרות. להיות חופשיה נשמע כמו קיטנה. כמו של ילדה קטנה לחיות בחרות זה בנפש- חרוט. לחיות ללא גבולות זה להעיז להסיר את החומות לדעת שתמיד אוכל לעשות כל שליבי חפץ בלי להתלוצץ ושאני באמת יכולה (טוב, עם קצת עזרה) להגשים את חלומותיי עד בלי די. שיש לי חשיבה טובה שהיא איתי מיטיבה ואני תמיד רצויה ואהובה. להרגיש בטוחה . להרגיש שמותר לי לנסות, להעיז. לחיות ללא תכתיבים ומוסכמות. משוחררת מכל הפחדים , מכל ה"צריך"ים , מכל הספקות. מכל מה שהוטבע בתוכי ואינו באמת שלי. לדעת שיש בתוכי חוש פנימי שידע לשמור ולהזהיר. אם רק אטיב אותו להכיר. הלוואי שאוכל אך זה די מפחיד אפילו מדאיג. כי אולי אפגע...ממש נורא אולי ידחו אותי, יסלקו ויסתלקו. החברה פה לא נותנת... מעצבנת. לא סומכים רק לאיד מחייכים. אבל אני בתוכי יודעת שאני כבר בדרך שעשתי כברת דרך וזה אמיתי לא בערך. ואם תסתכלו היטב זה הולך ומתרחב. כי את החרות שבנפשי אני משלחת לחופשי. סינקופה \ ניב מייחל למשהו יותר פשוט, זוכר שאפשר להרגיש חפשי מפחד אפילו לבטא את המילה,אבל בכל זאת היא תמיד מציתה איזה ניצוץ של תקוה חופש ותקוה זה כבר שתי מילים להרהיב עוז ולבקש שלוש? בהירות?שלווה?שלום?אהבה? אולי פיטנגו אדום יספיק להיום? ופנטזיה קטנה על גלידה שיר בחרוזים (נק' רגישה) \ עדו מה אומר בשבילי חופשי? אולי להקשיב לאני הפנימי? ואולי פשוט לא להיות תלותי? מה אומר בשבילי חופשי? האם יש פחד בלהיות חופשי? אין פחד אבל יש סתירה. כי אם להיות כן ואמיתי- אני אוהב תלות באהבה! והיום יותר מתמיד בחרתי בחופש אהובתי תעיד. החופש הוא ההפך מתלות אך החופש הוא גם תלות מתוך בחירה ומודעות. ועכשיו אני אמשיך לצעוד לכיוון החופש עוד ועוד אני כבר ממש בו, יום אחר יום אני מעמיק בתוכו. מאת דפנה עצמתי עניים כדי לדמיין את החופש אני רואה הרבה ירוק צומח וכחול של מים והמון שמים אני רואה חיות רצות ומקפצות, וציפורים ופרפרים משתוללים במגרש משחקים אין סופי. כשאני מנסה לראות את עצמי בתמונה ולהרגיש את התחושה, אני רואה אותי דוקא מחוץ לתמונה או יותר נכון מחוץ למסגרת ואם לדייק אז ללא מסגרת. והנה לראשונה בחיי אני כך, יצאתי זמנית מהמסגרת – תיכף אשוב – או שלא ומוזר הדבר שזה לא מרגיש כמו חופש מושלם אולי כי עוד לא התרגלתי, אולי בגלל הזמניות וה "תיכף אשוב" אולי כי אני לא בטוחה שאני מסוגלת ובכלל מרגישה בטוחה במסגרת המוכרת. וכשאני כותבת את זה, זולגת דימעה מעיניי למראה החיה הכלואה, שקיבלה חנינה ולטבע הוחזרה, אך היא מיוזמתה חוזרת לכלוב כי מפחיד המרחב הענק שיש שם בחוץ. כי הכלוב מוכר ובטוח. כי בכלוב אף אחד לא רואה בה ארוחה. מנגבת את הדימעה וחזרת לעצמי ובאמת אני חושבת שהאזיק האמיתי נמצא בתוכי והמפתח שלו הוא הביטחון העצמי והוא גם התשובה למלל הבא שכתבתי לפני זמן מה עם שינוי קטן בעקבות ההבנה: "אם לא אשווה אז לא אשפוט אז לא אבקר אז לא ארגיש אשמה וכל זה יתחיל להתרחש כשאביט בעצמי ואהב את מה שיש הכל נפלא וטוב, אך את זה אני לא יודעת איך לעשות. אז עכשיו נשארתי עם השאלה שכבר שנים אני מחפשת לה תשובה ובליבי תקווה ואפילו בקשה שחצי השנה הבאה עלי לטובה תהווה התחלה ושינוי בגישה ואתחיל בעצמי קצת יותר לבטוח. ואז ארגיש את החופש בין אם במסגרת ובין אם כנודדת. כי החופש האמיתי חבוי בתוכי. מאת תום חופש הוא זה וזה הוא חופש: אי-אפשר לומר מהו חופש, אבל הוא קשור לקלישאה "החופש הוא בפנים" אי אפשר לומר שזה הוא חופש, אבל אפשר אולי לומר מהו לא-חופש: חופש הוא לא בנסיבות או בסביבה, הוא גם לא קשור לאזיקים ושלשלאות(למרות שהוא גם כן), חופש הוא לא עניין פילוסופי, חופש הוא לא חופש בחירה – (חופש ישנו אף ביקום דטרמיניסטי). חופש הוא לא דבר מפחיד(למרות שהוא מבעית) חופש הוא זה וזה הוא חופש: חופש הוא אושר ואהבה, הוא מאוד פשוט, כל כך פשוט ושקוף, שמאוד קשה לראות ולתפוס אותו – לכן גם קשה לדבר עליו, לכן גם קשה לי להיות חופשי, וגם, כי אני מפחד, כי יש בי נטייה להסתבך ולסבך וחופש הוא, כאמור, הדבר הכי פשוט ושקוף. חופש הוא זה וזה הוא חופש: חופש מופרע על ידי חוסר הראייה של הנסיבות והסביבה, חופש מופרע על ידי הרעש של המחשבה, ביני לבין חופש חוצצות ים של מילים וזיכרונות, ביני לבין חופש חוצץ האילוף שעברתי וההיצמדות שלי אליו, ביני לבין חופש הנני אני. למה אני מפחד מחופש? כי חופש הוא זה וזה הוא חופש. סיפור קצר במקום שיר מאת אורי יורמן לפני הרבה הרבה שנים, בארץ רחוקה שנקראת תל אביב, חי לו איש בשם בדוי. לצורך העניין נקרא לו אורי, אבל לא חייבים באמת לקרוא לו, כי הוא בא לבד. אה, אגב, שכחתי לציין, שהשנה עכשיו היא 2024, וחלפו כבר 15 שנה מאז 2009, עליהם אני מספר לכם בלשון עבר. אז ככה. אורי שלנו רצה לצאת לטיול לקטים. זה משהו שהיו עושים פעם חבורה של היפים טבעוניסטים.. כשעוד היו כבישים וחקלאות כימית בישראל. אנשים רבים שאלו אותו, למה לך לצאת לטיול? אין לך משהו יותר טוב לעשות? ואם אתה כבר יוצא לטיול, למה לך להיסחב בטרמפים? לא עדיף לבוא באוטו? הרי באוטו אפשר לשים מנגל ובשר קפוא בצידנית, ולעשות על האש... ואפשר לעצור "איפה שרוצים", לא? אבל השאלות הללו נראו קצת טיפשיות לאורי. לא טיפשיות, אבל, כאילו נשאלו מתוך השקפת עולם של אנשים החיים בכלוב. שהרי, ההיסחבות בטרמפים אינה "בזבוז זמן משעמם", אלא חוויה של אמון, הכרות עם אנשים חדשים, שמש חמה ורוח מלטפת. והצידנית הרי מסמלת את התלות של האנשים במוכר להם (אוכל מהבית) והפחד שלהם מהלא נודע (איזה אוכל יהיה היכן שנלך). לעומת זאת, טיול הלקטים סימל לאורי סוג של חופש. הטיול לימד אותו שלאן שילך, בלי חפצים או בגדים, מכוניות או צידניות, הוא ימצא ממה להתקיים, ממה להינות. כל זאת ללא תלות. תחושת החופש הזאת נהייתה כל כך חזקה, עד כדי כך שלאורי נעלם הפחד מהישרדות כלכלית בחברה הקפיטליסטית. הרי מה מקסימום יקרה לו, יפטרו אותו מהעבודה? לא יהיה לו כסף לשכר דירה? לא נורא.. תמיד יוכל לצאת ללקט עם חבריו. עד כאן 207 שניות על חופש. מאת טלי להסתכל בעיניים. כל מה שאני רוצה זה להסתכל בעיניים. על מי שאני רוצה. אולי אפילו הרבה זמן. בלי להסיט מבט כשנפגשים. בלי להתחמק, בלי להסתיר, בלי להעמיד פנים שזה שום דבר. זה הדבר. מה שאני מרגישה סתם מלהסתכל. אני חושבת שפעם עשיתי את זה. כנראה עד גיל יחסית מאוחר. אני רוצה שוב. להסתכל בעיניים. של מי שאני רוצה. אולי אפילו הרבה זמן. בלי להעמיד פנים שזה שום דבר. מאת אופק אם אני זוכר נכון חבר מהתיכון סיפר לי שחופש זה בעצם אדישות לא אכפת מכלום פשוט ככה חיים מבסדר לבסדר ללא דרמה ללא שלהבת ללא חסר בטבע, כשהמזון טבעי ומלוקט לכל פרי טעם שונה בהרבה, או מעט בתרבות הכליון שמעודדת אחידות שואפים לשורות ומתמקדים בזהות אפשר לראות את זה בתלמידים או בחקלאות אפשר לראות את זה במשרדים או באומנות זה קר זה מכונה כשאין עשבים שוטים בגינה החופש הוא השוני החריג המוזר החופש הוא העידוד והתמיכה ללא-מוכר להפסיק לפחד מהמגוון הכול הרי מחובר החופש הוא הכוח האמיתי הכוח שבא עם אחריותי החופש מיותר כי הוא מגדיר את המוגדר כמו שהאפשר מגדיר את האי אפשר הרי לא צריך כזה דבר כמו אהבה לא-חופשית כמו אישה לא-חופשיה הכלאפון אוסר את התקשורת הבין אישית קבלו את החופשפון - התקשורת הטבעית ברגש, מחשבה, במגע, באהבה. בדרך אלא היא \ מילה עם הגב אל כיוון יעדי שלושה כיסאות בתחנת הציבור ובמושב האמצעי, חור פעור יד מונפת מתוכי הופ, שולפת עט טבורי. מכונית חמישית נעצרת לחדרה, בואי תעלי. ואחרי ישישה הצתרפה ועוד אישה הופ, ארבעה לבבות תחת אותה שמשה. הכוסית מלאה לב פועם מבפנים מה מרגיש אתה? שואלת והוא בדומייה משיב, הביטי בתי, מה נעים כמה אהבה יש בתנועה אותך סובבת הופ, אני אוהב אותך ואת איתי. פי פירות פירורות פירורים קוטפת בשדה הסימנים נבעטים שהשארת לי, נוזל כחול של חיים. צדה בלי מילים כותרות עלעליים בדיו שקופה נמתחת חוט דייגים הופ, רשת של פסים עוברים בעדם חודרים המים והשמיים שבפנים ירדנו יחד להליכה והקשישה נתנה ברכה תהיה זו האהבה זכות לכל עולמים. הופ דילוג קפיצה כותבת וממשיכה. שלשה עצי תות, מנקי ארובות בסגול בכדוריות צבע, נגיעות המכחול, נצבעו אצבעותיי כתמים תמים הופ, בחדרי לבבי נפתחים שסתומים כך אוהב הוא להמשיך להיסגר בכדי להשתחרר ושוב חוזר ושוב עוזר. העיקר צעדים נמשכים. ושדה ראיית אופקייך, בי מתרחבים על ארון חשמל מונח עוד סימן בשבילי קשת ברזל מעוטרת זהב כותרת לראשי. בעולם שלי, גם הפלסטיק טבעי והופ, אין סבל, אין רוע. יש רוך ויש טוב עילאי מאת גלעד חיי הם חיפוש אחר חופש אך האם החיפוש הוא מבריחה או מבחירה אינני נמצא כאן לנופש אך אני גם יודע שיש חשיבות מרובה לזרימה בכל פעם שאני חושב שמצאתי את מה שיצאתי לחפש החיים מלמדים אותי שיעור בענווה אני חופר למעמקים ומתרומם למבט מגבוה רק בכדי לאבד שוב תקווה אך ביום שהבנתי שתקווה לשוטים היא התמלאה נשמתי ברוח חדשה הבנתי שבכל רגע טמון החופש ולא באותם דברים המרכיבים את התפאורה מאז אני כמו ילד, מתרגל באמת לבחור בכל רגע איזה זאב להאכיל את זה שמיילל ונובח על מה שיהיה והיה או את זה שמזכיר לי להיפתח לאהבה מאת יוסי תוינה אני חופשי ומאושר חי ובר מתחבר פנימה והחוצה לומד לזחול ללכת ולצהול אני כמו ילד קטן ואבא גדול כמו נהר שזורם כמו שמש שמאירה כחול כמו שמים וחום כמו אדמה בלתי נראה כמו אויר ואדום כמו האש אני מר ומלוח חמוץ ומתוק חריף כפתיח וחמוץ לקינוח אני קשוב ומקשיב מתייעץ ומייעץ וזורם אחרי החץ שבליבי זורק את הפחד ממחשבתי אני שיר ושמחה נתינה ורינה שיר של אושר שיר של עושר שיר של אמת ויושר מהו חופש? \ מאת מאיה פריצת גבולות ומחסומים התגברות על פחדים הרמונים וזרימה נתינה הבנה שהאחר אינו שונה ממך לדעת לצחוק על עצמך לחיות את הרגע להקשיב לטבע הטמון בך לרקוד כמו חיית פרא להרגיש את דפיקות הלב בקצות האצבעות לאהוב אך גם לדעת להרפות לדעת להכיל וכיצד להתרוקן ליצור, להתבונן לא לפחד להיות מי שאתה לכאוב ולשמוח לבכות ולצרוח לטפס וליפול, לקפוץ למים הקרים להקשיב לציפורים לרוץ רחוק, חזק מהר ואז לנוח,לנשום להקשיב לרוח. מה מפחיד אותי בחופש- לדעת שהוא שם, בהישג ידי רק צריך את האומץ לשלוח יד ולקחת אותו מה מלהיב אותי בחופש- לדעת שהוא שם, בהישג ידי רק צריך את האומץ לשלוח יד ולקחת אותו |