אף פעם בחיים לא כדאי לצפות... אבל אם מצפים.. אז או שמצפים לכל טוּב אבל מבלי להצמד (without attachments) בכלל.. או שמצפים להכי גרוע ואז הכל "טוב".
הלקטים המנוסים יותר שמחים לעזור ללקטים מנוסים פחות - ולקטים חדשים באים עם ראש טרי שמגלה דברים שלעיתים הלקט המשומש לא רואה.
"כל מה שאנחנו צריכים כבר נמצא כאן" - האמונה הזו מקבלת חיזוק בכל טיול.

הטיולים מאפשרים את הבחירה באמון בחיים - האמון הוא הערוץ לאהבה ולמתמידים צפויים שיפורים ניכרים בכל תחומי החיים: בהוויה נוכחת יותר בחיים, בהרגשה הגופנית והנפשית, בשבירת דפוסי התנהגות, היפטרות מהתמכרויות, ביחסים עם המזון, באופן בו הם מתמודדים עם קשיים וכאב ופחדים, ביחסים האינטימיים...
דרך נוספת להסתכל על זה היא פשוט לצפות לצום לכל אורך הטיול (שזה לאו דווקא נורא ומהווה תרגיל הכנה טוב) ואז כל מה שמוצאים זה הפתעה לטובה.
אנחנו הולכים עד 12 ק"מ ביום - ובד"כ הרבה פחות - אבל היו מוכנים לכך - במיוחד אם אתם או ילדכם לא רגילים ללכת.
אנשים שהשתתפו במספר טיולים, שמים לב שכל טיול יחודי בפני עצמו. המרכיבים של הטיול משתנים כל הזמן - העונות ומזג האוויר משתנים, אנחנו מתחילים באזורים אחרים והמסלול לא נקבע מראש. אפילו אם נבקר מקום ידוע, אין זאת הבטחה שהדברים ישארו כפי שהיו - שרפות, יובש, פרות ובעלי חיים (גם אנשים..) שנכנסו והורסים לא מעט.. וכמובן, כל משתתף הוא ייצור יחודי מה שגורם לשבט ארעי מיוחד עוד יותר.

תמונות, תפריטים, ורשמים של לקטים ניתן לקרוא בטיולים שהיו לנו עד כה (אבל שוב, לא לפתח ציפיות - כל טיול שונה ומיוחד).

להתכונן ולהתכוונן לטיול

דמיינו תזמורת שמקבלת קומפוזיציה חדשה. כל נגן נדרש להתאמן בבית לפני החזרה המשותפת.. לעבוד על האצבועים, להתרגל למנגינה, איפה וכמה לנשום, דינאמיקה. ישנם חסרונות רבים לטיול בקבוצה - אבל יש יתרון - והיא האפשרות לנגן ביחד! בחזרה - בגלל שכולם התכוננו, אפשר להתרכז ביחד בקצב, בהרמוניה הקולקטיבית, בדינאמיקה בין קול לקול. אם נגן יגיע לא מוכן לחזרה - הוא יעכב את כל התזמורת כי רק עכשיו הוא לומד את המעברים בין האצבועים השונים.
לכן חשוב מאד להתכונן מראש ולבוא לטיול מוכנים! במיוחד לאנשים שמצטרפים ללקטים מטיילים בפעמים הראשונות. הטיולים הם קצרים ואנו רוצים את מירב הזמן לניגון במשותף ולא לחכות לכם עד שתתרגלו לסנדלים החדשות שקניתם אתמול!
הטיול הוא מעין קפיצה למים ואפשר לעדן את הקפיצה ואת הלמידה לשחות עם מודעות מוקדמת. להלן כמה תרגילים והצעות - כדאי להתחיל לתרגל כבר כמה שבועות או חודשים לפני הטיול - לעשות הכל בהדרגתיות וב-easy ובכיף.. כשיגיע הטיול זה יהיה יותר קל מהתרגול כי תהיו במציאות תומכת הרבה יותר (הרבה יותר קל לאכול פירות ועלים וזרעים כשזה כל מה שיש וזה מה שכולם עושים - אבל עדיף לעשות את זה בכיף ולא מתוך הכרח).

• קצב הלב - מדי פעם לעצור ולראות אם אפשר לכמה דקות להקשיב לרעשים של הטבע. גם אם אתם בעיר, אפשר לשים לב לרשרוש של העצים, או ציפורים, או רעמים... את כל התרגילים הבאים לבצע בקצב הזה. זהו הקצב בו אפשר להתבונן ולהבחין בדברים ולהיות נוכחים באופן מלא למחשבות והרגשות שלנו.
• להשיג את כל הציוד והלבוש הדרושים - ולהתרגל עליהם. כלומר להשתמש בהם, לראות איך הכי מתאים להשתמש בהם, להחליף אם צריך וכו'. לדוגמא - הגיע החורף והחלטתם להשיג שק שינה חם יותר - אז נא לבדוק אותו כבר בבית - לישון רק איתו במרפסת או בחוץ בלילה קריר - כך תראו אם שק השינה שהשגתם באמת עובד - לא אמור להיות לכם קר!
  
• להתחיל ללקט כשיש פנאי. בעצמכם או בחברותא. לקרוא את הדף עקרונות ליקוט (ואת שאר הדפים כאן..) ולהתחיל להתנסות על ידי שימוש בעקרונות אלו לפחות באופן חלקי.
  
• להתרגל לראות ולקבל בחיוב את המילים: שוטים (כמו בעשבים שוטים טעימים ומזינים), סוטים (מהמסלול ומתחילים לחשוב), תועים (לא טועים בדרך, אלא תועים בה בפתיחות)
• לשים לב לפחדים שלנו בכלל ולשים לב איך אנו שולטים במציאות שלנו בשביל להמנע מלהרגיש את מה שמאחורי הפחד... הכעס הוא רגש אשר מובע בד"כ כנסיון נואש לשליטה.. נסו לשלוט פחות בסביבה שלכם ואז נסו לאבחן את הרגש שבשורש העניין, ולקשר את הכל לצורך האמיתי.. צורך בבטחון, צורך בנוחות, צורך באהבה... רק לשים לב לזה.
• לישון בחוץ לילה אחד או כמה לילות תחת הכוכבים או תחת יריעה אם יורד גשם (ראו לינה באוויר הפתוח בחיי היומיום‏‏‏). אפשר להזמין חברים. היו בהווה ושימו לב למחשבות והרגשות שלכם - לא לשפוט את עצמכם - רק לשים לב ולתת להם לעבור. אפשר לשתף את החברים בעובר עליכם.
• להזמין כמה חברים, לנתק את כל המכשירים ולכבות את כל האורות, ולבלות בחושך ערים... להבחין מה קורה - ללמוד להעריך את האיכות המיוחדת. אפשר שזו תהיה מין הצטנפותא בחברותא‏
• עברו (בהדרגתיות) לתזונא המתבססת יותר על חלק הפרי והעלה של צמחים לעומת התזונה השגורה שמתבססת על הזרעים של הצמח (גם דרך הבשר של חיות שאוכלות זרעים). זה אומר להוריד משמעותית את כמות הפחממות המורכבות (לחם, אורז, פסטה.. דגנים ועמילנים..) ואת כמות המוצרים מן החי (בשר, חלב, ביצים) בתזונה שלכם. במקום זה נקבל את הקלוריות שלנו מפחממות פשוטות מפירות עסיסיים ומרכיבים תזונתיים אחרים חיוניים מעלים (כולל אצות) וירקות ומעט זרעים ואגוזים.
  
• לנסות בסוף שבוע אחד או יותר לאכול רק או בעיקר מזון נא - פירות, עלים וזרעים של צמחי בר ותרבות. לאכול כל דבר לחוד (מה שנקרא לאכול מונו). בטיול אנחנו למעשה ברטריט נא הכי משובח שיש (שעולה הון תועפות בד"כ...)- המזון "המוגש" הוא אורגני, מקומי, טרי ביותר, נא ואפילו בר.. בתזונא כזו הגוף שלנו יכול סוף סוף לנקות את עצמו - אבל לא כדאי שזה יקרה בטיול. תלוי בכמות הלכלוך, סימפטומים של ניקוי כדאי לחוות בבית - זה יכול להיות כאבי ראש, חולשה, פריחות, בחילות, חום, שלשול, אובדן תאבון... לכן כדאי לעשות ניקוי בסיסי אחד לפחות לפני הטיול - ניקוי הדרגתי באמצעות תזונא של אוכל חי (ראו טבעונאות) לתקופה ארוכה יותר, לניקוי מהיר וחזק יותר - יש הבוחרים בצום מיצים או צום מים‏.
• להוריד קפה, סיגריות, אלכוהול, וכל סם ממכר אחר.. הם לא קיימים בטבע (חוץ מקצת אלכוהול בפירות הבשלים עד רקובים..) וחשוב להיות מסוגלים להתנתק מהרגלים אלו למשך הטיול ללא תופעות שליליות כמו עצבנות ולחץ.
• בדומה לקפה ולסיגריות.. כבו לכמה ימים (או לתמיד..) את הטלוויזיה, המחשב, הטלפון הנייד..
  
• איכלו לאט, תלעסו טוב ותנו למזון "להבלע מעצמו".. שימו לב מתי אתם רעבים ומתי אתם שבעים, נסו לאכול רק כשאתם רעבים באמת.
• עשיית צרכים - אנחנו לא משאירים כלום בשטח (leave no trace) כולל נייר טואלט - נסו להתרגל לכרוע על האסלה ולא לשבת (זה גם בריא יותר וגם יותר נוח בבתי שימוש ציבוריים..) - נסו להתגבר על חרדת-הקקי ולנגב עם היד ומים (כמו רב העולם בעצם), נסו גם עם עלים, קליפות והדרך הרשמית - אבנים קטנות עושות את העבודה יופי. בשביל סבון וריח טוב בידיים אפשר פשוט לשפשף עלי הדרים בין הידיים והאצבעות.
• מצאו עץ שמדבר אליכם - וטפסו עליו - ראו כמה רחוק אתם יכולים להגיע מבלי לאבד את הבטחון ומבלי לשבור כלום (בעץ או בגוף)...
• קנו\לקטו אגוזים עם הקליפה, פצחו אותם אחד אחד בלי להשתעמם. השרו את האגוזים במים לכמה שעות במקרר ואיכלו את אלו כשמתחשק.
• קראו ספר מרשימת הספרים המומלצים בהמשך.
• התפשטו מול הראי - התבוננו בגוף שלכם - שימו לב לרגשות והמחשבות והגיעו לקבלה של הגוף כפי שהוא והתרגלו אליו במצבו הטבעי - ערום.  הטיולים הם סביבה אוהבת ומעודדת לערום.
  
• צאו למסע ספונטני בטרמפים - תנו לטרמפים להוביל אתכם למקומות יפים - דברו עם אנשים - זוהי דרך נפלאה לחיות את ההווה, להפתח לייקום, וללקט את מה שיש.
  
• אם אתם לא רוצים להתכונן לבד ומעדיפים סדנת הכנה מסודרת של יום אחד בתשלום - פנו אלינו ונראה מה אפשר לארגן.
  

להכין את הבית לחזרה

מי אחראי

כל משתתף\ת לוקח\ת 100% אחריות על עצמה\ו וילדיו\ה. המארגנים מאפשרים את הטיול ומעונינים לתת לכם חוויה חיובית אולם אין כאן שום התחייבות מצידם. זהו טיול יזום ומכוון באווירה של "בין חברים". הליכה ולינה בשטח, שחייה, כנות ושקיפות, וכן, גם ליקוט מזון ומים מהטבע.. כל אלו כרוכים בסיכונים טבעיים ועלול להיגרם למשתתפים נזק, לרבות נזקי גוף, פציעה ואף מוות. מי שבוחר\ת להצטרף מודע\ת לכל הסיכונים הכרוכים בטיול, ונוטל\ת על עצמו\ה סיכונים אלה מרצון, למרות הסיכונים.
זה אומר שמי שמעוניין\ת ב"ביטוח", דואג\ת לבטח את עצמו\ה באופן עצמאי בכיסויים המתאימים.
זה אומר שמי שמעוניין בציוד עזרה ראשונה.. מביא את הציוד איתו.
מלבד טלפון נייד אחד (שכבוי במהלך הטיול ומיועד לשיחות יוצאות במקרה חירום) אין בטיול שום ציוד ציבורי שהמארגנים מביאים איתם.

כמה זה עולה

בסיום הטיול, כל משתתף\ת תורם\ת לפי רוחב ליבו\ה. אנו מאמינים שאם כל אדם ייתן כפי יכולתו, אנחנו נקבל את מה שאנחנו צריכים. ברוח זו אנו מקבלים ממך את מה שתוכל\י לתרום. נוכחותך חשובה יותר מתרומתך ומהווה חלק מתרומתך.
אנשים שבוחרים לתרום בכסף נותנים תמריץ חיובי למארגנים המשקיעים אינספור שעות באפשור חוויה זו. כמו כן זה עוזר בכיסוי הוצאות לטיולים שהיו ויהיו.

לבוחרים להגיע בטרמפים עלות הנסיעות תלויה בתרומה שלהם לנהגות\ים (בארץ הנוהג הוא 0 בנתיים ונהגים רבים מסרבים תרומות - זה ישתנה עם עליית מחירי הנפט או משבר כלכלי חריף מספיק).
לבוחרים להגיע בתחבורה ציבורית יש את עלות הכרטיסים.

חוץ מזה לפעמים (קרה רק פעם אחת ומאד משתדלים שלא יקרה) יוצא שלא בכוונה עברנו באיזה מקום שמבקשים בו תשלום (כמו שמורת החצבני על שביל ישראל) ואז יתכן ויבקשו מאיתנו סכומון (משהו כמו 20 שקל).

זהו.

מה מביאים מה משאירים בבית

כדאי להביא כמה שְפָּחות!
ושוב.. כמה שפחות!
(בעקרון אפשר לא להביא כלום - המשתתפים עד כה עוד לא ניסו את זה אבל מודעים לאפשרות - יתכן טיול "כלום" בעתיד הקרוב!)

אוכל
כדאי, במיוחד למתחילים, להביא מספיק פירות וירקות טריים על מנת לתמוך בכם בדרך מהבית לנקודת המפגש. אפשר גם להכין בבוקר בקבוק שלם של רסק ירוק‏ (שליש פירות, שליש עלים ירוקים ושליש מים בבלנדר לשייק טעים וחיוני), טכנולוגיה שגורמת להצפה אנרגטית ותזונתית שתתמוך בכם עד שתתאימו את עצמכם לקצב מאוזן של ליקוט וטיול. כך תתחילו את הטיול על בטן מלאה אך לא כבדה. בנקודת המפגש אם נשאר לכן מזון אתם מתבקשים לשתף את כולם בו כך שנצא לטיול ללא מזון שלוקט או נקנה מראש - שיעמוד בדרכנו למצוא מזון אמיתי ומלוקט.
הורים שבאים עם ילדים שכבר לא יונקים, ומרגישים מוכנים בעצמם אך מרגישים שהילדים לא מוכנים, מתבקשים לתרגל ולהתכונן ביחד עם הילדים. ילדים נוטים לבטא התנגדות בצורה קולנית יותר, אך אם תצאו לטיולים מקדימים ויחוו בעצמם את החופש ואת תשומת הלב.. ויתרגלו ללכת ולאכול מה שיש ולא מה "שבא לי".. בד"כ יהיה להם קל הרבה יותר מהמשתתפים החדשים הבוגרים.

מה לובשים

• רוב השנה - כובע רחב שעושה כמה שיותר צל (כמו סומבררו למשל...) ו\או מטפחת שמגנים על הראש והפנים והצוואר (ללמוד מהתאילנדים).
  
• חולצה בהירה ארוכת שרוולים לרוב היום - שומר שלא נשרף
• סנדלים או קפקפים נוחים להליכה (מומלץ ללכת יחפים כשזה כיף). (אנו עוברים דרך מים הרבה פעמים ולכן נעליים זה ממש לא נוח).
  
• מכנסיים לברכיים לפחות - שומר שלא נשרף
• סביב החורף: מכנסיים ארוכים, חולצה ארוכה חמה, כובע חם, מעיל גשם, גרביים לסנדלים (תרמיות?).
• תיק גב נוח לסחוב את מעט הדברים שמביאים:

מה כדאי להביא

• מזרון מחנאות קל (לילדים אפשר לחתוך את המזרון לגודל קומפקטי יותר)
• ציפה זוגית דקה מכותנה. אפשר גם לקפל סדין כפול לשניים ולתפור. עם ציפה אפשר לסגור מעל הראש מבלי להחנק אם יתושים מפריעים, למרות שגם הם חלק מהחוויה. הציפה גם מחזיקה את השמיכה או השק שינה מלמעלה שלא תיפול הצידה ומרגישה טבעי יותר על הגוף.
• מים: לפחות 3 ליטר בחורף ו-4 ליטר בעונת הקיץ לאדם מבוגר. ועוד מים לדרך לנקודת המפגש כך שנתחיל את הטיול מלאים. לכל ילד בקבוק של 1.5 ליטר לפחות. גם אם נראה לכם שאתם לא צריכים כל כך הרבה - תביאו לפחות את הכמות הנדרשת על מנת לסייע לאלה ששותים יותר.
  
• שקית בד כמו של שקיות הקניות, או לתפור נרתיק עם רצועת-כתף (‏תמונה‏), או יריעת בד קטנה שאפשר לקשור לשק.
• שקית בד אחת לפחות קטנה יותר (לתפור לבד לוקח אפילו בלי מכונה כ-20 דקות כל אחת) - אלו בשביל צנוברים, חרובים, או כל דבר אחר שרוצים לשמור.
• כלי נירוסטה-קל או פלסטיק אטום לליקוט דברים דביקים ורכים (כמו ענבים או תאנים או תותי עץ) ולהשריית זרעים (סרפד, חרדל..), ולקערת סלט. זה יכול להיות כלי של יוגורט או כלי של גלידה למשל.
• מפת כבישים קומפקטית (תהיה מפת שטח כבר בטיול) - שימושי לטרמפים.
• סכין או אולר
• עפרון ונייר לכתיבת רשמים.
• כלי נגינה פשוט וקליל (שלא ילחיץ אתכם אם יהרס).
• מספיק מזומנים - לנסיעות, לקניית פירות בדרך לטיול ומהטיול, ולתמריץ החיובי שתבחרו לתת בסוף הטיול (אפשר גם בצ'ק).
• ציוד עזרה ראשונה בסיסי לשימוש אישי (תלוי לגמרי בכם - המארגנים לא מביאים ציוד שכזה לשימוש הכלל).

סביב הקיץ:

• בשיא הקיץ ניתן להסתדר רק עם הציפה, זה מאד תלוי בכם. לכו על בטוח עם אתם חוששים - אפשר להביא סדין נוסף או שמיכת פיקה או שק שינה קליל בשביל השעות הקטנות יותר של הלילה.
• בעונת הסברסים: מלקחיים קלים ופינצטה יחישו את קצב הקטיף והאכילה והסרת הקוצים..
  

סביב החורף:

• שק שינה או שמיכה חמה אך קומפקטית. שק שינה של מינוס 7 לפחות יאפשר לכם לישון בנוחות וחמימות גם אם צפוי מזג אוויר של כפור - כדאי!
  

ילדים:

• ילדים שעוד צריכים מנשא לפחות חלק מהיום - כדאי להביא מנשא נוח להליכה - ולשליפה. קצב ההליכה חשוב וגם קצב העצירה - שיהיה נוח ומהיר להוציא ולהכניס את הילד מהכיס.
• אם אתם הורה יחיד - את הילד סוחבים מקדימה או מאחורה ואת התיק סוחבים בצד השני. אל תתביישו לבקש עזרה (במעגל או באופן אישי) מאנשים ללא ילדים. אנשים אוהבים לעזור לאחרים ואתם נותנים להם מתנה בכך שנותנים להם הזדמנות לעזור.
• לילדים בגיל הליכה כדאי לתת גם לסחוב משהו - במינימום ישנם את תיקי הגב שמיועדים לבקבוק אחד בדיוק.

מה לא להביא (בבקשה לעשות תרגילי הכנה שיאפשרו לכם להשאיר את הדברים להלן בבית ללא מאמץ ומשמעת עצמית..)

• כלי רכב: נקודות המפגש מתואמות עם זמני הגעה של תחבורה ציבורית נוחה ובטוחה. אפשר גם בטרמפים. השחרור מאשליית השליטה הטוטאלית מתחיל כבר בדרך לטיול. השאירו את הרכב בבית בבקשה.
• טלפון נייד: ישנו טלפון נייד אחד שמכובה ומיועד לשיחות יוצאות בלבד במקרי חירום. טלפונים ניידים גרועים יותר מסיגריות, גם אם תצליחו לקבור את הנייד עמוק בתיק ואפילו לא לבדוק הודעות פעם אחת.. הטלפון יהיה נוכח במחשבות שלכם ויקח מקום חשוב ולכן תקבלו פחות מהחוויה. לאנשים רבים קשה שלא להשתמש בנייד כשהוא נגיש.. השימוש בנייד יוצר הפרעה בתדר אליו אנו מסתכרנים ביחד. יותר מזה - יש כאן הזמנה להשתחרר ותקופה קצרה לחיות בכיף ללא נייד‏ - דבר שמשפיע רגשית באופן אישי וקבוצתי לכל אורך הטיול ובדרך אליו וממנו.
• מכשירים אלקטרוניים אחרים: מצלמה (יש מצלמה אחת איכותית ותמונות מובחרות מופיעות באתר לאחר הטיול), פנס, נגני מוזיקה... כל אלו מפריעים לאיכות הטיול.
• שמפו, סבון, משחת שיניים - המים שאנו שותים ומתרחצים בהם הם מים חיים ונקיים יותר מכל מי ברז. גם התזונא שלנו שומרת על נקיון הגוף באופן מלא. אנחנו לא משאירים כלום בשטח - כולל כימיקילים שנמצאים בסבונים וגם מעשבי בר שרוכזו לריכוזים לא טבעיים וקיימים במוצרי טבע שונים.
• בשמים תכשירים מבושמים (כל מוצר הגיינה כמעט..), שמנים או חומרים בעל ריח שרוכז או זוקק על ידי האדם בצורה לא טבעית - ישנם אנשים בטיולים שרגישים לכך. כמו כן אנחנו מעוניינים להריח ולהסניף אתכם ללא שום מסננת. למדו לקבל את הריחות הטבעיים שלכם.
• נייר טואלט או כל מוצר חד פעמי אחר שהופך לאשפה. תיאלצו לסחוב איתכם את אלו לאחר השימוש. אנחנו לא משאירים דברים שלא מצאנו בטיול בשטח. אבנים יש בשפע והן עובדות יופי לניגוב ללא נגיעה בקקי.. פנו למארגנים בתחילת הטיול והם ישמחו להסביר ולהדגים...
• מוצרי טבק ושאר ממריצים למיניהם (גנדג'ה, קפה, אלכוהול..), חוץ מזה שזה עלול להפריע למשתתפים אחרים - אנו מזמינים אתכם לקחת חופש מחומרים אלה - להתמכרויות יש נטייה לתמוך אחת בשנייה - ומציאות אחרת הכוללת מזון מלוקט בד"כ מקלה מאד על ההתמודדות עם ההתמכרות. (כדאי להיגמל קודם לכן..).
• כלבים וחיות מחמד אחרות.
• אוכל מעבר לצידה לדרך לנקודת המפגש, כפי שצוין לעיל.

ספרים מומלצים

ישמעאל, סיפורו של B, ישמעאל שלי מאת דניאל קווין (Ishmael, The Story of B, My Ishmael by Daniel Quinn)
מסר האנשים האמיתיים מאת מארלו מורגן (Mutant Message Down Under by Marlo Morgan)
עקרון הרצף מאת ג'ין לידלוף (The Continuum Concept by Jean Liedloff)

זבש"ך - זה-שנשאל בשכיחות - FAQ

אז לא מביאים אוכל? מה אם לא נמצא כלום?
אחת הכוונות בטיול היא איפשור של איכות חיים מסוימת שבדרך כלל לא זמינה לנו. עם זאת, אחד הפחדים הראשונים שעולים לאנשים מהתרבות שלנו זה עניין האוכל. אין כאן כוונה להיות קשים - ואין כאן כוונה לסבול בטיולים - הכוונה היא כיף ורכות דווקא שבאה מתוך האמון שרוכשים בחיים..
האוכל הוא לאו דווקא מרכז העניינים - מהות החוויה היא חופש בחיק הטבע - הכולל את שאר המשתתפים.

אבל אני מאד רוצה לבוא - ומרגישה שאני לא יכולה 100% ליקוט
הרצון קודם לבחירה.. אם את מרגישה שקשה לך לבחור - כדאי פשוט לתרגל את מה שכתוב למעלה תחת "איך להתכונן לטיול". זה דברים פשוטים שאפשר לעשות כבר בבית. לעשות אותם רק בכיף בלי סבל ובלי גבורה.. ואז הירשמי לטיולי טעימה של 2 לילות - גם אם הטיול יהיה צום (עוד לא היה כזה אלא אם מישהו בחר לצום במכוון וזה כן היה), זה רק צום של 48 שעות.. ולרובינו זה עושה רק טוב. בויפאסנה נמצאים בשתיקה.. בויז'ן קווסט של שומרי הגן לא אוכלים 4 ימים.. אנחנו מלקטים... כפי שאתם רואים - זה אפשרי וזה כיף וזה מזמין איכות שלא תבוא אם לא נעשה לה מקום.

ואו התמונות מגניבות אנחנו רוצים לבוא (עם הילדים)!
איזה כיף! רק שאלונת.. האם יצאתם לאחרונה או בכלל לטיול הליכה (עם הילדים) של יותר מיום אחד עם לינה בשטח ללא אוהל? מומלץ לעשות טיול כזה אחד לפחות קודם לכן, וללקט תוך כדי אבל להביא גם מזון איתכם ולא להדליק אש (לבהות בכוכבים לשם שינוי..). כמו כן קראו את עמוד זה במלואו, במיוחד "איך להתכונן".. ולבצע את התרגילים בטיול. עכשיו, שההתלהבות יותר מושרשת.. והילדים מתחננים לצאת כבר, מלאו שאלון, כתבו חיבור, ויאללה לדרך!

אין אין, אני חייבת פלאפון\אוטו\אוכל מהבית\ג'קוזי\נייר טואלט..(סמנו את הרלוונטי)
קודם כל לקחת נשימה... בתרבות שלנו דאגו יופי לקשור בין צרכים אמיתיים חשובים של בטחון ונוחות (ואפילו אהבה) למוצרים טכנולוגיים אלו שלמעשה מייצרים תלות שתורמת לשימור המעמדות בחברה..
עכשיו שאנחנו מודעים לצרכים - בואי נראה אם אפשר לענות עליהם אחרת - פלאפון אחד לשעת חירום - יש. תחבורה ציבורית - יש. מזון - הירשמי לטיול של 2 לילות (~48 שעות) - ותתרגלי תזונא ו\או צום (למרות שאין סיכוי שלא נמצא כלום.. עלה אחד של חוביזה לפחות!). עכשיו פנקי את עצמך במזרון מחנאות נוח, שק שינה קומפקטי קל אבל חם מספיק. תיק טוב. בגדים נוחים.. וכו.

יש לי ילדים קטנים והם לא אוהבים ללכת\להיות במנשא\לאכול ירקות עליים
במציאות בה אין טלוויזיה לא צריך לדאוג שהילד יראה יותר מדי טלוויזיה.. כלומר יש לנו כאן מציאות מסוימת ודווקא ילדים בד"כ מתאימים את עצמם די מהר למציאות חדשה לעומת מבוגרים. חשוב שההורה יקרין בטחון ושיהיה אמון הדדי עוד מהבית. אם הילד רעב ורואה אותנו אוכלים עלים בתענוג.. סביר שהוא יאכל גם (אולי לא בפעם הראשונה... אבל אחרי שיהיה רעב מספיק). כמו כן לא בטוח שזה כל כך נורא אם לכמה שעות ילד בוגר יחווה את החוויה בה אנחנו רעבים ומחפשים מזון ונותנים לרעב להוביל אותנו. מלבד זאת הנקה מאד עוזרת לילדים בגיל הנקה (ממוצע עולמי מעל גיל 4) - ככה שתמיד יש להם אוכל. אז לחשוב פעמיים לפני שמפסיקים להניק מוקדם מדיי...
כדאי כבר כמה שבועות לפני הטיול להתרגל לטייל כל יום - ולבלות את רוב היום והלילה בחוץ. לסדר מיטה משפחתית נוחה בחצר או במרפסת (או לפחות ליד החלונות הכי גדולים בדירה), ולצאת כל יום לכיוון אחר. תתפלאו מה אפשר לגלות גם באזור אותו אתם מכירים 40 שנה, כשמרכיבים את משקפי הליקוט שלנו. בדיוק כמו למבוגרים - זה מאד עוזר להוציא מהתפריט היומי את המזונות הסותמים הממכרים ומשבשי הטעם - עתירי הקלוריות ודלי התזונה (כל המזונות המעובדים, העמילניים, והעתירי שומן וחלבון מן החי).

האם זה בסדר להיות ערומים?
רק אם זה בסדר להיות אנשים.... בטיולים מי שמרגיש בנוח מוזמן ללבוש את הבגדים המקוריים שלו בכל מקום ובכל עת. הטיולים הם סביבה אוהדת וחיובית לעירום. אם יש לכם קושי להיות ערומים או להיות בסביבה עם אנשים אחרים ערומים - אז יש לכם הזדמנות להתמודד עם קושי זה.

האם מדליקים אש?
לא. אנחנו משחררים את השליטה באש כאחת החשודים בגרימת נפילת האנושות מחיים מאוזנים (גן עדן)... בטיול יש נסיון לראות את עצמינו כחלק שווה מהטבע, כשאר החיות. אנחנו לא מנסים לשלוט בו בצורות אחרות. אין כאן הזמנה לויכוח על ההיסטוריה של השימוש באש.. אפשר לראות את הטיולים הקצרים בחורף כמין תרגיל חוויתי.. איך זה להיות חלק שווה מהטבע לשני לילות.
ישנה איכות אחרת ומיוחדת בטיול בטבע ללא מדורות - אין עשן, יש מין שקט כזה.. פחות בוהים באש ולכן מסתכלים יותר על הכוכבים ואחד על השני. אם קר, אז מתכרבלים. שק שינה סטנדרטי של מינוס 7 עושה את העבודה בכל מקום בעונה הכי קרה חוץ מהצ'ופצ'יק של החרמון...
מלבד זאת אנחנו לא משאירים שום סימן בשטח (אולי כמה קליפות וחרצנים..) - ומדורה משאירה צלקת לאורך זמן ובזמן הבעירה יש לה אימפקט עצום.
כמובן אנחנו גם לא מעוניינים בשריפה על המצפון... הפסקת אש היא צעד הכרחי ליצירת דיאלוג שמוביל לשלום.

האם מבשלים?
בזמן הליקוט אנחנו פועלים על פי "עקרון המשיכה" (ראו עקרונות בשירות לקטים‏) - עקרון המשיכה תקף אך ורק למזונות במצבם הטבעי - כלומר ללא בישול. גם כאן, כמו השליטה באש, אנו בוחרים לנהוג כשאר החיות ולהתקיים ממזון במצבו הטבעי.

שותים מים מהטבע?
מי שרוצה - מוזמן - ומי שלא, צריך לסחוב מים.. (בחורף פחות בקיץ יותר - וזה יהיה הדבר הכי כבד בתיק) יופי של כושר! אנחנו חלק שווה מקהילת החיים וגם לנו מגיע קצת מים וחופשה ממי הברז המוכלרים, מופלרים, ומזוהמים באי אילו חומרים רק מהצנרת... גם כאן לפי עקרון המשיכה אנו בוחרים לשתות את המים הכי טובים שרק אפשר ממעיינות, נחלים, גשם וטל או דרך המזון שלנו. ללא פיסטור או סינון. ראו אמון במים מהטבע‏. כמו כן ניתן לצרוך פחות מים עם ביגוד שמצל טוב על הגוף, וגילוי והבחנה של הקצב בו הגוף שלכם מתפקד בצורה הכי יעילה.
למען בריאותכם אתם מוזמנים למצוא מיכלי שתייה שלא דולפים BPA (פוליקרבונט) או אנטימון (PET) - יש מיכלים מנירוסטה ויש גם מפלסטיק מס' 2 - HDPE (בקבוקי מיץ מסוימים וחלב).

ומה אם נתקלים בברז?
מכיוון שהארץ די מיושבת ומעובדת - מי ברז זמינים במרחק הליכה כמעט בכל מקום צפונית לבאר שבע.. אתם מוזמנים להשתמש במים אלו אם אתם חפצים.

מה עושים חוץ מללקט?
מה עושים בטבע? מטפסים על עצים, משחקים משחקים, מדברים על כל דבר, מטפחים את עצמינו ואחד את השני, מספרים סיפורים, מניקות, חופרים בבוץ, טובלים במים, ישנים, קולעים סלים, בוהים בכוכבים, מתנים אהבים.. וחוץ מזה יש גם פעילות מונחית שפותחת את הטיול בתחושת חיבור עמוקה יותר ומלווה אותנו בתהליך הייחודי אותו כל אחד עובר עד סגירת הטיול.

האם הטיול הוא סדנא לליקוט צמחי בר?
הטיול הוא לא סדנא ואין כאן "מורים" ו"תלמידים". גם המארגנים וגם המשתתפים המנוסים יותר שמחים לשתף את כולם בכל ידיעותיהם. אין כאן לימוד אינטנסיבי מסודר.. ברוח עקרון הרצף וחינוך חופשי חוויתי - אנחנו לומדים כל הזמן מהחוויה של החיים עצמם - מסקרן אותי משהו? אני שואל שאלות.. ומקבל תשובות ודעות שונות ובוחר את מה שמתאים לי. באופן זה יכולת ההפנמה של רבים מאיתנו (במיוחד ילדים) גדולה יותר. מצד שני - עם תעברו איתנו שנה של טיולים - תקבלו ידע שלא נמצא בשום מקום אחר - שמצד אחד אפשר למלא ספרים שלמים איתו ומצד שני אינו ניתן להיות מובע בצורה שלמה במלל.
אם אתם מעוניינים בסדנא מסודרת יותר - פנו אלינו ונפנה אתכם לאדם המתאים.

האם אפשר לבוא רק ליום הראשון\שני\שלישי... חלק מהטיול?
לא. ההכנה לטיול והטיול עצמו הם תהליך שלם. מספר המקומות בטיול מוגבל על מנת שלא נהיה קבוצה גדולה מדי - לכן חשוב שמי שבוחר לבוא מתחייב לבוא לכל הטיול.

האם אפשר לעזוב באמצע?
אם עולה קושי מסוים - מאד מומלץ לא לקפוץ למסקנות או החלטות עזיבה. יש בטיול שפע של תמיכה שניתן ללקט ודווקא כשעוברים את הקושי וממשיכים קדימה המתנה מהטיול תהיה גדולה יותר. מלבד זאת, אם ישנו מקרה חרום, אין שום דבר שמונע מבעדך לעזוב בכל עת. כל משתתף מביא עימו משהו ולוקח חלק חשוב בטיול. עזיבה באמצע הטיול, במיוחד לאחר שהתחיל, משפיעה על כל השבט ומחלישה אותו. אנחנו אמנם נתאושש אבל אנחנו מעדיפים שעזיבה באמצע תהיה רק במקרה חרום ולא מתוך קושי איתו ניתן להתמודד. אם קראת את מלוא העמוד, לא באת עם ציפיות, וחווית את תרגילי ההתכוננות.. אין סיבה ממשית לעזיבה מלבד מקרי חירום - אנו מבקשים מאנשים להתכונן לפני הטיול ולבוא עם מלוא הכוונה להשאר עד תומו. קחו את המקום שלכם בטיול ברצינות, ישנו מספר מקומות מוגבל והיו אנשים שלא הצטרפו בגלל שלא היה מקום.

האם אפשר לבוא מאוחר יותר ביום הראשון או לעזוב מוקדם ביום האחרון?
מכיוון שהטלפון הנייד היחידי מכובה - ובהעדר מסלול מתוכנן מראש - יהיה קשה לפגוש אותנו לאחר שיצאנו לטיול. אנא הגיעו בזמן. אנחנו רוצים להתעסק כמה שפחות בלוגיסטיקה שקשורה בהגעה ועזיבה - במיוחד בזמן הטיול בו אנחנו מתכווננים על להיות נוכחים בכל רגע - אנו מבקשים להתמקד בלוגיסטיקת עזיבה (העתיד..) רק לאחר סגירת הטיול.
לגבי עזיבה מוקדמת - הטיולים מתמלאים מראש - ואנו מעדיפים לתת את המקום בטיול לאנשים שמתכוונים לעבור איתנו את מלוא התהליך.. מהשאלון ועד הטיול במלואו ועד הרשמים והתמונות באתר.. הטיול מסתיים בד"כ בצהריים. נא לא לקבוע דברים בבוקר היום הראשון או בערב היום האחרון, על מנת לאפשר לכולנו נחת לפני ואחרי ווכדי שלא יהיו לחצי עזיבה מיותרים.

האם הטיול מיועד רק לטבעונאים\טבעונים\צמחונים?
ממש לא. עבור חלק מהמשתתפים טבעונאות (או טבעונות או צמחונות) מהווה חלון להוויה מחוברת יותר לטבע והטיולים הם סביבה מאד תומכת עבורם, אולם יש חלונות רבים לכיוון הזה וטבעונאות היא רק אחד מהם. מכיוון והתפריט המוצע לנו באופן טבעי הוא בעיקר פירות, עלים, זרעים, ועוד חלקי צמחים, המזון שלנו הוא בעיקר טבעונאי. אין זה מונע ממי שחפץ בכך - להזין את עצמו מחרקים, זוחלים, צדפים, חלזונות, פטריות, אדמה, צואה.. במצבם הטבעי. עד כה הייתה משתתפת אחת אכלה כמה צדפות במכוון ויותר מטעימה ואחד אחר שטעם מעט חרקים.. אנשים המעוניינים בכך מוזמנים לבוא ולהתנסות כמו כולנו - על אחריותם האישית כמובן.

ראיתי את התוכנית בטלוויזיה - האם זה נכון מה שרוני אמר? שמעיפים?
ממש לא. אנחנו מבקשים מאנשים לא להביא מזון לתקופה קצרה של 48 שעות על מנת לעשות מקום למזונות אחרים וכן, גם לעשות מקום לתחושת רעב חיובית. אנשים שבאים לחוויה מתכוננים לכך מראש.

מה אם יש לי או צפוייה לי וסת?
יש כמה אופציות מהאידיאל אל הכי פחות אידיאל

• ישנה דרך לשלוט ביציאת דם - חפשו את המושג מודעות וסת‏.
• ישנן אצות ספוג שמשתמשים בהן כמו טמפונים ופשוט סוחטים ושוטפים אותם ומכניסים שוב. הן מחזיקות שנה לפחות.
• ישנו טמפון רב פעמי‏ שמכניסים ומרוקנים - זה פתרון טכנולוגי יותר - אבל מי שמגלה את זה ונוח לה ממש נשבעת על זה.. זה עשוי מסיליקון או גומי טבעי - בצורה של כוסית, ופשוט צריך לרוקן את זה מדי פעם ולהכניס חזרה.
• תחבושות רב פעמיות‏‏ - החסרון הוא שצריך לחכות עד שיתייבשו לאחר שטיפתן. אבל אפשר להביא מספיק תחבושות לזמן הטיול ולשים את המשומשות בשקית ו\או לשטוף כשמגיעים למקור מים ולייבש על ידי תלייה על התיק (זה גם פרסומת טובה לתחבושות רב פעמיות.. וחיים אקולוגים בהם לא נגעלים מהטבע..)
• טמפונים ותחבושות חד פעמיות לתקופת הטיול.. פשוט לשים בשקית לאחר השימוש..
• לגבי כאבים וכו - לשתות הרבה, להכנע לכאב, לתת לו תשומת לב.. ללמוד ממנו ולתת לו להעלות רגשות שהודחקו.