ענת משתפת לאחר הטיול:
"... נכנסתי לבית ומיד עלתה השאלה: זה הבית?! המחנק, הקירות, הבלגן שהשארתי? לא השמים בחוץ, העצים, הכנרת המדהימה שמימיה עדיין על צמתי, האדמה הטובה? ופתאום התבלבל לי והתחלף לי, [כי מראש] כתבתי על חששותי מלהיות בחוץ, בלי מעטפת הבית. מה הבית ומה לא? 
היום יצאתי לטיול שיפור-כושר וליקוט עם 3 ליטר מים בתרמיל, אמנם טיול קטן, אבל שווה. טעמתי לראשונה את פרי הער האציל: הציפה חריפה, מלאה שמן, טעימה. הזרע עצמו (האגוז) מפתיע בטעמו, אגוזי ומלא ריר. חיפשתי זיתי-שמש בסביבה שלנו אך הם עדיין מרים. פרי הקטלב שמצאתי גם לא בשל עדיין. ואז חזרתי מהטיול הקצר שלי ועשיתי לראשונה בחיי רסק בבלנדר והיה נהדר.
... הייתם נפלאים: עדינים ותומכים ומתענינים ולרוב לא שיפוטיים. כל היום הזה הלכתי אתכם ועם מראות הכנרת המדהימה, ועם הבטחון שאני יכולה לטעום הכל ולא למות.
כנות כנות כנות
באהבה, ענת
נ.ב. האם אבוא שוב?"

אירה משתפת: "לכל האהבות המדהימות שהכרתי :)אני רוצה להגיד שוב פעם תודה לכולכם על זה שנתתם לי לחוות ולגלות מחדש צדדים ומקומות שאולי נדחקו למגירות, שקיימים בי, לטוב ולרע, והנה הם השתקפו בכל אחד ממכם וקיבלו מקום. כשירדתי מהטרמפ בחדרה התחלתי ללכת ובדרך עברתי כלמיני מסעדות פלאפליות וכו' וכל מה שהתחשק לי זה פרי טעים ואז ראיתי חנות פירות/ירקות נכנסתי עשיתי סיבוב והובלתי לעבר הגויבות בחרתי גויבה יפייפיה קניתי אותה וכשיצאתי החזקתי אותה ביד והסתכלתי עליה באהבה והתחלתי להריח אותה ונדהמתי מהריח החי שלה וזה המשיך כמה דקות שרק הרחתי אותה והסתכלתי עליה ורק אז הרגשתי שבא לי לקחת ביס .....וואוווו איזה ביס אלוהי זה היה..... לא האמנתי שזה מה שאני מרגישה כלפי הפרי.... כאילו גיליתי לראשונה את הטעם וההרגשה וממש התחברתי לפרי הזה והרגשתי מאושרת על זה שניתנה לי ההזדמנות לאכול מהפרי הזה... וככה זה המשיך כל היום, כל מה שהיה בא לי זה לאכול מהפירות והירקות הטריים והטעימים, מן הכרות חדשה איתם שממש מרגשת (הרגשתי כמו בסצנה ב into the wild שהוא אכל את התפוח ביער). והנה התעוררתי היום וכל מה שבא לי זה פירותתתתתת וירקותתתתתת.....אהההההההה
- מזדהה עם תום שבמקביל לתחושה הטובה והאושר הרגשתי גם בדידות וניכור במיוחד כשהגעתי לת''א ויחד עם זאת אני כלכך מלאה באמונה."

וגבריאל שלח את השיר: