אלף תשע-מאות שבעים ותשע
The Smashing Pumpkins (אני בכלל לא מתכוון לנסות לתרגם את השם הזה)
רעידה, אלף תשע-מאות שבעים ותשע
לילדים המגניבים אף פעם אין את הזמן
על חוט חשמל חשוף למעלה בהמשך
את ואני צריכים להיפגש
חרקים של יוני מקפצים כמו אבן על בריכהעם פנסי הרכב מכוונים אל הזריחההיינו בטוחים שאף פעם לא נראה את הסוף של כל זהולי לא אכפת, לנער את בלוז הרוכסנים הזהואנחנו לא יודעיםרק איפה העצמות שלנו ינוחובאבק, אני מנחשנשכחות ונטמעות באדמה מתחתינו
בגידה-כפולה בריקים ובמשועממיםהם לא בטוחים מה אנחנו מחביאיםעיר-מורפיום מחליקה חובות כדי לראות שלנו אפילו לא איכפת, חסרי מנוח ככל שנהיהאנחנו מרגישים את המשיכה, בארץ אלף האשמותוהבטון השפוך, עצוב ומשוכנעלאורות ולעיירות ששם למטה
מהר יותר ממהירות הקולמהר יותר משחשבנו שנלך, מתחת לצליל של התקווהג'אסטין אף פעם לא ידעה את החוקיםמסתובבת עם הפריקים ורוחות הרפאיםלא צריך שום התנצלויות, אני יודע כשאת מזייפת את זהלראות שלנו לא איכפת לנער את בלוז-הרוכסנים הזהואנחנו לא יודעיםרק איפה העצמות שלנו ינוחובאבק, אני מנחשנשכחות ונטמעות באדמה מתחתינו
הרחובות מתחממים, הדחיפות של הצליל
כפי שאת רואה, אין כאן אף אחד.