שיעור 1: ההסטוריה של הצילום והכרת המצלמה

 ב- 1835 הומצאה באנגליה שיטת צילום אחרת- קלוטיפ"

קלוטיפ - המצאה של שנות ה-40 של המאה ה-19. סוג של נגטיב. התמונה מתקבעת על מתכת כנגטיב וממנה אפשר לפתח עותקים נוספים. הבעיה הייתה שהלוח נשחק בשלב מסוים ולכן היה מאוד מוגבל יותר לשכפול .

ב- 19 לאוגוסט 1839 הוכרזה רשמית המצאת הצילום בצרפת בשיטת ה"דאגרוטיפ 

 

הצילום הראשון צולם בשיטת ה"הליוגרפיה" והוא מתוארך לשנת 1827

הצילום נולד מתוך השיטה - Camera Obscura - בלטינית, הפירוש הוא "חדר אפל" (לשכה אפלה), מתקן אופטי. קופסא אטומה לאור שבחזיתה חריר זעיר. קרני האור החודרות בעד החריר יוצרות על הדופן הנגדי בבואה הפוכה, גם בציר האנכי וגם בציר האופקי. ככל שהחור קטן יותר כך הבבואה חדה יותר. ככל שהחור סימטרי ומדויק יותר, כך הדימוי סימטרי ומדויק יותר.

במצלמות האנלוגיות ובמצלמות הדיגיטאליות אותו נקב הוא בר שינוי ומתכוונן והוא נקרא ה"צמצם", עליו נלמד בהמשך השיעור.

הבבואה היא התמונה. על מנת שהיא תתקבל על המשטח בצורה האופטימלית צריך לחשוף  את המשטח לזמן מספיק. בעבר היו חושפים את משטחי הצילום לזמן רב מאוד (עד 8 שעות) בשל רגישות נמוכה של  המשטח שקלט את האור. כיום סרטי הפילים ו החיישנים הדיגיטאליים שקולטים את האור ויוצרים את התמונה מסוגלים לעשות זאת בזמן קצר מאוד אודות רגישות גבוהה של המשטחים הקולטים (מהירות של אלפית השנייה).

 

סוגי מצלמות

קיימים 3 פורמטים עיקריים:

1.    פורמט גדול- מצלמות גדולות ומאסיביות מאוד עם פלטות גדולות רגישות לאור. אותן פלטות היו מאפשרות צילום באיכויות גבוהות מאוד, אך הצילום באמצעותן תמיד היה מסורבל ויקר מאוד לשימוש.

2.    פורמט בינוני- מצלמות סרט ברוחב 6 ס"מ  כאשר האורך הפריים משתנה לפי סוגי גב המצלמה:  6/4.5, 6/6, 6/7, 6/9, 6/12, 6/17. מצלמות הכילו לפעמים מספר סוגי גב ואלו יצרו מלבנים בעלי יחס שונה בין אורך המסגרת לרוחבה.  השינוי בגודל הגב האחורי יוצר שינוי גם בזווית הצילום של המצלמה (למרות שעדשת המצלמה לא השתנתה). ככל שגב המצלמה רחב יותר, כך תהיה הזווית רחבה יותר ולהפך – ככל שהגב צר יותר , זווית הראיה תהיה צרה יותר (טלה-פוטו). הפורמט הבינוני היה אמנם איכותי פחות מן הפורמט הגדול, אולם הוא שמר על איכות גבוהה מאד, עם הרבה יותר פרטים מאשר הפורמט הפילם הקטן.

3.    פורמט קטן- סרט צילום של 35 מ"מ שגודלו  24/36 מ"מ. על פורמט זה נכנסו עדשות מתחלפות ועדשות זום. 35 מ"מ היה במשך עשרות שנים פורמט פופולארי מאוד. בעבר הוא נחשב פורמט חובבים אולם הוא זול יותר ונוח יותר ולכן היה נייד וספונטני הרבה יותר.

4.    המצלמה הדיגיטאלית- העידן הדיגיטאלי הנוכחי יצר מהפכה בעצם המעבר מסרט צילום כימי מסורתי אל רישום הבבואה על גבי חיישן דיגיטאלי רגיש לאור. זו מהפיכה ביכולת להראות תוצאה איכותית מיידית וללא עלויות. במקום לפתח סרט ולהדפיס אותו בחדר חושך על גבי ניירות צילום, התמונות עולות ישירות מן המצלמה אל צג המחשב.

התהליך הוא ידידותי לסביבה, אינו מזהם, ואינו מחייב שימוש במשאבים ירוקים (לעומת הצורך בכריתת עצים – ליצירת נייר הצילום לצורך הצגת הצילום הכימי).

 

בתוך העידן הדיגיטאלי ניתן למצוא 3  פורמטים של מצלמות:

א.    פורמט בינוני דיגיטאלי 36/48 מ"מ-  גבים דיגיטאליים היכולים להינתק  מהמצלמה שלעיתים יכולים להיות מורכבים על חלק מן המצלמות של פורמט הפילם הבינוני והגדול.

 

ב.     מצלמות SLR רפלקס דיגיטאליות עם חיישנים בגודל  24/36 מ"מ וקטנים יותר APS - במצלמות אלו ניתן להחליף מגוון רחב של עדשות ואביזרים שונים (גודל החיישן במצלמה זו קטן יותר) אולם ללא החלפת גבים. במצלמות אלו קיימות טכנולוגיות חדשניות לחישובי האור והן מצלמות איכויות ביותר.

 

ג.      מצלמות דיגיטאליות קומפקטיות (המצלמות בהן נשתמש בקורס)- ניתן כיום למצוא אותן בכל בית הן פשוטות מיועדות לילדים המסוגלים לתפעל אותה בקלות. המצלמות מאפשרות שליטה חלקית, והן משולבות מבזק ואידיאליות לחובבי צילום מתחילים.

 

 

 

חלקי המצלמה הדיגיטאלית הקומפקטית

מכיוון שיש מספר רב של דגמי מצלמות ההסברים שלנו בהמשך יהיו כלליים ויתכן שבמצלמה שברשותכם לא כל האפשרויות קיימות או לחילופין קיימות אפשרויות אחרות בהן לא דנו 

1.תפקידה של מערכת החשיפה הוא להעביר כמות אור מדויקת על מנת ליצור שיחזור מציאות בדיוק מרבי.  כדי לספק כמות אור מתאימה יש שימוש בשני פרמטרים:

1.    גודל הנקב (הצמצם).

2.    אורך הזמן שבו עובר האור (תריס המצלמה).

בעת השליטה על הפרמטרים של צמצם ומהירות תריס  מערכת החשיפה מתחשבת בתנאי התאורה במקום המצולם וברגישות החיישן. בחלק מהמצלמות ניתן לבחור מצבי רגישות שונים- ISO. ככל שמספר ה- ISO גבוה יותר הרגישות של החיישן גבוהה יותר, ואז דרוש זמן חשיפה קצר יותר, ולהפך.

 

בעדשה הקומפקטית עדשת הזום שאינה מתחלפת, נעה בין זווית רחבה לזווית צרה. בזווית רחבה ייכנס שטח צילום גדול ורחב למסגרת הצילום. בזווית צרה עדשת המצלמה תקלוט שטח קטן ותמלא אותו לכל מלוא מסגרת הצילום.

את זווית העדשה שבחרנו נוכל לראות בעינית המצלמה ולהתאים את שדה הראייה לפי השטח הנראה בעינית.

נוף נצלם על פי רוב בעדשה רחבה. פורטרט בדרך כלל נצלם בעדשה צרה (טלה פוטו).

 

 

צמצם – Aperture- מפתח העדשה. נקב דרכו עובר האור אל החיישן, בדומה לאישון העין, הוא נסגר ונפתח, באופן מבוקר - המאפשר לאור לעבור דרך העדשה בכמות הרצויה.

 

מהירות תריס- אורך הזמן הנדרש לאור לעבור דרך הנקב בכמות הרצויה אל החישן. כשנשתמש בנקב גדול יידרש זמן חשיפה קצר, לעומת זאת אם נשתמש בנקב קטן יותר – עבור אותם תנאי אור יידרש זמן חשיפה ארוך יותר מאשר בנקב גדול.

 

שיטות  פיקוד המצלמה (MODE )

1.    אוטומט

2.    P PROGRAM

3.    T זמן

4.    M ידני

5.     Aצמצם

 

 

 

פונקציות לסצנות מוכנות מראש

 1.    צילום לילה 

2.    צילום ספורט 

3.    צילום באינסוף

4.    פורטרט

5.    נוף

 

פונקציות נוספות

1.    צילום מאקרו

2.    שליטה עם פלאש

3.    פיקוד על רצף צילום

 

גם לשליטה במבזק (פלאש) יש בדרך כלל כמה אפשרויות

·        אוטומט

·        תמיד

·        מבוטל

 

מטלות לשיעור מספר 1

1.    זהה את פיקודי המצלמה הקיימים בדגם שברשותך

2.    תרגל שתי תמונות מכל אפשרות בהמשך

- כוון את המצלמה שלך למצב של תנועה, צלם נושא בתנועה (הולך רגל, מכונית, רכבת), צלם תמונה נוספת במצב של אוטומט

- כוון את המצלמה שלך למצב של נוף וצלם אדם כלשהו מקרוב, העבר למצב של פרוטרט וצלם שוב

- צלם אדם שעומד עם גבו לחלון מואר כאשר פניך אל החלון. צלם תמונה אחת כשהמבזק במצב מבוטל והשניה במצב של תמיד

שלח לנו את התמונות שצלמת