|
שיעור 3: קומפוזיציהComposition זה השיעור הראשון בו אנחנו באמת מתחילים ללמוד לצלם. מרבים האנשים חושבים כי עליהם למהר ולצלם פן תחלוף ההזדמנות ולא תהיה עוד... הניסיון מראה כי במרבית המקרים יש די זמן לתכנן היטב את התמונה. מוטב לבחון את התוצאה בסבלנות, להתבונן היטב דרך העינית ולצלם רק כאשר נחשוב כי התוצאה מושלמת בעינינו. צילום התמונות "מקפיא" רגע בחיים וזה מחייב אותנו לתכנן היטב ולחשוב, לצלם ואז לבחון את התוצאה ואם יש צורך אף לחזור ולצלם שוב. ככל שנדייק ונקפיד יותר, כך יגדל הסיפוק מהתמונה שלנו המוצגת על הקיר.
קומפוזיציה היא העמדת התמונה והרכבתה, תוך ניצול מרבי של שטח התמונה והדגשת אזורי התמונה ומרכיביה, באופן כזה, שהם ימשכו את תשומת הלב של הצופה ויגבירו את התעניינותו בה. מניסיוני למדתי, כי לכל תמונה מוצלחת דרושים לפחות 3 כללים בסיסיים:
1. בחירת נושא לתמונה, ואולי אף טוב בכך הוא שבבסיס התמונה יהיה – בחירת הרעיון אותו תבטא התמונה.
2. לדאוג להדגיש את הנושא - בכל דרך אפשרית: הגדלתו, מיקומו, בחירה בצבע בולט, זווית נמוכה או גבוהה ועוד. נלמד ונתרגל את השימוש בחוק השלישים ("חיתוך הזהב"), שימוש באלכסונים, פרספקטיבה מתפזרת ומתכנסת, ואלמנטים מחזקים אחרים כמו זוויות צילום, פרט חד מול רקע מטושטש, ועוד...
3. העלמתו והוצאתו מהמסגרת של כל אלמנט שאינו מסייע להבלטת הנושא המצולם. הכלל הוא שכל פרט שאינו מסייע או תומך בנושא– מחליש אותו ולכן מוטב שלא ייכלל בקומפוזיציה.
חוק השלישים (חלוקת מסגרת התמונה לשלישים): 
על מנת ליצור דינמיות בצילום (תחושה של תנועה) ותמונה בעלת יתר עניין, מומלץ להימנע מלמקם את הנושא במרכז המסגרת.
נשאלת השאלה: באיזה שליש נמקם את הנושא? התשובה לכך היא על פי רוב - לפי כיוון המבט של הנושא המצולם.
דוגמא: כאשר נצלם אדם מביט שמאלה נציב את ראשו בדרך כלל בשליש הימני-עליון בעוד שכאשר המצולם מביט ימינה מוטב להציב את ראשו בשליש השמאלי-עליון. כאשר המבט פונה כלפי המצלמה מוטב למקם את ראשו של האדם המצולם באחד השלישים העליונים.
בדוגמא שלפנינו בחרתי למקם אותו בשליש השמאלי-עליון: 
הובלת העין: העין אוהבת להיות "מובלת" על ידי קווים אלכסונים דמיוניים. הנטייה היא לקווים כמו אלו שבשרטוט, הנמשכים מקצה המסגרת השמאלי העליון אל הימני התחתון וכו... 
אם נציב את הנושאים המצולמים בצילום, באופן זה - ניצור עניין רב יותר בצילום ונחזק את תחושת התנועה בצילום. אלכסונים אלו יכולים להתקיים גם במסגרת קווים דמיוניים והמשך התנועה של הנושא המצולם. 
קווים מתכנסים דוגמא מובהקת לשימוש באלכסוניים היא קווים המתכנסים אל המרכז ואשר מגבירים את הפרספקטיבה ומעצימים את תחושת העומק (תלת ממדיות) בצילום  
כלים נוספים ונקודות למחשבה:
במכלול השיקולים נתייחס למיקום הנושא הראשי ולעיתים גם עם נושא משני אל מול הרקע בתמונה. נתמקד גם באמצעים להצגתם תוך הדגשתם ושימוש בצבעים ובאזורי קונטרסט גבוה על פני מסגרת הצילום.
עינו של הצופה, תמיד תימשך בצילום אל אזור של קונטרסט גבוה – כלומר אל מפגש של פרט מואר מאד עם פרט כהה מאד.
זהו כלי המאפשר לנו לנצל את תכונת העין ולהציב בו פרטים כדי שימשכו את תשומת לב הצופה אליהם.
דוגמא לצילום עם איזור של קונטרסט גבוה - בתמונת חורף בחוף של קיסריה: 
שימוש בצבעים עזים: העין גם נמשכת אל פרטים בעלי צבעים עזים. הבולט מבין הצבעים הוא הצבע האדום. הנה שתי דוגמאות:  
חדות וטשטוש:
כאשר נשתמש בנושא אשר מצולם חד בשעה שמאחוריו הרקע יהיה מטושטש כי אז ניצור הבלטה רבה יותר והדגשה מחמיאה לנושא באמצעות הטשטוש, ייווצר רקע שאינו "מתנגש" ומשרת את הנושא באופן הטוב ביותר. 
דוגמא נוספת לחדות מול טשטוש: 
משימות לתרגול לנושא קומפוזיציה:
1. צלמו ושילחו צילום המדגיש שימוש בחוק השלישים.
2. צלמו ושילחו צילום המדגיש שימוש באלכסונים.
3. צלמו ושילחו צילום המדגיש שימוש בקווים מתכנסים.
4. צלמו ושילחו צילום המדגיש שימוש בצבעים.
5. צלמו ושילחו צילום המדגיש שימוש בחדות מול טשטוש.
6. צלמו צילום מסכם שראשיתו ב"נושא" או אפילו ב"רעיון" ואשר נשען גם על שלושת הכללים הבסיסים המוזכרים בפתח השיעור. ניתן כמובן להיעזר גם בכללים נוספים שלמדנו.
|